בס”ד
הואיל והזמן נברא הוא מהנבראים,
אומר כך:
בוודאי ידוע לך שבית המקדש קיים.
להלן הבדל מהותי בין נוסח אמירת ההקדמה לפיטום הקטורת האשכנזי, לספרדי:
האשכנזי:
אתה ה’ אלקנו שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש היה קיים וכו’..
הספרדי: בזמן שבית המקדש קיים.
הואיל ומחברי הנוסח האשכנזי
כיוונו לעניין ונשלמה פרים שפתינו
שבאמירת סדר הקרבת קרבנות, או אמירת הקטורת,
נקטו לשון עבר כשאמרו בית המקדש היה קיים.
מחברי הנוסח הספרדי ביודעם שבית המקדש עומד בקיומו,
כיוונו בנוסחם שאמירת הקטורת הרי היא מתבצעת
ממש ע”י אמירתה,
ולכן נקטו לשון : בזמן שבית המקדש קיים.
אלו ואלו דברי אלקים חיים.
אלא שע”פ רעיון הנוסח הספרדי שאומר במפורש: בית המקדש קיים.
אתה רוצה להקריב בו קטורת? בבקשה !
אמור את סדר פיטום הקטורת, והרי הנך בר מזל מאין כמוך !!!
שהרי כשבית המקדש עמד על תילו, וכהנים בעבודתם,
היו עושים פיס [הגרלה] מי הכהן המאושר שיזכה להקטיר את הקטורת,
שהרי הקטורת מעשרת! מלשון עשירות…
וכאן, הנה, מבלי להיות כהן,
כל אחד מישראל יכול לזכות להקטיר קטורת,
בזמן שבית המקדש קיים !!!
המכוון באמור לעיל אליו אני חותר, היא ההבנה:
לא רק שבית המקדש קיים, ישנה גם ירושלים של מעלה,
ובסוף המקום, מעליו – אין שֵׁם מקום עוד.
שלמעלה מן המקום, ולמעלה מן הזמן,
אין שֵׁם מקום שָׁם, ואין שֵׁם זמן שָׁם.
ושם, אין שֵׁם גאולה,
כי גאולה היא שינוי מצב, משיעבוד לגאולה,
ושם אין שיעבוד.
ושם זה פה.
והכיצד ? הרי אנו פה !
והיאך שם זה פה?
אלא שאנו פה, עוד לא הגענו לשם.
מי הוא אדום, מי האמריקאים, מי רוסיה,
מי עמלק, מי גוג,
מי המשיח בן יוסף ובן דוד,
כל זאת חסר תועלת מוכחת .
החקירה האמיתית הראויה היא: מי אני !
מהם מידותי? היכן אני מונח פה ביחס לשם?
אני מבטיח נאמנה לכל מי שינסה ע”י שימוש בתורת משה הקדושה,
להגיע לחקר הבנת עצמיותו, ושיכלול מידותיו כפי ציווי התורה,
שהבנת פרטים בבריאה שבתוך המקום ובתוך הזמן,
תהיה פרפראות לחכמה עבורו.
ואמרתי די .
