ערביי “ישראל” – אני מוכן לרגע התקיפה. אתם ?

כתבתי לאורך השנים מאמרים מפורטים

על הזווית ממנה אני רואה את הסוגיה.

 

ראשי פרקים:

 

# בגיל 8 באותו שבוע בה הסתיימה מלחמת ששת הימים
לקחו אותי הורי עם אחי ואחותי אל ירושלים המשוחררת,
אל הר הבית, הייתי בתוך קודש הקדשים [מי ידע בכלל?]
שאלתי את אבי נ”ע, וזה סיפור ידוע במשפחה שלנו:
“אבא למה השאירו כאן ערבים?”

לא קיבלתי מענה מספק .

 

# בגיל 12 נימנתי על חבורת ילדים בקן השומר הצעיר
ברח’ יד ושם בבאר שבע. הקומונרים שהיו מגיעים לפעולות
היו קבוצניקים שנשלחו ל”חנך” את נוער השכונות בערים הגדולות.
הציר המרכזי על הפרק ברוב ה”פעולות” היה

“דו קיום” עם בני דודנו הערבים.

 

הייתי מנהיג, ומוביל דעה מגיל צעיר, ולא הייתי צריך להתאמץ הרבה,
רוב הנערים והנערות בגילי חשבו בערך כמוני:
“למה בכלל צריך שיהיו כאן ערבים?” “תשלחו אותם לארצות אחיהם,
ושחררו את אדמת ישראל מנוכחותם” – משפטים ממצים לאווירה ששררה

בקרב הנוער באותה תקופה.

 

רעיונות כמו נסיעות לכפרים ערבים והתחככות עם נוער ערבי,

לא עניינה את רוב הנערים והנערות אתם גדלתי, בטח לא אותי.

 

אולם הממסד דחף את האג’נדה בכל מקום בכל זמן בכל צורה,
וככל שגברה הפרופוגנדה בעניין, כך גברה התקוממותי,

והטונים בהם דיברתי בנדון היו תקיפים ביותר.

 

לא הצלחתי להבין בשום אופן, איך בני עמי,
מגדלים בתוך הבית נחש מסוכן ביותר שהדבר הברור ביותר בעיני היה
שהנחש הזה בסופו של דבר יכיש למות את בני עמי.

זה היה ברור לי כנער- כשמש בצהרים.

 

# כחיל היה לי העונג להסתובב בריכוזי ערבים עם הנשק
כדי לראות את ההרתעה בעיניים.
הם היו עוברים מדרכות, ונעלמים מהשטח, למה?
בגלל שאיימתי עליהם? ממש לא.
זה בגלל שהם היו מאז ומתמיד שונאים.
גם אצל אלו מבין פשוטי העם שלהם שלכאורה הסתחבקו
ונראו ממש כאוהבים, יכולתי לראות בזווית הפה
את השברייה המוכנה להינעץ בגב ברגע הכושר,ממש בלי כל גוזמה.
אלא שאז השנאה שלהם גרמה לאותו סוג של ערבי שחי אז,
לכבוש אותה בתוך פחדנותו המובנת,
וההבנה שלו שכדאי לו להסתיר את השנאה שלו עמוק בפנים,
אבל הם ידעו שקשה להם מאד לכבוש את השנאה, ומאידך פחדו מאד להקרין אותה החוצה,
וביחד עם זה, לא כולם הצליחו לשחק את הצבוע החנפן,
לכן הם העדיפו להיעלם מהשטח ולא להתעמת עם חיל במדים עם נשק.
מה עוד שהדור שלי היה בעל דם חם,
ולא היו בזמן ההוא כל ענייני פליטקלי קורקט,
והמשטרה בדרך כלל עדיין הייתה שייכת לעם היהודי,
כך שההרתעה הייתה במצב טוב.
ואם לא הייתה הרתעה כזו, היינו מייצרים אותה !

דוגמה?
הייתי מבוני היאחזות הנח”ל כישור, מעל דיר אל אסד
באותו זמן לא היו דרכי גישה לרכס העליון של חבל תפן,
וכל נסיעה לכרמיאל למשל הייתה מחייבת לעבור דרך סמטאות דיר אל אסד.
לי היה רישון ג’ צבאי יחיד בכל ההיאחזות,
כך שכל רכבי ההיאחזות היו לרשותי כולל המטלות שלהם,
עם הריו קמינגס מכלית מים הייתי מביא את אספקת המים ממעלות,
ועם הפיג’ו טנדר את חיילי וחיילות ההיאחזות
מתחנת המשטרה בכרמיאל שהייתה נקודת האיסוף.
באחד הימים כשירדתי דרך דיר אל אסד לכיוון כרמיאל,
ממש בכיכר הכפר במישור התחתון, היה בית קפה שריכז הרבה מצעירי הכפר.
באותו יום, אחד מהם, בהתלהמות של רגע,
הרים ענף עץ זית עבה וזרק אותו על הטנדר עם לוחית הזיהוי הצבאית.
עצרתי בחריקת בלמים חדה, יצאתי בטירוף מהרכב,
דרכתי את הנשק ויריתי צרור ארוך באוויר.
הקול שלי חתך את השקט שהשתרר בכל הכפר,
אמרתי להם בקול רם מאד, לי קוראים מוטי אלוף,
אני גר כאן למעלה בכישור,בפעם הבאה שמישהו יעז לעשות
איזה מהלך כמו שראיתי היום,
הצרור הזה ששמעתם יזרוק את כולכם לבית הקברות של הפגרים שלכם.
[נכון להיום? הייתי מאחרי סורג ובריח להרבה זמן]

תאמינו או לא. זה היה כך.

 

הם כולם הפכו לחברים הטובים ביותר שלי. זו שפה שהם מבינים.
הסתובבתי להם על כל הרכס עם סוסה שהייתה לי בהיאחזות
בכל הכפרים שלהם, לבד, עם הנשק תלוי לי בהצלב, מחסנית בפנים.
לא הייתי צריך להשתמש בו אפילו פעם אחת מאז המקרה עם הטנדר.
אכלתי כנפות, ובקלאות, קניתי מהם כבשים בני יומם בזיל הזול, וישבתי אצל מכובדיהם.
למה? כי הם הבינו את השפה שלי.
זה לא בכדי, אני גדלתי כאן במשפחה רבת דורות בארץ ישראל,
שבה הועברה מדור לדור המורשת.

מורשת אדוני הארץ היודעים להתנהל עם המיעוטים הגרים בה.

 

# לאורך השנים חזיתי בעיניים כלות במורשת זו שהולכת ונשחקת ומתפוגגת,
לא בגללי, לא בגלל ילדי אותם חינכתי לאורה,
אלא בגלל אותם קומונרים מזופתים בתחילת הדרך,
שהלכו וכבשו יותר ויותר מחוזות מבני עמי, והפכו אותם לאסקופה הנדרסת בפורמט הנוכחי.
 

הערבי? תן לו אצבע? יאכל לא רק את כל היד, גם את העצמות.

 

בטח לאחר שלקחת אותו, רחצת אותו, הכנסת אותו לבית ספר,
לאוניברסיטה, נתת לו לטפוח, לשגשג, בלי כל הגבלה כי זה דמוקרטיה,
להקים תאים, להתאגד, העלמת עין מהגלישה שלו לתחומי הפוליטיקה
כבעל זהות “פלסטינית” מתנגדת למדינה ולא כערבי “ישראלי”,
במסגרת “אפליה מתקנת” [עאלק] נתת לו להעלים מס,
לא לשלם על חשמל, מים, מוניציפליה וכד’, סיפקת לו שטחים של קק”ל במאות אלפי דונמים,
שטחים שנקנו במיטב כספו של העם היהודי מכל העולם.
הבאת אותו אל בית המחוקקים של העם היהודי,
שיתפת אותו בהחלטות יחודיות הנוגעות לאופי וצביון מדינת היהודים,
נתת לו לצבור נשק, להשתתף בפעילות טרור נגד יהודים,
ובנית אותו עם מנטליות של ילד כאפות,
להיות שונא בגלוי “המתקומם בארצו” נגד “המהגרים מאירופה”.
 

טפו אהבלים מטונפים.

מי? הערבים ? מה פתאום ?

 

הזבל הזה שמשדר כתבות כאלה
בתאגיד השידור ה”ישראלי” והמפעילים שלהם.

זה דור שלישי ורביעי לאותם קומונרים מעאפנים מאז.

 

משודרגים דיגיטלית, משופצרים עם AI להנדסת תודעה

לעדרי הזומבים שהם גידלו כאן.

 

שפיכה חלקית בשלב הזה.

כנראה שיבואו עוד כמה בדרך הלאה.

 

סחנין עאלק.

הנחש גדל, ומוכן להכיש.

 

אני מוכן לרגע התקיפה.

אתם ?

יש לכם חברים ערבים מוסלמים ???