15 ביולי 2025 6:12

הגות מתוך רסיסי חיים / מרדכי אלוף

הכתוב כאן הוא עדות שלי למה שראו עיני ושמעו אוזני. פרק ב' – ברסלב.

היסטוריה. זה מה שראו עיני….
[הסרטון הוא בונוס היסטורי גמכן]
בשנת התשמ"ה בסיון נכנסתי לחופתי
קידש אותי ואת נוות ביתי תחי'
הרב יחיא שניאור זצ"ל רבה של מוסררה.
בשנת התשמ"ו הבעלים של חצר שטראוס
הרב עמרם דייטש נ"י
הודיע לר' משה ביננשטוק שעליו לעזוב
את חצר הישיבה עם כל תלמידיו,
בשל שינוי יעוד למבנה ולחצר.
באותו זמן, ישיבת שובו בנים פרחה
נאסף אליה נחיל צעירים מסוגים שונים.
צוות מעולה של ראשוני תלמידי הרב ברלנד
חילקו ביניהם סמכויות שקיבלו מהרב
והצליחו להעמיד ארגון שעבד כמו שעון שווייצרי
עם היררכיה ברורה כאשר ברור לכולם
מי אומר את המילה האחרונה.
לכאורה זה נראה מצויין.
ואכן זה עבד, אל הארגון הזה נהרו צעירים
מכל רחבי העולם.
שמע עבודתו המקורית והיחודית של הרב ברלנד
יצא למרחקים, סיפורים על הרב שיוצא את ביתו
ונעלם שבוע למערה בוואדי קלט, להתבודדות,
ערמות ספרים פתוחים שהרב משתמש בכולם
על מנת לגלות סודות חבויים
במשפט אחד בליקוטי מוהר"ן,
ועוד מופתים לרוב השתזרו במידע שזרם
היישר ללב לבו של גל הצונמי של בעלי תשובה
שזרם לירושלים באותה העת.
לא רק לוחמי סיירות, עורכי דין, רופאים,
אלא אף חסידים מתוך הליבה של השול.
נערים נמשכו בעקבות גדולתם של הוריהם
בקיום דרך רבי נחמן מברסלב בהעתקת השמועה,
שלכאורה התנקזו בעת הזו אל
"היהודי הצדיק הזה הרב ברלנד"
שלקח את כל מהותו כשרף אש קודש
והוציא לכאורה מכוח אל הפועל את רצונו
של רבנו הקדוש להיות "כמוני ממש"
"ורציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים".
כפי שהזכרתי בפרק הראשון,
מאז אותה פעם אחת ויחידה,
ממש בימי הראשונים בירושלים,
בה שמעתי את הרב ברלנד
והחלטתי שהאיש לא מתאים
להדריך אותי בעבודת השם,
לא התקרבתי לא אל הישיבה "שובו בנים"
וגם לא התחברתי עם תלמידיו.
מכיר את כולם, מכירים אותי,
אבל נשמר מרחק.
עסקתי בעבודת השם בדרך אותה רכשתי
דרך שיעוריו של רבי לוי יצחק, ור' משה ביננשטוק
ושיחות החברים המופלאות שהיו לי
עם חלק מהחבורה היחודית שהתגבשה
בישיבת לב יהודה,
ובהמשך בכולל תורת הנח"ל.
חייתי ביקום מקביל ל"שובו בנים"
תוך שאני יכול לשייט
בכל יקום שארצה כפי רצוני בשל העצמאות
הגדולה בה הנהגתי את דרכי בלימוד.
לכן כל פרט שהתרחש בזירת ירושלים
השול, ישיבת שובו בנים, קטמון, ובשאר מקומות
לא נעלם מעיני
והכל נאסף כנתונים – כנראה –
לזה הכתב אותו אני כותב.
בשנת התשמ"ו נולד בני בכורי נ"י.
ר' משה ביננשטוק נ"י בהשתדלות גדולה
הצליח לשכור בית גדול ברחוב צפניה,
והישיבה כולה עברה אל הבית הזה.
עזבנו את חצר שטראוס.
הואיל ורוב התלמידים הראשונים כבר נשואים
ועכשיו הפכו לאברכים
שונתה מתכונת הישיבה ועברה למתכונת כולל.
בכולל צריך לשלם משכורות לאברכים הלומדים
ומי משלם? נו נו…
יש יהודי שמוסר נפש עבור הכלל
ומכתת רגליו לאסוף כסף על מנת
שאלו שלקח תחת חסותו יוכלו לשבת וללמוד תורה.
הואיל והייתי החברותא של ר' משה ביננשטוק
וההיכרות ביננו התחזקה מאד והיינו לחברים
שמעתי ממנו על קשייו הגדולים בגיוס הכסף.
באחד הימים הודיע לי שהוא נוסע לאמריקה
כדי לנסות להשיג שם סכום שיבסס
את הכולל "תורת הנח"ל" שהלך והתפתח ברחוב צפניה.
עסקנו באותה העת בזוויות הירח בסוגיית
עיבור החודש מסכת ראש השנה.
אמרתי לו : ר' מויישה איך תעזוב אותי באמצע הסוגיה?
ענה לי: ומה אעשה? אין כסף בקופה.
אמרתי לו אם כך אבוא אתך ונמשיך ללמוד
במסע הזה שלך כדי שלא נאבד את הסוגיה…
חשב מעט ואמר לי : טוב, מתי נוסעים?
נחתנו בניו יורק.
נשחקו לי סוליות הנעליים,
במעבר בין בית כנסת סטמאר למישנהו
180$ פה 26$ שם.
אמרתי לו: כך לא נצליח להחזיר את הכרטיסים.
אמר לי מה נעשה?
שאלתי אותו היכן יש ישראלים חילונים עשירים?
אמר לי – לוס אנג'לס.
טסנו.
מה שהשם יתברך עשה בשלושת השבועות הבאים
זה נסים ונפלאות ברוך הוא וברוך שמו.
אפילו הרב יצחק כדורי זצ"ל נכח בהם.
וגם זכיתי לראות את השד"ר של הרב קניג זצ"ל מצפת
במהלך חודשים אלו בהם שהיתי בארה"ב,
נסיעה שחזר ממנה, עם כל הסכום הדרוש,
להשלמת הקמת קרית ברסלב בצפת,
והקמת בית הכנסת הגדול
מעל ציון האריז"ל זיע"א.
ר' מויישה חזר גם הוא עם אלפי דולרים,
בנסיעה הזו נבנה יסוד חזק להחזקת הכולל,
ההכרות עם סאני קאהן ועוד חבורת עשירים גדולה,
נמשכת על פי הידוע לי עד עצם היום
והתפתחה להחזקה של מוסדות אותם מנהל
ר' משה ביננשטוק עד היום.
אפשר היה להקים את כולל "תורת הנח"ל
וכך נעשה.
אלא שעיני החוזות את אשר מצייר לי הצייר הגדול
לקחו את לבי, ויחד אתו, את רגלי, לשוב ולנוע הלאה.
ההתעסקות עם הכסף, והנוגע אליו,
ההתחככות עם הביזיון הנובע ממנו, בכל מיני דרכים,
החזרה אל תבנית הכולל, דרך המסע בו הגעתי
עם ר' משה לסוג של קרבה, המאלץ מסע שכזה,
עוררו בי את הנודד שמחליט להמשיך בדרכו.
אל הכולל הגעתי בשעות קבועות ללימוד
עם החברותא , אבל הכולל לא היווה עבורי עוד
את עמוד השדרה לקיומי ברוחניות ובגשמיות.
חיפשתי מקור פרנסה ראוי.
ר' אברהם נחמן שמחה וויצהנדלר זצ"ל
שעסק באותם ימים בליקוט כתבי היד, וסידורם
של רוב ספרי ברסלב, והכנתם לדפוס,
פנה אלי ושאל אם אצטרף אליו בהקמת חנות
"משך הנח"ל"
הוא שמה של ההוצאה לאור
בו בחר ר' אברהם נ"ע .
קיבלתי את הצעתו בשמחה מרובה
גם לעסוק בפרנסה וגם בעניין הפצת ספרי רבנו?
יותר נפלא מזה ?
ניגשתי למלאכה ביצירתיות והצלחתי לעצב
חנות קטנה ומופלאה שכל נכנס אליה
הרגיש שנכנס אל הקודש.
בחנות הסמוכה נפתחה באותו זמן
חנות לצעצועי ילדים.
ניהלה אותה מרת שלום הרוש תחי'
כך הכרתי באותו זמן את מי שהיה לימים
"הרב שלום ארוש".
נפגשנו מידי שבוע בפתח החנות
כשהביא לה חבילות צעצועים חדשים למלאי.
באותה עת, היה רבי שלום אחד מהחבורה,
חבורת החוזרים בתשובה הוותיקים
שהשתלבה בקהילת חסידי ברסלב
במאה שערים,
כתלמיד מהמניין בישיבת "שובו בנים" .
בכל אותה העת, לא נשמע בעולם עדיין
קול חסידיו של ר' ישראל אודסר, שעסקו
בנסיעות עמו ברחבי הארץ,
תוך כדי ניגוני שמחה, והרבה צחוקים שחיברו
את חבורת חסידיו שמנתה באותם ימים
גרעין של 5-6 קרובים ועוד מעגל של אוהדים
עשרות בודדות לא יותר מ 3.
הכולל בבני ברק בתנופה גדולה וגם שם
אוספים כסף לבניית הבניין.
ובצפת חדוות יצירה של קריה שלמה.
בעלי תשובה תוססים, ורוח רבנו מנשבת,
בסמטאות צפת העתיקה.
שקעתי לעולם ספריו של רבי נחמן מברסלב
כל מה שלמדתי בישיבה ובשנים הקודמות
היה רק כאיסוף נתונים, עכשיו בחנות הקטנה
היה לי זמן לעיין לעומק כאשר כל הספרים
מונחים תחת ידי, ולחבר את הדבקים לאחד שלם.
בין לקוח ללקוח אי אפשר לתאר
מה אפשר לחטוף…
התוספת האדירה מהמשך ההקשבה
לשיעוריו של רבי לוי יצחק יום יום בין מנחה לערבית
השלימה את החסר באופן מושלם.
הכיסופים לנסיעה לאומן הרקיעו שחקים.
אני יכול רק לנסות לתת טעם ולסבר את האוזן,
אם אומר שמה שייחלו בני ישראל בגלות
כל ימיהם להגיע חזרה לירושלים עיה"ק,
זה סוג הכיסופים והתקוות שהיו לי באותו זמן
להגיע אל שכספה נפשי ציון רבי הקדוש באומן.
את הבעירה הזו הצית רבי לוי יצחק ללא ספק
עם תיאוריו אודות עבודת השרפים מהדורות הקודמים,
ור' מויישה ביננשטוק הוסיף מעצם היותו נשוי
לנכדתו של רבנו הקדוש בת הרב יצחק גלבך זצ"ל
אותו גם זכינו לשמוע בסיפורו הנורא, המוכר ליודעים,
עד אשר זכה לשאת תחת חופה וקידושין,
את נינת רבי נחמן, באומן.
אני בערתי. כל השול בער.
כל חסיד ברסלב ברחבי העולם בער.
הסתובבנו כגחלים עמומות שהאש עומדת לאחוז
בהן ולעלות ללהבה גדולה.
על רקע כיסופים אלו, החלו באותן שנים
הניסיונות שלא הופסקו מעולם ,
לפתוח את הדרך אל ציון רבנו הקדוש.
קשרים חובקי עולם\ממשלות\שליטים אדירים
בכל העולם עסקו בסוגיית
פתיחת הדרך לחסידי ברסלב אל רבם.
בירושלים עיה"ק ישבו מספר אנשים מהארגון
ובעצת רבם הרב ברלנד החליטו לעסוק
בהובלת חסידי ברסלב אל אוקראינה
למרות שהמדינה הזו הייתה סגורה
בפני דרכונים ישראלים.
בעקבות הצלחת מספר קטן יחסית
להגיע אל אוקראינה ואל ציון רבי נחמן באומן
עם דרכונים שאינם ישראלים
נפתחה תעשיה שלמה שעסקה בהסעת ישראלים.
כל אותו הזמן, על פי תשובות שקיבלתי אישית
מר' לוי יצחק זצ"ל
המתנתי – ל"זמן שיתאפשר לנסוע"
באופן חוקי עם דרכון ישראלי.
ואכן זמן זה הגיע.
המגבלות על הכניסה לאוקראינה הפכו
רק למיגבלות כספיות.
הוויזה עלתה הון תועפות וכך גם הכרטיסים.
הארגון שלקח לעצמו את ההובלה בקידום
הנסיעות היה ארגון "שובו בנים" ובראשו הרב ברלנד.
כרטיס טיסה עם הוויזה עלה 2500$.
שאלתי את ר' לוי יצחק, ואמר לי
שאחכה והמחיר ירד.
חיכיתי ואמנם בהתשמ"ז
נסעתי את נסיעתי הראשונה
אל ציון רבי הקדוש באומן.
בנסיעה זו עדיין הציון היה אדמה
מתחת לחלון הבית הצהוב
כאשר חלקית היה מכוסה באריחים קטנים,
עוד לפני שר' קנפלמאכר שרטט
על הציון, המרוצף כבר,
את ציורו המוכר
מהתמונות הראשונות
"ציון הננמ"ח".
בהשתטחותי על הציון בפעם הראשונה
ננעצו אצבעות ידי אל תוך האדמה עליה שכבתי,
מבין הרגבים אחזתי בחתיכת אבן שמצאה חן בעיני,
אספתי אותה אל כיסי.
3 חודשים לפני ראש השנה התש"נ
כמה שבועות לפני פטירתו שאלתי אותו,
את רבי לוי יצחק זצ"ל
אם לעשות ראש השנה בירושלים או באומן?
הוא לקח את ידי ואמר לי:
ר' מרדכי – "מה שתעשה יהיה טוב"
היה לי את הקטע הזה אתו,
שמשתי אותו בתקופות שונות ב 5 השנים
בהן זכיתי להסתופף תחת מצודתו הענקית.
רבות פעמים בהן הסעתי אותו אחרי תפילת וותיקין
אל פינתו [המוכרת למי שהיה שם]
בכותל המערבי בה שפך צקון לחשו לבורא עולם.
כשהיה נכנס אל האוטו היה שואל
"מי" ?? כשהוא מתכוון מי הנהג היום..
כשעניתי לו – "מרדכי" – ר' לוי יצחוק – זה מרדכי…
היה מחייך ואומר
"ומרדכי ידע את כל אשר נעשה"…
היה לי את הקטע הזה אתו.
רבי לוי יצחק נפטר עוד לפני ראש השנה התש"נ
בכ"ב תמוז התשמ"ט עלה בסערה השמיימה
במעמד מרטיט לבבות רווי הוד.
כמעט שהסתלקתי אנכי באותו לילה
בתוך מסע הלוויה שיצא מביתו,
כאשר מהרגע הראשון נשאתיו על כתפי
אל תוך המון אדם גועש ורועש,
כשכל אחד רוצה לגשת אל המיטה,
לזכות ב"ויהי רוחך אלי"…
החזקתי מעמד שני קדישים – בשול,
ואחרי שעצרו את המסע על פתח
ביהכ"נ תולדות אהרן, והחלו לומר קדיש,
הרגשתי שכוחותי אוזלים, ובשארית שהצלחתי להפיק,
העפתי את גופי החוצה מתוך המוקד,
והגעתי אל שולי המדרכה,
נפלתי חלושות.
כמעט פרחה נשמתי.
למזלי חברי ר' יצחק ברגר נ"י הכיר בי,
ומיד סיפק לי סעד עם מים שהביא
ונותר עמי יושב, עד שחזרו אלי כוחותי,
יעמוד לו הזכות בזה ובבא.
שאון מסע הלוויה שהתרחק, נדם,
ואנכי חשבתי – הרי זו הלוויה של רבי לוי יצחק,
מיד עצרתי מונית, ונסענו אל הר הזתים.
הגענו לפני מסע הלוויה, והתמקמתי ממש
מעל בור הקבורה הפתוח והטרי.
כשהחלו בכיסוי העפר
נזכרתי באותה אבן שחפרתי מאדמת הציון
והלכה אתי בכיסי יום יום מאז…
הוצאתי אותה ואמרתי לרבי לוי יצחק זצ"ל,
שעבור כל מה שזכיתי ללגום מצוף תורתו
אולי אכפרה פניו במתנה מנאי הקטן,
וזרקתי לו את האבן לתוך העפר התיחוח
שהלך וכיסה את אבני הגולל.
זכה שיש לו בקברו
אבן קטנה מציון רבי נחמן מברסלב.
ע"כ פרק ב' יגיע זמנו גם של פרק ג'.
ברצוני לציין. הכתוב כאן הוא עדות שלי
למה שראו עיני ושמעו אוזני.
אין לי ויכוח עם אף אחד בעולם,
ועל טעם וריח – אומר העולם – אין להתווכח,
אבל מי שטעם טעמו של יין ההונגרי?
שוב לא יטעה אותו העולם….
חכו לפרק ג'…


"נא באוזן – אתה וכל הטוב שלך, יכולים לקפוץ, אני קובע"

ההתנהלות האישית שלי לאחר שנים
של התבוננות וחקירת כל פרט מהקטן שבקטנים
במציאות החולפת אל מול תודעתי
מהיום שעמדתי על דעתי עד ממש לרגע זה
הגיעה למקום בו ברור לי
שצד הרע מנצל בעולם את הסתתרות הבורא
ופועל בו לכאורה באין מפריע.
האמונה הגדולה שיש לי שבחלקיה
הראשוניים הפכה לידיעה ברורה במציאות הבורא
ולאחר שכלולה אל מדרגת הצדיק יסוד עולם
בהיכרותי את תורת רבי נחמן מברסלב זיע"א
שעזרה לי להכיל את תורת משה רבנו זיע"א
באמירה כגון:
"הקב"ה מנהיג את העולם יפה יותר מיום ליום"
אמנם מסייעת לי בסופו של כל יום
לחזור אל נקודת ההתחלה לאחר היסחפות מטורפת
אחר אירועי המציאות שמוכיחים בדיוק ההפך.
אלא שברבות הימים החודשים והשנים,
ולאחר ההתבגרות והמעבר דרך תחנות המסע
בעל, אבא, סבא – תלמיד, מורה, מנהיג,
עד לעמידה על נוסחאות קבועות
כמו מוות של חברים קרובים שחייבים לקבל
כאין ברירה ולהבין שיש כמה נוסחאות כאלה
שאין כל דרך להתמודד עמן אלא על ידי קבלה והכלה,
המציאות הזו – לעמוד אל מול פני הרוע
ולהתבונן בו בחוסר אונים ולראות את צחוקו המלגלג
כשהידיעה דופקת חזק ומהדהדת בקול גדול
"נא באוזן – אתה וכל הטוב שלך, יכולים לקפוץ, אני קובע".
יש בזה גורמים מאד מתסכלים במכלול שמכרסמים חזק
ומנסים להפיל הכל אל חזון אפל וחשוך וחסר תקוה.
אבל כפי שאמרתי, ומי שמכיר אותי יודע,
בסופו של יום אני חוזר אל נקודת ההתחלה
שכנראה נעוצה אי שם באין סוף
שם נשבעתי – שעד נשימתי האחרונה
אלך עם כוחותי אל האמונה הזו שתמיד
הובילה אותי למצוא מעט טוב
בכל אוקיינוס הרוע מסביב.
שבועה שכשלקחתי אותה על עצמי
לא התכוונתי להתנות את זה בניסיון כזה או אחר
שינסה אותי הבורא – זה שנקרא
"אל נורא עלילה" "המתעולל בעלילות על בני אדם"
אע"פ שאיני רוצה יותר אפילו ניסיון קל שבקלים
כי באמת דור חלוש ומסכן כזה שבו אני חי
ראוי שישמרו לי כוחותי להמשיך למצוא בו טוב
ולא לבזבז אותם על ניסיונות באמונה
שכבר חרשתי לאורך שנים ובעוצמות הרבה מעל הרגיל.
הנשמה שלי שואפת אל הגאולה
והמילה הזו – גאולה – מקפלת בתוכה
את כל כלל התקוות של כל פרט בבריאה.
הכל בתוכי ממש.
יש בי צער עמוק ביותר על המציאות המתנהלת
עם שלטונו של הרוע באין מפריע
יש בי צער עמוק על חוסר האונים שלי
לעצור אדם גווע ממחלה סופנית – מלמות.
אבל העצמה שלי שבעתיים חזקה מהצער שלי
כי תעצומות עוזי נובעים משורשי הרוחניים
האוחזים במקור הטוב
ומשם אמונתי הנצחית והחזקה
שרבי נחמן מברסלב זיע"א
בתורתו האינסופית העמוקה והחודרת
אל תוככי תורת משה בדלתות סתרים
הנפתחות בפני כל מי שבאמת מ א מ י ן
שהבורא מנהיג את העולם יפה יותר מיום ליום
למרות שהעיניים והלב מעידים ההפך הגמור!
ולכן אני ממשיך קדימה עם כל המנועים כל רגע ורגע
שעדיין נשמה באפי, למרות שקשה לי מאד.
הטקסט הזה בא לעולם כנראה
בגלל הדמעות שעלו בעיני היום
כשנזכרתי היכן אני מונח ביום ז' אדר
יום פטירתו של רעיא מהימנא
משה רבנו זכותו יגן על כולנו
וגם בזכות הארת שער הרחמים
שהשמעתי היום באיזה אתר
מאיש שהיה בן גילי, בן דורי,
מאותו מקום בו גדלתי , מאותה חברה,
יוצר, משורר, בעל תשובה , אהוב
איש טוב, מאיר בנאי ז"ל שנלקח והלך
אל אשר שם שאפה נפשו היוקדת.
בזכות משה רבנו נזכה כולנו
לשוב אל כור מחצבתנו בקרוב ממש
מתוך בריאות ונחת
וברחמים
ז' אדר ב' התשע"ט
מרדכי היהודי
ל-ה' הישועה !!
עלה נעלה וירשנו אותה !!

הכתוב כאן הוא עדות שלי למה שראו עיני ושמעו אוזני. פרק א' – ברסלב.

על פתח מדורת תמוז אב,
ברגעים האחרונים של סיון,
אנסה לחלץ מילים שנמצאות בהחבא.

אשתדל לא לחזור על עצמי
ממה שכבר כתבתי בעבר.

אבל אצטרך לשם העניין לציין
מספר עובדות נצרכות.
נתחיל , והשם יעזור.

באמצע שנת התשמ"ב [1982]
פינו את סיני.
הייתי אז בן 23, אחרי סוג של הכרות אישית
עם מי שאמר והיה העולם
בדרך שלי, לבד לחלוטין,
על פסגת אחד ההרים בסיני
בדהב.
זה מתואר כאן בבלוג  עי"ש.

בסוף התשמ"ג [1983]
הגעתי לירושלים, לישיבה לחוזרים בתשובה
מוסררה – לב יהודה – ברסלב.

ראש הישיבה היה ר' משה ביננשטוק נ"י.

מגידי השיעור היו אברכים
מהשול [ביהכ"נ "אור הנעלם" ברסלב] במאה שערים.

ה"חוזרים בתשובה" בישיבה
היו חברים שנאספו מכל קצוות הארץ.

לא צעירים רגילים שהגיעו
לרב ראובן אלבז נ"י ב"אור החיים"
ולמדו את מה שהיה לימים
הבסיס להקמת "גדודי ש"ס".
וגם לא צעירים שנמשכו אל ישיבת אור שמח
בעקבות חזרתו בתשובה של הרב אורי זוהר נ"י.

היו אלו צעירים יהודים שנולדו וגדלו
יחד עם מדינת ישראל, ורובם מאס כבר אז [36 שנה]
בהרחקה משורשי הזהות היהודית, וחיפש בקדחתנות
את הדרך הטובה להתחבר חזרה אל השורש ולינוק ממנו
את תמצית האמת המשלימה
את החיסרון אתו כולם הגיעו.

עבור כולנו – ענק הרוח הרב נחמן מברסלב זיע"א
ותלמידו הגדול רבי נתן מנמירוב זיע"א
[שבלעדיו העולם לא היה מכיר כלל את רבי נחמן]
היוו מגדלור אדיר שממנו זרם אור שפיזר
את החושך מעל רוב הפרטים שבנו את החיסרון
שבנה את הצמא העצום שאיפיין את כולנו.

כמי שהגיע מהמדבר
התכנסתי לתוך עבודת הפנימיות שלי
בחרתי לי חורבה אחת מחורבות חצר שטראוס
בה הייתה ממוקמת הישיבה, ובניתי לי חדר לבד.


הכלים הראשונים אתם התמודדתי במלחמה
[וזו מלחמה עצומה] לשנות את אורח חיי הקודם
ולהיפטר מהרגלים שבנו את אישיותי בעת ההיא,
היו העצות של רבי נחמן כפי שהן מובאות בספרים:

ספר האלף בית [ספר המידות] שיחות הר"ן,
ליקוטי עצות, משיבת נפש,
השתפכות נפש, עצות המבוארות, אוצר היראה,
יחד עם לימוד והכרת ימי מוהרנ"ת
[ספר שכתב רבי נתן כ"יומן" על חייו]
וחיי מוהר"ן [ספר שכתב רבי נתן על חיי רבי נחמן]
שבחי הר"ן, והספר "כוכבי אור".
וכמובן ספרי הדגל ליקוטי מוהר"ן, ליקוטי הלכות,
וסיפורי מעשיות.

מתוכם דליתי את המידע הראשון שעזר לי לבנות
מהלך של סדר יום אותו הבנתי מהכתובים שעל פיו
צריך יהודי לעבוד את בוראו.

פוסק למדנו מגדולי תלמידי החכמים
באותה העת בירושלים – חכם גדעון בן משה נ"י
ואפילו הרב עובדיה נ"ע הגיע למסור שיעור בהלכה
בישיבה.

התפללנו בשול. במאה שערים.


עבורי עד עצם היום הזה, כל פעם שאני נכנס
למקום הקדוש הזה, אני מתפעם מחדש…


אני ניגש אל המקום הקבוע בו התפללתי
במזרח, סמוך לר' יהודה לייב פרנק זצ"ל משמאלי
ויבדלח"ט רבי נתן שפירא הי"ו לימיני,
מתחת לחלון המלבני
שעלה מגובה הראש שלי למעלה למעלה
אל התקרה שגובהה הספיק לבנות
בינה לבין הרצפה
גלריה ענקית שאפשרה בימי הקיבוץ
בראש השנה
[עוד לפני שנפתחה הדרך אל אומן]
אליה התקבצו בימי ראש השנה עוד
כאלפיים חסידים מכל רחבי העולם
נאספים בעקבות צוויו של רבי נתן
אחרי פטירת רבי נחמן
ובאותה הנחייה של רבנו –
תחזיקו עצמכם יחד – תמשיכו אותי אליכם.

בוודאי על ימי ראש השנה עליהם אמר רבי נחמן
שקיבל אותם במתנה מהקב"ה ולא בזכות אבות
אלא כעניינו הפרטי.

השול של אותם ימים היה מקום אסיפה ומוקד רוחני
של כל חסידי ברסלב בעולם.

עוד כמה מוקדים מיוחדים של חסידי ברסלב
היו בעולם באותה העת.

חסידי ברסלב שחיו בווילימסבורג בארה"ב [הרב רוזנפלד זצ"ל]
חסידי ברסלב מצרפת [אקסלבן], מלונדון,
חסידי ברסלב שגרו בצפת [הרב גדליה קניג זצ"ל]
וחסידי ברסלב שגרו בבני ברק
[הרב יגלניק, הרב נתן צבי קניג זצ"ל,
יבדל"ט הרב נתן ליברמנטש נ"י, הרב נחמן שבתאי גלינסקי זצ"ל, ועוד]

בירושלים בשול – חיו באותה העת 3 ענקים מתלמידי רבנו

הרב לוי יצחק בנדר זצ"ל,
הרב שמואל שפירא זצ"ל,
והרב בנימין זאב חשין זצ"ל.

אמנם היו בשול, צדיקי עליון, עובדי השם עצומים מוארים,
הרב מיכל דורפמן זצ"ל הרב דובינסקי זצ"ל, ר' שמואל צ'ציק זצ"ל,
הרב נחום יצחק פרנק זצ"ל, ר' יעקב מאיר שכטר נ"י,
בניו הגדולים של ר' שמואל שפירא,
משפחת אנשין המעתירה, יגלניק, קלינסקי, ועוד ועוד..

אחד אחד עובדי השם קמים בחצות, מתפללים בנץ,
ומקיימים צווי רבנו ללמוד הלכה ופוסק ושאר חדרי התורה
עד שכל אחד מהם היה אוצר של יראת שמים גדול מאד.

אלא ששלושה אלו המוזכרים לעיל
[שגם הסתלקו כולם באותה שנה]
היו יושבים ראשונה במרכז השולחן
אליו נאספו באי הקיבוץ בראש השנה,
או בסוכה הגדולה שנבנתה בחצר "בנות ירושלים" בסוכות.

במו עיני חזיתי במחזה עטור הוד קדושה
בשמחת תורה עת כל הספסלים בשול הוזזו הצידה
והרחבה [בגודל של מגרש קט רגל] פונתה
לרגע בו הגיעו כל רבני דייני ופוסקי העדה החרדית
לרקוד אל מול האי גברא רבא רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל
שרקד מולם עם ספר תורה בידו.
מחזה מכונן שחרות על לוחות לבי, ובזיכרוני.

באותם ימים, כל שאלה, שעברה את כל המשפיעים
ולא מצאה פתרון בענייני הבנת תורת רבי נחמן
הגיעה לפתחו של רבי יצחק בנדר זצ"ל
הוא היה המנהיג הבלתי מוכתר של חסידי ברסלב
ועל פיו ישק דבר, אע"פ שמעולם לא קיבל התמנות,
וכל ימיו עסק בצרכי ציבור כמי שכפוהו לכך,
ובשל ספר דברי ימיו הכתוב במסירות נפש מקַטנות
בענייני רבנו הקדוש,
עובר דרך אסיפת אודים מוצלים מאש השואה הנוראה,
עד לבניית יסודות בית הכנסת הענק במאה שערים
אותו בנה יחד עם ר' אליהו חיים רוזין זצ"ל ועוד מבני דורו
שנאספו תחת הנהגתו לבסס בארץ הקודש
זרע קודש כל מה שצמח להיות נכון להיום
חסידות ברסלב בכל העולם, בעת הזו.

ככזה , הנהיג רבי לוי יצחק זצ"ל ביד רמה את בניית מסד
הנתונים שלימים הפך להיות הלנד קרד [מפת הדרכים]
של הגרעין האפוי בלבו של רבנו הקדוש.

ככזה, הרחיק ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל מהשול
גורמים – אותם – הבין בדעתו הקדושה – כמפריעים
לסדר היום אותו קיבל בהעתקת השמועה
פה אחר פה – מרבנו הקדוש רבי נחמן> לתלמידו המובהק
רבי נתן> לתלמידו המובהק ר' נחמן מטולטשין>
לבנו ר' אברהם חזן בר נחמן>
לתלמידו המובהק ר' לוי יצחק בנדר זכר צדיקים וקדושים לברכה.

הימים בהם הגעתי אנכי לירושלים,
היו הימים בהם דחה רבי לוי יצחק זצ"ל
את הרב אליעזר ברלנד ותלמידיו מישיבת "שובו בנים" מהשול,
כמו כן את הרב אליעזר שיק שבהם ראה
גורמים מעוותים את דרך רבנו הקדוש
בשל הנהגתם את עצמם בהתמנות כ"רבנים"
בתוך חסידות ברסלב דבר שלא נהג
בין חסידי ברסלב מאז רבי נתן זצ"ל
שזעק את זעקתו המוכרת מקירות לבו
"אני לא הרבי"
וקיבע את דרך ההנהגה רק כתלמיד של הרב
המעתיק את השמועה.

באותה תקופה שהה ר' ישראל בער אודסר
שהיה בשנות ה 80 של חייו בבית אבות גריאטרי.

בעקבות השמועות על כך שהוא טוען
שקיבל "פתק" מרבי נחמן מן השמים –
[הפתק הידוע עם המנטרה: נ נח נחמ נחמן מאומן]
הגיעו אל ר' ישראל מספר בעלי תשובה [מוכרים וידועים]
והחליטו על דעתם להוציא את ר' ישראל מבית האבות.

את ר' ישראל פגשתי מספר פעמים בחיי,
פעם אחת המפגש היה אישי כשלעת ערב מאוחרת,
התדפקו על דלת ביתי באומן באותה העת
כמה מחסידיו [מהדור הראשון] והודיעו לי שאין להם לאן
לקחת אותו אחרי מסע ארוך מהארץ אל אומן,
היו אלו ימים בהם הכל היה קשה בהרבה
באוקראינה בכלל ובאומן בפרט.

הואיל וביתי שכן מול הציון, [הבית עם המקווה הקטן]
והיה מוכר כמקום הכנסת אורחים, מיד הכנסתים יחד אתו
אל הבית וחיממתי מרק עוף שהיה מוכן מהצהרים.

לאחר מכן ישבתי והאכלתי את ר' ישראל כף אחר כף
לתוך פיו את המרק שהשיב את נפשו.

ראיתי אז זקן תש כוח מחסידי ברסלב, שמעתי את דיבוריו
ראיתי את יחסם של חסידיו אליו, ואת יחסו אליהם.
היו בי הרבה רחמים על הדמות שראיתי,
והתבוננתי בו לאורך זמן.
אולי בהמשך אתייחס יותר בפרטים.

בנתיים,
באותו זמן בירושלים כל עניין הפתק הנ"ל
התקבל כבדיחה שכל גדולי חסידי ברסלב
באותה תקופה קיבלו בביטול גמור
ואף אחד לא התייחס אליה ברצינות.
בברסלב של אז אף אחד
לא התרגש כלל מכל סיפור הפתק הנ"ל,
מהטעם הפשוט והמובן – שנניח – הכל אמת,
קיבל פתק, הכל טוב ויפה, אבל מה זה נוגע אלי?
במה זה אמור לספק לי תחליף לכל מאמריו, עצותיו,
תורותיו של רבנו הקדוש?

אז נהגו לכנות את רבנו הקדוש בכתבים מעת לעת
הננמ"ח – ראשי תיבות של נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה,
זה בא עכשיו עם שיר כפול משולש מרובע?
נ נח נחמ נחמן ? נו מה הבעיה ?
נקרא לו גם כך….מה הפסדנו? עליצות שמחה ובדחנות,
זה היה הלך הרוח בעניין "הפתק" באותה העת.
ע"כ כרגע בעניין זה,
עוד נגיע אל שלל הכתות שצמחו והתפתחו
על רקע עניין "הפתק" הזה ותוכנו.

גם לר' משה ביננשטוק נ"י
ובאזני שמעתי ממנו, ולא זר סיפר לי,
אמר רבי לוי יצחק – "לא לעסוק כראש ישיבה לבעלי תשובה"
אלא לעסוק במקצועו כסופר סת"ם,
בשולי הדברים הבנתי,
שכוונת ר' לוי יצחק הייתה להציל את העוסקים במלאכה
מההתמנות וההנהגה עליה הזהיר רבנו הקדוש שמפסידות
את השפעת ההשגה.

ר' משה ביננשטוק, לא שמע לו בעניין זה,
[ועל זאת עלי להודות לו, כי בזכות התעקשותו
זכיתי אנכי ללגום מצוף תורת ר' לוי יצחק משך השנים בהם התגוררתי בירושלים,
ומתורתו שלו עצמו, בהיותי תלמיד חבר עמו]

המחלוקת בעניין האספות הקיבוץ של ראש השנה,
האם ימשיכו להתפלג לשני קיבוצים – במירון ובירושלים,
או כפי שר' לוי יצחק רצה שכולם יגיעו לירושלים,
עברה לי ליד האוזן, כי עסקתי בעבודת ה'
וממילא העברתי את ימי הקיבוץ בירושלים,
יחד עם ר' לוי יצחק שמילא עבורי
את כל מה שהיה דרוש לי כמנהיג מובהק
של כל חסידות ברסלב.
מחלוקות לא עניינו אותי, הייתי אחוז אש קודש
ובפוקוס אותו טיפחתי בשנות התבודדותי במדבר
הייתי עסוק בליקוט מידע הנצרך לעבודתי בלבד.

כל יום בין מנחה לערבית
היינו עולים עמו [עם ר' לוי יצחק] לעזרת הנשים
של השול ושם במשך כ 5 שנים זכינו ללגום ממנו
[ביידיש כשר' משה ביננשטוק מתרגם סימולטנית לעברית]
את תורת רבנו בלולה מהתורה שבע"פ
שיחות המועברות בהעתקת השמועה המדוייקת
מדורות עברו, עם הניואנסים
הדקים ביותר להבנת טעמו של היין ההונגרי…

לימים אסף האי גברא רבה
ר' אברהם נחמן שמחה וויצהנדלר זצ"ל
את שיחותיו הקדושות של ר' לוי יצחק
ויצר מהם את סדרת הספרים
"שיח שרפי קודש"
ועכשיו יש גם תמלול של רבבות הקלטות בהן
הוקלט ר' לוי יצחק ע"י ר' משה ביננשטוק
באותם ימים.

יספר מי שרוצה את מה שהוא רוצה,
ואיך שהוא רוצה,
אלא שאת שראו עיני, ושמעו אזני,
אנכי יודע – ועל זאת אני מספר.

ברקע החלו לפעול משפיעים
לבעלי תשובה בדרך רבנו:

הרב ויזנפלד – [רבו של ארז דורון]
שלימים פיתח שיטה לא לנסוע לאומן בראש השנה.

הרב טייכנר, הרב קניג מצפת
וכמובן הרב אליעזר ברלנד, והרב שיק.

בימי הראשונים בירושלים,
וכבר תיעדתי עובדה זו במאמרים קודמים,
כסקרן שבודק כל מה שזז,
הגעתי לסעודה שלישית בישיבת
"שובו בנים" בעיר העתיקה כדי לשמוע את הרב ברלנד.

זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי אותו, והאחרונה.
התנהגותו המוזרה [נפנוף ידיים והתזת רוק בהתלהבות
שגרמה לי לא להבין מילה אחת ממה שאמר]
דחתה אותי כבר אז באופן כזה
שגרם לי לסלק אותו ממחשבתי כגורם משפיע
באיזה עניין שהוא.
פשוט לא התאים לי. וכפי שכבר ציינתי
אישיותי הייתה מפותחת בעצמאות גדולה מגיל צעיר
וחושי הובילו אותי בדרכי [עד היום] באופן שמה שהבנתי
בדעתי שאינו נצרך לי פשוט לא היה קיים.

במשך השנים בשל גישה ראשונית זו,
הצלחתי בקלות להתבונן ולראות
[בעיקר לאחר פטירת רבי לוי יצחק]
איך העגלה הזו שנקראת "שובו בנים"
הולכת ומתרחקת
מטעמו של היין ההונגרי אותו לגמנו כולנו
מזקני הדור הקודם ובראשם ר' לוי יצחק זצ"ל.

מצחיק אותי לשמוע נכון להיום
ש"הרב ברלנד" היה תלמידו של ר' לוי יצחק.

ואתם יודעים מה?

באותן שנים בהן זכיתי להסתופף בשול ולהתחכך
באותן להבות אש קודש מהדור הקודם, תוך ביטול גמור
וסילוק הישות על מנת לקבל באופן הזך והנקי ביותר
את קשת הגוונים של הצדיק יסוד עולם הפזורה בין
תלמידיו הנאמנים,
ו"כל הנוגע בקטן שבאנשי בוודאי יהיה איש כשר"
[ובלבד שיהיה מאנשיו….וצע"ג]

כל אותן שנים לא ראיתי סביבי 90% מאלו
המשפיעים נכון להיום המתהדרים בהיותם
"תלמידיו" של ר' לוי יצחק ושומעי לקחו,
ויותר מזה, אני מעריך בהערכה גסה שאלו היום
הנמצאים במאות מוקדים בעולם,
בהם מלמדים תורת רבי נחמן, בכלל לא היו קשורים מעודם
למי מהם אותם קדושי עליון מהדור הקודם
שנשאו על כתפם את התואר המחייב – חסידי ברסלב.

באותם ימים,
רבים מאלו שעזבו את הרב ברלנד בקול רעש גדול,
והפכו לאחר מכן למאן דאמרים,
[עופר גיסין, עודד ניצני, ועוד..]
ישבו תחת השפעתו עם עוד רבים וטובים
מבעלי התשובה של אותו הדור,
שלימים הפכו למשפיעים, ומנהיגי קהילה בעצמם,
שזה אחד מהסימפטומים הברורים להיותם קשורים בעברם
למי שלקח עצמו מחוץ למוסכמות בין חסידי ברסלב
שהגדולה בהן מבחינת תקנת החברה, שבברסלב
אין "רבנים" במובן של 'מנהיג'
כמובן בהשראת רבי נתן בעצמו
שכמו שצייננו לעיל טבע את המושג
"אני לא הרבי".

לזכותם יאמר
שתוך זמן קצר יחסית הבינו את טעותם,
והשתחררו מהשפעתו הכולאת,
אבל לדאבוני כפי המסתבר לי
ואני אומר את דעתי האישית בלבד, נזרעו בהם כמה
מזרעי הפורענות הקשורים במגלומניה להנהיג.

וכדי להיות ברור, כשאני אומר "מגלמוניה להנהיג"
אני מתכוון לצורך עצמו, כאשר זה מכוסה
באיצטלת "קירוב רחוקים" שמתחילה באמת לכאורה
"לשם שמיים", אולם סופם מעיד על תחילתם,
שנבנית חצר עם כל גינוני אדמורו"ת, וכמובן ממון,
והיררכיה של שרי מאות ואלפים, ושרים ויועצים,
וכמובן חיילים בצבא עם דגל שיוצא למלחמה עבור
הוד מלכותו עד כדי הקרבת עצמיותו וישותו, הוא
ובני ביתו, אשתו וילדיו למשנת "הרב" שכבש את מהותו.

זה מעולם לא היה משהו שקשור בחסידות ברסלב.

וזה נעלם מעיני העולם. ולכן אני כותב.
כדי לגלות זאת לעולם.

למרות שכתבתי לעיל
שעל פי ר' לוי יצחק יישק דבר בימיו,
הרי שמעולם לא הסכימה דעתו שיקראו לו
אפילו "יו"ר ועד בית הכנסת", ובנוסף
כל אימת שהזדקקו להכרעתו, מעולם לא פסק.
אלא היה יושב עם הנוכחים ומפרק יחד אתם
את הסוגיה שבנדון, מציין יתרונות וחסרונות
ומה נראה על פי דעת התורה,
ולאחר שהיה מסיים דבריו
באורח פלא היו כולם מסכימים על דבר אחד.
זו הייתה סגולתו.

ומאידך – יצא ללחום מלחמת חורמה כגיבור מתרונן מיין,
בכל דבר פעוט, שלכאורה הבין בו שהוא סטיה
מהדרך אותה קיבל, ולא נח ולא שקט
עד אשר עמד כל עניין על תיקונו במדוייק.

מנהיג אמת שידע והכיר את כל הנפשות הפועלות
וכאסטרטג ענק ניווט את הספינה שהלכה וגדלה
במהירות בזק לממדים שלא ציפו להם אותם
חסידי ברסלב מהדור הקודם שהתרגלו להיות
פינה נידחת של עבודת השם, מתוך צניעות, ושמירה
על פרטיות, ופתאום מצאו עצמם בחזית לאור הזרקורים
כאשר אל פתחי החסידות, נהרו, באותו פרק זמן [יחסית מצומצם]
אלפי צעירים נלהבים, שצונמי קודש עצום שטף אותם אל ירושלים בעיקר,
ואל חסידות ברסלב שלא נמצאו בה כלים באותו זמן
לטפל בצורה מבוקרת ומתוכננת – בגל הענק.

המשך בע"ה יבוא בפרק ב'.

ברסלב – "אושו"-בודהה – אנתרופוסופיה – בונים החופשיים.

ראיתי בזמן האחרון כמה מבולבלים – בעלי תשובה – ברסלב – 

שנפלו לשאול תחתיות בחיפושים אחר ריגושים חדשים 

בתוך ים השממה שהכניסו אותם כמה שרלטנים 

גם בעלי תשובה כמוהם .

היו כמה וכמה בעלי תשובה דומיננטים בסביבתי שהפכו למאן דאמרים

רואים אותם בטלוויזיות והם מככבים בתוכניות דקומנטריות על "חסידות ברסלב"

בוקרה פיל משמש, 

חלק מהם אנרכיסטים שרכשו לעצמם

מעמד של ראשי קהילה או משפיעים ראדיקלים [טפו] 

כאלו שהיו חוטפים ממני זבטות על ימין ועל שמאל בתחילת הדרך, 

על פלספנות יתר וצדקנות נוצרית מעוגנת היטב בברית הישנה 

עם מראי מקומות מכתבי רבי נחמן….

וחלק מהם כאלו שהלבישו על רבי נחמן [יש לו כתפיים רחבות]

את כל הדמיונות שלהם ומנטרות

שרכשו בטיולים שלהם בהודו ובכלל במזרח

עכשיו הם יוצאים עם חבילות נופש וסדנאות ["מחיר סמלי"] 

שמחזיקות להם את המחזור החודשי באופן משביע רצון, 

מייצרים אמנם יהודים ששומרים שבת ומניחים תפילין

אבל זה ממש כמו שהגרופיס עושים מה שהגורו מבקש.

בנתיים כמה מהופנטים הצליחו לחמוק מציפורני השרלטנות החדשנית הזו.

לאן ילכו? 

חסידי ברסלב האוטנתיים נדמים בעיניהם כאתרוגים עבשים מהשנה שעברה

שובו בנים באלגן, שיק באלגן, הרב הרוש זה למרוקאים דאפרים

אז יש להם כמה נייטראלים כמו, הרב טייכנר או הרב ברנר

שתמיד ידברו רבי נחמן נטו אפילו לגדול האפיקורסים עם אהבת ישראל גדולה.

מהם הם יונקים את החיבור עדיין ל"ברסלב" [מבורך כשלעצמו, כי מותיר סיכוי] 

אלא שאותם מבולבלים [בודדים בנתיים] עשו סיבוב ל"אושו" ובודהה [טפו] 

והצליחו בדעתם העקומה לחבר את "אושו" ובודהה לרבי נחמן

חיבור מטורף לגמרי קשור בקשרי הבל ורעות רוח

תוך סילופים במאמרים של רבי נחמן והטלת ספק באמירות אחרות שלו,

והגיעו לכך שהם מחפשים לילדים שלהם חינוך אנתרופוסופי ….

[אל תשאלו אותי מה זה – רק מהמילה אני מקבל בחילה תקראו בהמשך] 

אזהרת מסע חמורה !!!

אל תתקרבו לדלת אמותם .

אל תקראו את כתביהם – [שיגידו שאתם בת יענה שטומנת ראשה בחול אז מה?]

יש להם אתר שצובר אוהדים מלא בארס עכנאי מסוכן עד מאד

בהנהלת איזה טרול אחד מטורלל על כל הראש 

אבל חכם מחוכם להרע מוצלח מאד ובקי במלאכתו 

אותה הוא עושה ממש ב"מסירות נפש"

עובד על כולם בעיניים קוראים לו "דרול" 

והוא נכנס ויוצא בשערי חסידות ברסלב [לא יודע מה זה נכון להיום]

כבן בית עם מעמד של שגריר חחחח.

לא יודע מי זה במציאות [אני אגלה]

אבל ממה שהבנתי בנתיים הבן אדם חולה, לא מטאפורה, באמת חולה

לא יודע במה, וכנראה החליט להשליך נפשו מנגד

וככה יוצא לו ארס עכנאי כנשא HIV [זה כן מטאפורה]
שמדביק ומדביק עוד ועוד תמימים מסכנים…
אז הנה עשיתי משהו. 

הזהרתי, והשמעתי קולי.

זה אמנם כמו לזרוק בקבוק עם פתק לאוקיינוס אבל לך תדע.

כעת על הקשר של האנתרופוסופיה לבונים החופשיים.
מעתיק לכם כאן דברים שפורסמו בקבוצת סדר עולמי חדש הראשונה
ע"י אלעד פרסמן זכור לטוב:
"למטרה הסופית בימינו קוראים אג'נדה 21.

כבר חשפתי שני ארגונים חזקים העומדים מאחורי התנועה לשינוי מוניטרי פה בארץ.
האחד הוא המחלקה הסביבתית באוניב ת"א,
של הדיים (אבירה של האימפריה הבריטית) שירלי פורטר.
כאבירה של ה"שולחן העגול" היא אכן מחוייבת ליישום התוכנית האאוגנית
בתחפושת סביבתית הנקראת אג'נדה 21.
כמו כן יד ביד שותפים המרכז הנקרא על שם הקריפטו שבתאי המודרני,
מרכז השל.
מרכז השל מצהיר במפורש על קידום אג'נדה 21 ואפילו לא מתבייש בכך.
את המרכז מציג בעולם דב חנין הקומוניסט,
כאשר בזמן שהמרכז מקדם את התנועה לשינוי מוניטרי
הקוראת לשליטה מלאה של נק ישראל על כל המשק,
בשימוש במונח ערמומי של "הדפסת כסף ללא חוב",
ממש במקרה הפלאיירים החדשים של המפלגה של חנין
קוראים להלאים את הבנקים כמו בכל משק בולשביקי.
את מרכז השל מנהלים אנשים מהמועצה ליחסי חוץ של השולחן העגול כפי שכבר נחשף.
עד פה אנחנו יודעים.
אנחנו גם יודעים שהיוזמה של העלאת 100% יחס רזרבה
שקרן המטבע העולמית הציעו כפיתרון לבעייה העולמית,
קרי שליטה מלאה של השולחן העגול דרך הבנקים המרכזים בכל הכלכלה העולמית,
מקודמת בריש גלי ללא כל חוצפה על ידי אותה תנועה לשינוי מוניטרי.
אנחנו יודעים שקוראים לכך תוכנית שיקאגו והיא נהגתה על ידי אאוגניקן ידוע
מאחוות הגולגולות והעצמות, אירווין פישר.
אותה אחווה שמימנה ועזרה להעלות את המפלגה הנאצית
האוגנית, שנחשו מה? יישמה את התוכנית של 100% יחס רזרבה.
עד פה ידוע רבותי.
אך השפיץ שעל הפרמידה נחשף כיום.
והוא כבר לא יצביע על סתם פעילות של הסדר העולמי החדש,
אלא ממש על האילומינטי בכבודם ובעצמם.
אתה מהלך מהקודקוד מריץ בחור בשם אריה בן דוד, מקים האתר כוורת.
עכשיו, אם אתם מכירים את החומרים שאני מעלה פה בשנתיים האחרונות,
וכמו כן, את מה שאני חושף באתר שלי כבר קרוב לחמש שנים,
ובכן, המילה כוורת צריכה לעורר אצלכם אורות, כפי שזה עשה לי.
התייעצתי וגיששתי לאחרונה עם האנשים שלי הנמצאים
בתוך התאים של סוכני השינוי לעולם חדש (סדר עולמי חדש)
וכן, יש לנו אנשים אצלם, אנחנו חדרנו לתוך האוייב, ו… מה שגילינו היה לא ייאמן.

אריה הוא אנתרופוסוף. לא סתם, אלא ארכי-אנתרופוסוף.
אחד מאלה שטסים לחו"ל לכנסים הבינ"ל של האגודה האנתרופוסופית.
מידע שיטחי בנדון, אך מספק לראייה תומך לגמרי במה שאני אומר:

אנתרופוסופיה בישראל

האנתרופוסופיה היא מרכז חניכה עצום של האילומינטי עוד מהמאה ה19.
אנחנו יודעים שמעבר לבלטסקי התאוסופית,
שם רודולף שטיינר (מקים האנתרופוסופיה) התחנך,
אשר הייתה בעלת השפעה כבדה על האזוטריזסם של המפלגה הנאצית והיטלר בפרט,
גם האנתרופוסופיה היוותה השפעה לא קלה
על המפלגה.
אנחנו יודעים, שרודולף שטיינר בעצמו
היה חניך בבנייה החופשית של פולחן ממפיס ומצריים,
ואף עזר לנסח חלק מהטקסים המאגים שלהם,
אשר ביהדות נחשבים לחלק ממ"ט שערי טומאה.
אנחנו יודעים שממפיס ומצריים היו לשכה של האילומינטי,
והוקמו על ידי אחד מחניכיו במאה ה18 בשם קאגליאסטרו.
כאשר האילומינטי במאה ה19 הפכו לקרבונרי אשר מרכז פעילותם היה באיטליה,
הם הוציאו את מהפכות
אביב העמים (בדומה למה שיש היום במחאה העולמית).
המפעילים של הקרבונרי באיטליה היו ראשי הבנייה החופשית האיטלקית,
מנציני וגריבלדי. אנחנו יודעים שגריבלדי
כסגן המנהיג של האילומינטי והבנייה החופשית
המהפכנית,
הוא זה שניסח מחדש והוציא שוב לפועל את פעילות פולחן ממפיס ומצריים המאסוני.
אנחנו יודעים שמהפכנים גדולים בעיקר מאנגליה היו חברים באגודה המאסונית הזאת,
ושרודולף שטיינר נחשב לאחר מהקודקודים
שלהם במאה ה19.

פה במדינת רוטשילד
האנתרופוסופיה מקבלת תמיכה עצומה מההסתדרות הציונית,
הסוכנות היהודית, וממשלת ישראל להשתקע פה
ולהפיץ את החניכה והדוקטרינה שלהם להמונים.

אחד מהמרכזים שלהם נקרא, מרכז חירם,
על שם ה'רב בונה' של הבונים החופשיים, חירם אביף.

כיום האנתרופוסופיה נחשבת לאחד המעגלים החזקים באו"ם,
המנהלים אותו דרך רשת החניכים שלהם,
כאשר הנבחרים שלהם הם חלק מהקבוצה הנבחרת שנקראת האילומינטי,
כפי שזה היה בהיסטוריה, וכפי שזה עדיין קורם עור וגידים בימינו.

מהו עולם התוהו? האם האדם יודע שהוא מת ?

מהו עולם התוהו? האם האדם יודע שהוא מת ?
איך אפשר לקשור את הממדים ?
האם יש אפשרות להמשיך להנהיג את מהותך לאחר הפטירה ?
באחד משידורי הרדיו אשמורת התיכונה של הלילה עם אהוד טמיר על הקו…
פוסט למטיבי לכת ברסלברים אמיתיים….
בסיפור מהתבואה שהתקלקלה, כשאמר להם
המלך לחכמיו אם כך נאכל גם אנו,
רק נעשה לעצמנו סימן שאנו משוגעים,
ומה יועיל הסימן?
הרי אם המשוגע – משוגע,
מה יועיל לו סימן שהוא משוגע?

היוכל במשהו – סימן זה – לשנות את מצבו – שיגעון ?
תשובה יש למישהו?

וחשבתי על מצב דומה שאולי יסייע להסביר,
הנשמה לפני כניסתה לגוף נמצאת במצב מודע.

הכניסה לתוך הגוף משכיחה ומבטלת את מצב המודע
של הנשמה לפני כניסתה אל הגוף.

מתי מעט – פחותים במספר – ממש לא משמעותי
מצליחים לייצר קשר אל המצב הרוחני הקודם
לכניסה אל הגוף תוך כדי שהיה בגוף,
וגם זאת למצב מוגבל עם אפשריות חסרות.

בעת יציאת הנשמה מן הגוף חוזרת הנשמה למצב מודע
אלא שהשהיה בגוף גורמת למצב המודע להיות
בהתאם למצב הצבירה של הנשמה דרך קיום המצוות
בעת שהייתה בגוף כפי אשר זכתה.

האם יש מצב צבירה שלא משתתף בכניסה לגוף
ונשאר במקום 'נייטראלי' כדי לאמוד אינדיקציה
בין לפני לאחרי ?

בוודאי. הרי שורש הנשמה הוא רוחני. ואין לו שייכות בחומר.
איך זה קשור לעניין הסימן שאנחנו משוגעים?

נו, את זה אני שואל…. 🙂

ולסיכום – חשבתי להגיד לכם – אתם שכן מבינים –
שאני – הסימן שלכם…. חחח


הכותרות הקוראות לא לנסוע יותר לאומן אלא לבוא לקיבוץ של ה"סבא" בירושלים.

קודם כל בעניין תמונת הנושא לרשומה – המילה "שקר" מתייחסת למילים "המלך המשיח האמיתי"
והמסר הסמוי לכך שאין עניין יותר לנסוע לאומן אלא עיקר עניין ראש השנה הוא בירושלים
בקבר ר' ישראל בער אודסר המכונה "הסבא".
לשני עניינים אלו מכוונת המילה – "שקר".

אין בדברים המובאים להלן לעורר פולמוס, וגם איני מדבר למי שהדברים אינם נוגעים לו

רק מחמת שפנו אלי כמה אנשים בפרטי אבהיר:

עוד לפני שנפתחה הדרך לאומן, זכיתי להסתופף יחד עם חסידי ברסלב מכל העולם בבית הכנסת הגדול ד'חסידי ברסלב ירושלים בקיבוץ הקדוש על ימי ראש השנה.

משנפתחה הדרך לאומן, ציווה רבי לוי יצחק זצ"ל את הרב שכטר שליט"א שישאר בירושלים כדי שאלו שאין באפשרותם לממן הנסיעה לאומן או מכל כורח אחר יצטרכו להשאר בארץ, ולכן רצה רבי לוי יצחק זצ"ל שיהיה מקום כינוס וקיבוץ גם בירושלים.

יש קיבוץ גם במירון אצל רבי שמעון בר יוחאי של חסידי ברסלב מצפון הארץ שעושים יחד ימי ראש השנה מאחר ולא עלתה בידם להגיע לאומן.

על אלה לא דיברתי את דברי [במקום שדיברתי אותם]. וזה ברור לחלוטין למי שדעת בקודקודו.

על מי כן דיברתי, ואני חוזר ואומר שהם נשמות ערב רב עמלק מהחולקים על צדיק האמת,

אנשי המלך האכזר הס"מ וגונדה דילה, אלו שזה מקרוב באו,

ובלהג בזוי כאשר קצף בזוויות פיהם אומרים:

נגמר עניין רבי נחמן מאומן עכשיו יש סבא בירושלים.

הבל יפצה פיהם חבורת מטורפים זבי חוטם שקש בקודקודם במקרה הטוב

ובמקרה הרע אנשי דלא מעלי מזידים לחלוק על דרך רבנו הקדוש, ותורתו הקדושה.

מאלו צריך להתנער ולנדותם, ולא להיות במחיצתם כלל !!!

ועליהם ורק עליהם דיברתי.

את ר' ישראל בער אודסר ["הסבא"] הכרתי, הוא לא היה שונה מכל חסיד ברסלב אחר בתקופתו, אם היו מחברים ספר על כל אחד מעובדי השם בדורו אז לכל ספר שכזה היו נעשים חסידים שוטים דוגמת אלו, המחקים את דיבורו, לבושו והנהגותיו.

זכה וקיבץ בימי חייו ממון אע"פ שחי בעניות גדולה והוריש את ממונו כצווי רבי נתן לטובת הפצת ספרי רבי נחמן מברסלב, זיכה את דורנו בהפצה אדירת היקפים של ספרי רבנו,

וגם זאת בזכות רבי עמרם הורביץ נ"ע שכל עניין הנ נח הופץ בעטיו, ויצא מכלל שליטה עוד בחייו של ר' עמרם הורביץ נ"ע, כאשר וודאי לי משיחות עם ר' עמרם שכבר בתחילת הדרך בה הוקמו צוותות הסבאנות הבין שכמה מההנהגות יגרמו לסטיות ובלבולים גדולים, אולם לא היה לו את הכח לשנות אחרי שהעסק יצא מכלל שליטה שלו, ויש לי סברות לגבי הסתלקותו יחסית בגיל לא מבוגר שקשורים בצער שהיה לו מההתפתחויות הללו. הסברות שלי מבוססות על שיחות ארוכות מאד שניהלתי אתו בימים הראשונים של הקמת הקרן, ולאחר מכן כאשר החל עניין הסבאנות לתפוס תאוצה.

אני הייתי מראשוני המפיצים של הקרן[אפשר לברר זאת עם בניו של עמרם הורביץ נ"ע]

את המשאית הראשונה של הקרן [איסוזו] קיבלתי לידי עם מערכת שמע מכובדת

וכך עברתי כמעט את כל הארץ שנתיים ימים לבד [!!]

בכיכרות, בשבוע הספר , בצמתים, בבתים, כך סללתי את הדרך ל"חבורות המפיצים"

עליהם דיברתי עם ר' עמרם, כשבנינו את תוכנית ההפצה.

לדאבוני, וכידוע ר' עמרם היה איש שקל מאד לשכנע אותו לעשות דברים

וכך לאט לאט בשל רצונו לראות את ההפצה גדלה הוא לא בחל בשום אפשרות כולל

קניית רכבים וגיוס של ארחי פרחי מכל הבא ליד ובלבד שיסכימו לקחת את הרכב ולצאת לדרכים ב"מסירות נפש" "לישון מחוץ לבית לאכול בדרכים"….אכן דברים נעלים כשלעצמם ובלבד כאשר הכוונה לשם שמיים…

אלא דא עקא, ברור לחלוטין שאורח חיים שכזה יכול לקרוץ להמוני כלומניקים שמסתובבים בדרכים,

מה רע? לקבל סבאנה חדישה מערכת שמע, חבילות ספרים, ולצאת לטייל בארץ ?מה רע ? יש המונים כאלו שמוכנים לעשות זאת…..ועל זה ר' עמרם בנה.

אז בוודאי שהיו כאלו מבין המפיצים שבאו לשם שמיים ובמסירות נפש עצומה עשו את המבוקש, להפיץ ספרי רבי נחמן מברסלב [זה ברור העניין הזה? מדובר על הפצת ספרי רבי נחמן מברסלב !!! לא אביי הנחל ולא ר' ישראל בער, ולא את הפתקה, ולא עוד כל מיני דברים שנסתפחו בדרך] אבל יחד אתם הגיעו חבילות חבילות של עברייני צעצוע שמצאו מקום להתגדר בו, והחלו להמציא כת חדשה בעולם, וכמובן משנה סדורה

מפורטת של כאוס מוחלט אבל עםן כללים שמכתיבים היותר חזקים מבין חיות הקודש שהלכו והפכו לצבא קטן שמזין את עצמו בעוד ועוד סמלים כמאפיין כל כת.

עד שהגיעו לאלו פורקי העול שקמו היום עם חידושים שלא שיערום אבותנו, וגם אינם קשורים לקרן,

רק ב"עצמאותם" בה הכריזו ש"אין גדולים ואין קטנים" כדי להתיר לעצמם ללהג את להגם הבזוי

בכל קרן רחוב לקהל מפונטזים שאין להם דעת דקדושה לא מימינם ולא משמאלם,

אלו סתם בריונים שבחרו להם כאותן כתות מסיפור מבעל תפילה תכלית ומקום

שגורמים להם לקרב תכליתם.

כאשר הם מונהגים ע"י נשמות ערב רב עמלק שמזינים אותם השכם והערב

בדברי תיפלות מתובלים בדברי רבנו הקדוש.

ועוד מעיזים לפעור את פיהם המצחין על עובדי ה' אמיתיים שבזכותם קיימת כל חסידות ברסלב

ולהפריח לאוויר העולם את צחנתם תוך שימוש בעזות ד'סטרא אחרא גמור

כביכול מדובר במפורסמים של שקר להם התכוון רבנו הקדוש, הפוך על הפוך, מנצלים את נטיייתם

של חסידי ברסלב האמיתיים להיות מן הנעלבים ולא עולבים והמטים גבם לקבל בזיונות לשם תשובתם, ולדון לכף זכות, וכך כאשר מחד יש שתיקת הכבשים, ומאידך נחרות סוסים מתפרצים הרי שברור שהמרחב שממילא מלא בטינופת המבואות המטונפים של סדום ועמורה המתגוללת בריש חוצות נוצרה הדמייה כביכול יש בהם ממשות חלילה. הבל יפצה פי כל הסובר כך.

שטות והבל כל עניין הנ נח בפורמט שלו הנוכחי.

ומי שחושב שאיני צריך לומר זאת שילך לשתות את המים של עזה.

אף אחד מכל דוברי הכת המפוברקת הזו לא ראה את ר' ישראל בער אודסר ז"ל.

אני לא רק שראיתי אותו, גם האכלתי אותו מרק בכף לתוך הפה.

וגם את כל "חסידיו הראשונים" הכרתי ואני מכיר אחד לאחד.

אז לפני שאתה פוצה פה, חבוב תחשוב למה בכלל אתה רוצה לדבר…

הדברים פשוטים וברורים ובהירים, והרוצה לשמוע ישמע עם עיני שכל לו. ואני את ידי חובתי יצאתי.

להתראות באומן.

תמונה