16 באוקטובר 2025 20:42

הגות מתוך רסיסי חיים / מרדכי אלוף

נובע היישר מלבי המעלה אש דמו הרותח במילים אליך בלבד…

ריבונו של עולם
הכל גלוי וידוע לפניך
אין נסתר ממך ואתה חוקר לב וכליות
אתה יודע היטב כמה השתדלות, כמה תפילות, כמה רצונות וכיסופים,
אתה יודע בוודאות איזה מסירות נפש..

עיני אדם, ושכלו, ואמונו , נתונים לרוחות חולפות לכל כיווני השמיים
מעטים אלו אשר יודעים להעריך נכונה את הפיקדון שמסרת בידם
ויש כאלה אשר עליהם אמר שלמה המלך
יש עושר השמור לבעליו לרעתו

ריבונו של עולם
נשיאת חן וחסד או מציאת חן וחסד בוודאי תלויה באדם ובמעשיו
אלא שיש אשר בשל ניסיון ש-מושת על האדם או על הדור
מכוסה חן ואינו נגלה לבני אדם כך שיבואו בני האדם
לתכלית הבריאה היא הבחירה.

ריבונו של עולם
בהתבוננותי הגעתי אל מחוזות האמונה
בהם השלכתי את שכלי לגמרי
והצדקתי פעולתך הבלתי מובנת בעליל בקוצר השגתי
שאין אני יכול להבין הכיצד למרות כיסופים אדירים ותפילות עד כלות
לשם הוצאה מכוח אל הפועל של מעשים שברור לחלוטין
שאין כמוהם בעולם וכל תכליתם לשם שמיים וברור שאם
יצאו מכוח אל הפועל ישתנה כל העולם לטובה
ותקרב גאולת ישראל המיוחלת

והנה מגיעה התוצאה המאכזבת לאורך שנים רבות
של תוחלת לא ממומשת, כאשר כביכול אין כל הצלחה
למרות שנים ארוכות של המתנה ובנייה
נדבך על נדבך בעבודת נמלים
מבלי לדחוק את הקץ, עם ניסיון אמיתי להיות צמוד הכי קרוב
אל פנים תוך נקודת הקדושה, עם רצון כנה ומלא געגועים
להגיע למלא רצונך כרצונך מבלי לקלקל,

ושוב ושוב
להיתקל באותו מבוי סתום, באותה אכזבה של חוסר יישום
ותחושת הבזבוז הנוראה עם כל יום שחולף
מבלי ליישם את אותם פתרונות
אשר לכאורה נראים מעולים לקידום התכלית הכללית
כפי שהיא מבוטאת בדברי הנביאים ומהלך התורה
כאשר כל ניסיון שעובר מבלי יכולת יישום מוצלחת,
מבלי להתייחס כלל לכישלונות הצורבים לביזיון שבדחייה,
לכמות האנשים הגדלה העוקבת אחריהם
לשמחה לאיד של הקנאים האורבים לכל כישלון נוסף שכזה….

האפשרות לקום ולהתחיל מחדש לשעוט קדימה עם אותה אמביציה
עם מוטיבציה דומה למקום הראשוני בו התחלתי בכלל ללכת בדרך הזו
נעשית קשה יותר ויותר, ועם כל זה, כעיוור שלא רואה,
כחירש שאינו שומע, כאדם בלא דעה, אני משליך הכל
מתעורר ומוצא עצמי שוב בניסיון הבא.

אבי שבשמיים אתה יודע היטב שכל מה שאני כותב עכשיו
נובע היישר מלבי המעלה אש דמו הרותח במילים אליך בלבד
ואתה יודע היטב שמה שאני כותב זאת בפומבי
הוא אכן השתדלותי החדשה בניסיון הנוסף שלי לקום ולהתחיל מחדש
להוציא מכוח אל הפועל את אותן פעולות אדירות שאני יודע
ומאמין שיכולות לפדות את השכינה הקדושה ממקום שבייה
לבנות את בית המקדש, לגלות את משיח צדקנו, ולגאול את בני ישראל
גאולה שלמה שאין אחריה שיעבוד.

ריבונו של עולם,
אתה היודע, שעוד בהיותי בשיא תוקפי, עם כל כוחי
כאשר זרמו בידי סכומי גדולים של ממון, ישבתי להרצות
לשומעי לקחי הרבים באותה עת,
עד כמה הממון והכסף הם אינם המטרה
אתה יודע זאת היטב !

ריבונו של עולם, אתה יודע היטב איך במשך כל השנים
לא שמתי מבטחי בממון וברדיפה אחריו, ובחרתי לדבוק בביטחון
בך וביכולתך לפרנסני בכל מצב, בכל מקום, ובכל צורה.

ריבונו של עולם
כנראה בשל כך הבאת אותי למקום שבו כל כך אזדקק לו לממון
כדי לבחון אותי האם באמת ביטחוני בך גדול מהסתמכות על ממון

ריבונו של עולם
גלוי וידוע לפניך שהניסיון הזה נמשך כבר עשרות שנים
ואתה יודע היטב שגם כאשר נעשיתי תלוי בחסדי אחרים
ונזקקתי להלוואתם ולמתת ידם כפי חסדם
תמיד סמכתי עצמי עליך וידעתי לשייך כל שליחות כזו שלהם
להשגחתך הפרטית, מבלי לחסר חלקם מהבעת תודתי
והכרת הטוב שלהם,
ותפילותי על כל שליח כזה בברכות מאליפות…

ריבונו של עולם
גם עכשיו כשאני כותב לך משא זה
אני סומך עצמי עליך לבד
אני מבקש ממך אבי שבשמיים
עזור לי וסיים את ניסיון העניות הנוראה הזו למען שמך
אני לא זקוק לממון על מנת לענג עצמי בהנאות העולם
גלוי וידוע לפניך אשר פרשתי מהעולם והנאותיו כבר לפני שנים רבות
ואנכי מצוי בין ארבע קירות מהם אני פועל את פעולותי
אשר אני סובר שהן רצונך
אלא שהגעתי לגיל בו אני חש היטב את מרוץ השעון
והשלמת משימתי מקבלת דרגת קושי גדולה יותר עם כל יום
שעובר מבלי אשר התקדמתי למעשה בהוצאת כיסופי מכוח אל הפועל….

גלוי וידוע לפני אבי מלכי ואלוהי
שהגעתי למקום שממנו ההמשך תלוי בממון רב ועצום
אני פונה אליך בבקשה לאחר עיון עמוק בסוגיה
כאשר ברור לי שניסיון העשירות וההתעסקות עם ממון קשה הוא
שבעתיים מניסיון העניות
אלא שהואיל וכעת נצרכת עשירות כזו,
הן לתכלית ההוצאה מכוח אל הפועל של המעשה שהנך יודע בוודאות עליו
והן מצד ההתבוננות עליה מדבר רבי נחמן בספרו
שאי אפשר להשיגה אלא על ידי עשירות מופלגת.

אשר על כן, ולמרות שיש כאלה שיכולים לטעות בכוונותי
אלא שאתה שחוקר לב וכליות , הנה לפניך אני כותב כל זאת
ואתה יודע שכל חיי השתדלתי לקיים "לא תגורו מפני איש"
והתרחקתי מחנופה, והתרפסות, ואפילו מבקשת עזרה גם כשהגעתי
למצבים נואשים…

גם כעת, אני כותב זאת בפומבי לפניך
כי אני חי בעולם הזה ואיני סומך עצמי על נסים
אלא לקיים שלח לחמך על פני המים וכו'
אולי תמצא העת הזו כעת רצון, ותתרצה לבקשתי ותשלח לי
את השליח או השליחים הנכונים, ויפתחו השערים, ונשעט קדימה
ונוציא מכוח אל הפועל כל כיסופנו, מאוויינו, רצוננו, כפי הגלוי לפניך.

אנא שעה שמך יודעי, ופעל קבלת בקשתי ע"י חתירה שתחתור
עד ההשתלשלות שלי והעתר לתחינתי.
וזו השתדלותי, הדל בעוניי
ערב חודש הרחמים והסליחות
התשע"ז
עוד לפני שיצאת אל השדה

החותם בתקווה ובלב מצפה
עבדך\בנך.


כמה כוחות הייתי צריך לאזור כדי לקום…. ולהיות ראש קטן….

שותה את הקפה הראשון שלי היום,
קוראים לזה היום ״רשת חנויות נוחות״
זה שם שמחליף את ״הפיצוציה״
כיכר סיאני – גדרה
הרמקולים מנגנים שיר ישן:
בחיים הכל עובר
אני חושב שזה אריסאן
קפה מטבליות – חנות נוחות עאלק
לפחות לא דרש 15 ש״ח.
חם
היה לי זמן להסתובב היום כמעט בכל ישובי גדרות
זמן פנוי שנכפה עלי
התמקדתי במשקים
אם לתאר את התחושה שלי?
הכל חסר חיים
איזה ארץ ישראל זבת חלב ודבש
איזה ירק׳ איזה פיקוסים ענקיים של שנים
איזה בתים, חצרות, שתי מכוניות ריינג׳רים טרמפולינות,
נירים, שדות, מטעים, פרדסים, דקלים טמירים,
המדרכות צבועות כחול לבן
והכיכרות שתולים זיתים עם גזעיים פיסוליים…
הכל חסר חיים.
בהתבוננות יותר לעומק
רק זקנים או תאיילנדים על טרקטורים
הרחובות ריקים.
רק ליד המזכירות ניכרת תכונה כלשהיא
אבל זה לא זה
התפיסה הפשוטה שלי לוקחת אותי לחפש שמחה,
אני יכול למצוא אותה תחת צל סיגלון רחב נוף
שבין ענפיו מתנגן ציוץ עפרוני משולב בהמיית תור
ששניהם הסתתרו מתחת הפריחה הסגולה הצפופה
מפני העורב המטריד הסדרתי
שרגז על המכוניות המפריעות לו לגרד
את רקמת הבשר האחרונה שנותרה מגור החתולים על הכביש….
כן זה משמח אותי
להתבונן בכל זה
אבל הטכנוקרטיות המהוקצת הזו
שניבטת לי מכל זוג עיניים שנינעץ בי בהשתאות
דוס ??
מה עושה כאן ?
הרי זה מעוז של חילונים…
נוסע לאט, מבטיו חודרים לכל פינה,
הכל מלא חשד
עצרתי לשאול
יש כאן איזה משק להשכרה?
שתיקה קצרה
והתשובה?
אתה בטוח שלא טעית בדרך?
בית חלקיה ויד בנימין זה בצד השני…
הגעתי גם לשם….
דוסים , ליטאים, מושבניקים….
כאן?
הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח…
לכאן מגיעים אלו שבני המקום מביאים….
שוטטתי ללא כל יעד מוגדר
מצאתי פינה מוצלת
ירדתי לשבת קצת עם עצמי
נזכרתי שאני אף פעם לא לבד
ורטנתי שזו בדיוק הבעיה….
אחרי כמה שעות לבד
עצרתי לקפה הזה
לפני שאני דוהר חזרה.
בדרך כלל התובנות מגיעות אחרי יום או משהו כזה,
מה שברור לי כבר עכשיו זה
הדיבור הזה של רבי נתן
שנתקלתי בו לפני 35 שנה
יכול להתקיים כפשוטו
הוא אמר:
יכול אדם לחיות חיים שלמים
ולהיפטר מן העולם
לאחר 80 שנות חיים
מבלי לדעת
מה פעל
אז – הדיבור הזה הפיל אותי
והייתי צריך כוחות לאזור כדי לקום ולהיות ראש קטן
שכל עניינו זה נעשה ונשמע
היום אחרי 35 שנה מהדיבור הזה
ו 60 שנה מאז שהגחתי לעולם הזה
הפחד שהרגשתי אז, מקבל משנה תוקף,
וזה לא בגלל שאני לא יודע מה פעלתי,
יש לי מושג מה פעלתי..
זה בגלל שאני רואה את כמות החול בשעון הישן הזה …..
אני מאד מקווה שירחם עלינו אבינו שבשמיים
ויגאל אותנו ברחמים גמורים ופשוטים
אני מחפש כל טיפת חיות ושמחה
כדי להמשיך את דרכי האמונה בתמימות ופשיטות
ויחד עם זאת אני זועק לך ריבונו של עולם
אם לא תגאל במהרה
לא ישאר לך את מי לגאול….

בוודאי לא ידברו יידיש , ונשים לא יעשו קרחת….

כתבתי לא מזמן שאני בטוח
שכשיתיישב הכל על מקומו
לאחר שגואל ישראל המשיח
ינחיל בני ישראל למשפחותיו ושבטיו
איש תחת גפנו ותחת תאנתו,
ברור לי שמה שאנו מכירים היום כ"חרדים"
בוודאי לא יהיה המודל של בני ישראל.
יש המון משמעויות עמוקות מאד
למה שאני אומר בזה אבל לפרט את זה עכשיו
זה בעיה כי עדיין לא רווחת דעת אמת
המאחדת את כל המוחות לדרך אחת.
אבל כדי לסבר את האוזן
בוודאי לא ידברו יידיש , ונשים לא יעשו קרחת.
את זה כל מוח יכול להבין.
ועוד מה שהמוח יכול להבין זה את האפשרות
המונחת לכל יהודי לקום מכול מקום [!!]
שיהא המטונף ביותר, ולהעלות עצמו אל
מדרגת חשיבותו כנשמה מנשמות ישראל
שכולן נחצבו מתחת כסא הכבוד.
איך אני יודע ?
הכי פשוט בעולם.
נולדתי בזבל עם כל החתולים.
הייתי כמעט בכול חור נידח ונרפש בימי חלדי
ואלפי משמע….
יש במחברת כתבי מאמר שכותרתו
"שער ה 50 של הטומאה הוא שער ה 50 של הקדושה"
יחפש אותו מי שזה מעניין אותו
[גוגל מאפשר להגיע למאמרים שלי]
הבנתי פשט מאד פשוט ממגילת אסתר
למה שאחשוורוש יתן למרדכי את בית המן?
למה שלא יבנה לו ארמון משלו שיקרא 'בית מרדכי'?
למה 'בית המן' ?
הגמרא אומרת מ', מ', מ'.
מ'שה – מ'רדכי – מ'שיח
3 זוכים לשער ה 50
וזה הכל כתוב במאמר ההוא.
אבל הנקודה אותה רציתי לקחת משם היא
שהמן שהיה שער ה 50 של הטומאה [עץ 50 אמה]
הושמד ומרגע שאיננו, הרי שההפרש בין הטומאה
לבין הקדושה הוא אפילו קטן מחוט השערה.
לכן מרדכי שקיבל את שער ה 50 של הקדושה
קיבל את בית המן, וד"ל.
צדיק האמת יכול לרדת ממש עד עמקי תחתיות
ולדלות משם נידחים ולהוציא יקר מזולל.
איי, ראו נא פלא פלאות
כדי לרדת עד עמקי תחתיות
צריך זה הצדיק להגיע למעלות נוראות
שרק יחידי סגולה מתי מספר מסוגלים
להגיע אליהן.
ואלו הנידחים השקועים בתחתיות שאול?
הרי הם כבר שם שקועים במקום
שאליו צריך זה הצדיק להגיע
רק לאחר רכישת מעלות נוראות אלו.
ויוצאים הם משם רק בכוח ובזכות הצדיק
המושך אותם לעלות חזרה אל שורשם בקדושה
בהציעו להם את מעבר חוט השערה
שבין הטומאה לקדושה.
לכן במקום שבעלי תשובה עומדים
צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.
בטח כאשר התשובה היא מאהבה
וזדונות הופכים לזכויות.
ובכלל יש מי שמבין עמקות מאמר רבי נחמן
ש"יכולים להיות כמוני ממש" ?
אם יש מי שמבין דבר שכזה
הוא יבין בוודאי שלא צריך לדבר יידיש
ולצוות לאשתך לעשות קרחת בשביל זה…
[ואל תתפסו לאמירה הזו כדי לזנוח את העיקר…]
העיקר הוא – הסיכוי ששווה – לכל נברא.
אלא שיש בונוסים למי שעובד קשה על זה.
ומי שהיה שקוע בשאול תחתיות, ועלה ועדיין עולה,
בטח לא ייחשב שכמי שהוא כבר צדיק "גמור"….
איך הגעתי לכל זה ?
משב רוח…
יש משבי רוח הנושאים בחובם ריחות,
ריח יכול לעורר זיכרון.
זיכרון יכול לחולל געגועים.
געגועים יכולים להביא לכיסופים.
כיסופים יכולים לגרום התעוררות.
התעוררות יכולה להוביל להתחזקות.
אמנם
כשעובר יהודי ליד בית פריצים גויים
שמשם עולה ריח צלי נבלות וטרפות
צריך הוא לירוק ולא לבלוע את ריר תאוות הבשרים.
יחד עם זאת מי שיודע את פתחי המעברים
הנפתחים כחוט השערה בין הטומאה לקדושה….
מסוגל להתבטל לתוך האחד היחיד והמיוחד
שלמעלה מהמקום והזמן.
למעלה מכל סדרי ההשתלשלות.
למעלה מכל החילוקים, הפילוגים, וההפרשים…
כמוני ממש.
לכן כל העולם גשר צר מאד [כחוט השערה]
ואל לו לאדם להתפחד כלל וכלל.
ובוודאי
אין שום יאוש בעולם כלל.
[אפילו שבמקור זה נאמר ביידיש ]
על כל פשעים תכסה אהבה.
למדו את עצמכם לאהוב.


ומהי מעידה? על איזה סקלה ומדד היא נמדדת? המציאות הזו של עולם הולך ונחרב למרות כל מסירות הנפש הזו…

זה נכתב לפני כעשר שנים לערך…
חיברתי את זה לקליפ הזה שערכתי
אני לא מאמין שכל כך הרבה שנים עברו…
=============================
סוג של זעם מהול באכזבה
שמטריפה את הדעת.
מסירות נפש עד כלות כל הכוחות,
יותר מלמות?
מסירות נפש במלוא מובן המילה.
יש משהו יותר יקר מהחיים?
זה לא מחיר מספיק?
אבל כאילו מה ?
לחיות כמו סמרטוט?
להיות אסקופה נדרסת
מרוחה בכל הרפש הנדבק
למגף הקלגס שמועך לך את הגרון
צמוד צמוד לאסלה?
להגיד אמן על כל הטירוף הזה ולשתוק?
ניחא אם גדלתי עם לחיים ורודות ושמנות
באיזה מחלבה מלאה שמנת,
וכל מה שעשיתי בחיים
זה ללקק קרם ברולה מרוח על הצד המתוק
של הלקח…
אבל לוחם דרכים מורעל כמוני?
אני ???
עד שהצלחתי לשכנע את עצמי
לסתום ת'פה ולהוריד ת'עיניים?
אז זה מה שאני צריך לאכול ?
וכן, אני יודע להעריך בדיוק
את מה שיש לי, אינעל העולם !!
אז מה אני צריך לפחד כל רגע
שיקחו לי את המעט שכן יש לי
הם כבר לקחו המון,
את השקט, וההרמוניה,
את האהבה המתוקה,
את התמימות, את החמלה
את ההתפעמות הטהורה מבריאה מופלאה
שקיעות זריחות, אפילו סערה.
פעם ידעתי לדבר עם עצים ושאר צמחים
הם לא ענו, אבל ידעתי שהם מבינים…
בעלי חיים הרגישו לידי בטוחים
ותינוקות שאני לא מכיר
היו מחייכים אלי
חבוקים בידי אמא באוטובוס.
המשיכה העצומה אל מקור האנרגיה העצום
שהרגשתי בעוצמה את קריאתו
מגנטה אותי אל מוקדי ההתרחשות
שם רכשתי את ידיעותי בתורת היהודים,
בדרכי האמונה והביטחון
בהשתלמות האדם בעולמו על פי מה שקיבלתי
כתוכנת ההפעלה של הבריאה
וראה זה פלא
ככל שהשתלמתי יותר ויותר
רעש המלחמה הלך וגבר
מעשים פשוטים שגדלתי עליהם
ושחקתי במגפי הבוקרים
שאתם חרשתי את ארצי מולדתי,
פתאום הפכו למשהו שחקוק על עצמותי
שאני צריך למרק.
המלחמה הגדולה מול היצר והתאווה
שממלאים את כל מילימטר מעוקב מהחמצן מסביב
על מסכים, ושלטי חוצות, בתלת מימד, ולפעמים ממש בלייב
האם אמעד? ממש לא מפחד,
הרי כבר קמתי עשרות פעמים.
אמשיך לקום כל עוד נשמה באפי, ויהי מה.
ומהי מעידה?
על איזה סקלה ומדד היא נמדדת?
והרי זה ממש ביני לבינו במחשבה
ומתברר והולך, וברוך הוא המבורך
שמסייע לי לברר הכל רק במחשבה.
אבל
המציאות הזו של עולם הולך ונחרב
למרות כל מסירות הנפש הזו…
כי למרות שזה הכל תלוי רק בי
כי כך חינכתי את עצמי
אני מרגיש שזה גדול ממני
העלילה הזו.
אתם יודעים איזה צרחה יש לי בגרון ?
הצרחה של אל פצ'ינו בסנדק 3 בסוף הסרט.
צרחה מטורפת שאני בטוח
שקורעת את כל הרקיעים.
ואני שומע את כל קולות הבריטון
של כל מטיפי האמת המוסרית מלהגים
בסדרות התבודדות בחאן מדברי
להיפסטרים מתל אביב
"ישמע ביזיונו ידום וישתוק "
"ככה זה בחיים"
" כל ירידה תביא עליה"
"זו הדרך להגיע"
"זה המסלול שצריך לעבור"
"אלה מבחני הכניסה"
אינעל העולם !!!
דיייייייייי
זה כמו לראות תינוק עם בקבוק ופטמה
שותה מתוכו ג'ין עם טוניק…
ומהצד השני ?
אותם קולות בריטון –
"תתקדם אחי"
"לך לעבוד תתפרנס אתה מבוזבז"
"תורה ומלאכה אין קמח אין תורה"
"אם לא תעזור לעצמך אף אחד לא יעזור לך,
גם לא הקב"ה"
"תתברגן כבר אחי, אתה איש מבוגר,
נשארת פריק עם זקן ופאות"
"איזה חוסר אחריות לחיות כך?"
"נו מה הועיל לך? "
בזבזת חיים שלמים על מה ?" ועוד ועוד….
ובנתיים הכל בלה נפסד והולך וכלה
והכוחות לא מה שהיה פעם
ומעבר לכל – העלבון הצורב….
מה? כאילו כל זה, וכלום ?
עד הרגע שאמות לא אדע מה הסיפור הזה?
לא מדבר על תחושות והרגשות ואמונות חזקות
ככל שיהיו.
מדבר על מציאות.
כאילו מה? למות מבלי לראות גאולה ?
זו שהבטיחו לנו עם בית מקדש
וגואל מלך ותחיית המתים והתגלות הבורא
והלאה הלאה….?
כאילו למות כמו כל המיליארדים שהיו כאן והלכו?
אז מה יש בזה? בכל הסיפור הזה ?
על מה כל הסבל הזה? הצער הנורא?
למה צריך את כל זה ?
ואני מוכן לעשות. ממש עד כלות הנפש.
אבל לא אעשה כלום בלי התגלות ברורה.
בלי לדעת שזה רצון השם ממש,
לא מפי אף שרלטן מצוי או נדיר.
אליהו הנביא
בהחלט יכול לספק את הסחורה.
אבל בנתיים
זה רק הולך ומסתבך…
האמונה שלי נמצאת
במקום הרבה יותר רגוע מהטקסט הזה
הקיום שלי מתהווה בתוך ביטחון גדול
אני מת לעולם הזה כבר מזמן
מתעורר לרגעים כדי להשתמש
במה שכבר עבר עלי
בשבילך.
~~~~~~~~~~
כמה מכם מזדהים עם הטקסט הזה?
כמה מכם ישקרו שזה לא נוגע להם?
כמה מכם בכלל לא יודעים שזה מה שהם עוברים?
כמה מכם ינידו ראש ויבקשו על כותב הטקסט הזה רחמים
תוך כדי צקצוק מלא חמלה בשפתותיהם רוויות הדשן ?
~~~~~~~~~~~~~~~~
כמה צער יש בעולם, כמה ילדים מתים?
רעבים לפני מות?
מופצצים מבותרים אברים אברים ?
כמה שנאה ורשע יש בעולם?
כמה אנשים אטומי לב שאין להם רגש כלל
לסבל של הזולת?
של בשרך ממנו אתה מצווה לא להתעלם?
מעניי עירך ?
מעניי ביתך ?
את מי זה מעניין?
ואם זה מעניין,
כמה זמן יעבור עד שזה יגוז ויעלם?
וניחא עד עכשיו היה אפשר לבחור,
ועכשיו הם כבר לוקחים את הבחירה
ומצמצמים אפשרויות,
וכל מה שהם עושים זה ממש נגדך
נגד זהותך, נגד כל מה שבונה אותך,
נגד התורה, נגד הבורא….
והם כופים עליך את דרכם, את תרבותם,
ואוסרים עליך את שלך,
וזה עכשיו רק בקטנה
ומה יהיה כשהם ירגישו מספיק חזקים וישובו
.
.
.
להרוג?
אתה תלחם?
או שתלך כמו שהקודמים הלכו.
לא יודע.

נראה.


#הצעקה

צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא וּמָמְשִיך וּמִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה…

הא למה הדבר דומה?
אי בודד מוקף אוקיינוס ענק
דרקון אימתני
במערה על ההר יושב,
בכל חודש הוא מגיע –
עם להבות,
ועשן מנחיריו – לגבות את שלו.
אם לא ימצא?
ישתולל ויחריב,
כל הנקרה בדרכו.
לבד – יום יום .
אוסף את השברים,
ויוצא ללקט – להשלים המכסה,
כדי שכשמגיע היום
ימצא את שלו,
מוכן סמוך לפתח מערתו,
ולא יסתובב באי לחפש.
בנתיים על סיבי אור,
מופיעות הולוגרמות על צג ענק תלת מימדי,
שאון כל העולם בהבזקים של דקות,
מכל פינה דיווחים מכל הנעשה,
בכל מקום בכל שעה.
כולם יודעים עליו – על דרקון האימה
שעל האי שלו
אני יושב.
כולם יודעים עלי
ומחכים
ולא מאמינים
שאצליח.
יכול ללחוץ על המתג
לכבות
ולדבר לשמיים ערטילאים מופשטים,
בפרספקטיבה של עומק היקום,
בלילה זרוע כוכבים,
בשקט מוחלט,
ולחכות לאור החוזר,
מביא עמו נחמה של עוד כמה רגעים.
צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּבְנְתָיִים מִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה…
אבל אין איש שומע
כי זה הכל וירטואלי
הולגרמות תלת מימדיות
כי באי הזה
רק אתה – והוא – והדרקון נמצא.
אבל בכל זאת
כדי שלא אשתגע –
צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּבְנְתָיִים מִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה…
כמו בעינוי סיני של טיפה טיפה
כך זורחת השמש בעיתוי מדוייק
יום אחר יום.
ובלילה אפשר לאמוד את הזמן
עם בננת הירח המתנפחת כבלון.
ולכאורה – מה רע ?
יש מה לאכול , יש היכן להניח את הראש,
בקור יש שמיכה, את החום מפיגים מים קרירים,
המוח עסוק רוב הזמן כשלא ישנים.
כן, אבל
האי הזה הוא
כלא ענק
ואם לא תסדר לדרקון
את מנתו החודשית
הוא יכול להיות מקום האסון.
וכך קיבלתי ,
לא יודע אם זה היה חלום,
שיש כאן באי מקום,
בו יש מטמון,
שהוחבא על ידי אבות אבותי.
בתוכו מונח המפתח והקוד,
לחלקי המוחין החסרים,
שאתם אפשר לראות בחושים,
את פתח היציאה אל – היקום המקביל.
ואני ממשיך לחפש
יום אחר יום
והוא ממשיך להגיע חודש בחודשו
דורש את שלו, תובעני, ולוחץ,
והולוגרמות אינן מאבדות כוחן
כאדם העובר במסע הזמן
ועורו מתבלה , ועיניו כהות,
וכוח מותניו אוזל והולך….
ואני יודע שאמצא בוודאי
ביום בו אמות.
ולכן אני
צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּבְנְתָיִים
ממשיך וּמִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה…
אבל אז? כשאמות,
לא יהיה זה הטעם
של הבן השב אל אביו
משליחות חשובה – עם פתרון החידה,
איך לחסל הדרקון – ולהסיר איומו,
לקבל את ברכת האב
בחיים חיותו
להצלת כל אחיו
וכל הבריאה
את החומר לאור
להשיב אל שורשו
את היש אל האין
כי מאין – החכמה תמצא
וּבְנְתָיִים
צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּמָמְשִיך וּמִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה…


הוא לקח את הפסיכודליה אל הקצה של הקצה. ואיך זה קשור לתפילה?

ג'ים מוריסון היה סוג של מאן דאמר לגויים
הוא לקח את הפסיכודליה אל הקצה של הקצה.

להגיד שהוא יישב בראש המועדפים שלי באותה תקופה מטורפת?
לא.
אבל הוא ישב לגדי השותף שלי באותה עת
[סוף שנות ה 70 של המאה הקודמת תחילת ה 80]
ממילא חלקנו וילה בעומר אז חלקנו גם מוזיקה,
אז אמנם היו לי קווים אדומים מה ינגן בסלון ההוא,
אבל ה DOOR'S תמיד קלחו בזרימה.
כל ההקדמה הזו זה בגלל הקטע שלהם
שמצורף בסוף הטקסט שלהלן,
כדי להגיד שכאן בקטע הזה שלהם [המצורף]
נכון להיום אני לא מסכים טוטאלית עם ג'ים מוריסון,
אע"פ שהיו תקופות בחיים שלי [בצעירותי הפרהיסטורית]
שהצעקה הזו שלו הזרימה לי את האדרנלין בגוף
לשעוט קדימה אל המרחבים מבלי לעשות חשבון…

בכל אופן נזכרתי בזה בגלל תפילה שיצאה לי
ברגעי שלהבת להבת ונשפכה לי על המקלדת
והנה היא כאן כדי לסתור לגמרי
את אמירתו הפרובוקטיבית של המוריסון הלז
הגם שאין בכלל מקום להשוואות וכד'…
אלא שנפשי הסוערת בנויה מכל כך הרבה אוקסימורונים
הרי שהייתי חייב להציב זה מול זה ….

ריבונו של עולם
הכל גלוי וידוע לפניך
אין נסתר ממך ואתה חוקר לב וכליות
אתה יודע היטב כמה השתדלות, כמה תפילות,
כמה רצונות וכיסופים…

אתה יודע בוודאות איזה מסירות נפש
עיני אדם, ושכלו, ואמונו ,
נתונים לרוחות חולפות לכל כיווני השמיים..

מעטים אלו אשר יודעים להעריך נכונה
את הפיקדון שמסרת בידם,
ויש כאלה אשר עליהם אמר שלמה המלך
יש עושר השמור לבעליו לרעתו..

ריבונו של עולם
נשיאת חן וחסד או מציאת חן וחסד
בוודאי תלויה באדם ובמעשיו
אלא שיש אשר בשל ניסיון
ש-מושת על האדם או על הדור,
מכוסה חן ואינו נגלה לבני אדם,
כך שיבואו בני האדם
לתכלית הבריאה היא
הבחירה.

ריבונו של עולם
בהתבוננותי הגעתי אל מחוזות האמונה
בהם השלכתי את שכלי לגמרי
והצדקתי פעולתך הבלתי מובנת בעליל
בקוצר השגתי
שאין אני יכול להבין
הכיצד למרות כיסופים אדירים ותפילות
עד כלות
לשם הוצאה מכוח אל הפועל
של מעשים שברור לחלוטין שאין כמוהם בעולם
וכל תכליתם לשם שמיים
וברור שאם יצאו מכוח אל הפועל
ישתנה כל העולם לטובה
ותקרב גאולת ישראל המיוחלת…

והנה מגיעה התוצאה המאכזבת
לאורך שנים רבות
של תוחלת לא ממומשת,
כאשר כביכול אין כל הצלחה
למרות שנים ארוכות של המתנה ובנייה
נדבך על נדבך בעבודת נמלים,
מבלי לדחוק את הקץ,
עם ניסיון אמיתי להיות צמוד הכי קרוב
אל פנים – תוך נקודת הקדושה,
עם רצון כנה ומלא געגועים
להגיע למלא רצונך כרצונך
מבלי לקלקל,
ושוב ושוב להיתקל באותו מבוי סתום,
באותה אכזבה של חוסר יישום
ותחושת הבזבוז הנוראה
עם כל יום שחולף מבלי ליישם את אותם
פתרונות אשר לכאורה נראים מעולים
לקידום התכלית הכללית
כפי שהיא מבוטאת בדברי הנביאים
ומהלך התורה
כאשר כל ניסיון שעובר
מבלי יכולת יישום מוצלחת,
מבלי להתייחס כלל לכישלונות הצורבים
לביזיון שבדחייה,
לכמות האנשים הגדלה העוקבת אחריהם,
לשמחה לאיד של הקנאים האורבים לכל כישלון נוסף שכזה…

האפשרות לקום ולהתחיל מחדש לשעוט קדימה
עם אותה אמביציה,עם מוטיבציה דומה
למקום הראשוני בו התחלתי בכלל
ללכת בדרך הזו,
נעשית קשה יותר ויותר,
ועם כל זה, כעיוור שלא רואה,
כחירש שאינו שומע, כאדם בלא דעה,
אני משליך הכל
מתעורר ומוצא עצמי שוב בניסיון הבא.

אבי שבשמיים אתה יודע היטב
שכל מה שאני כותב עכשיו
נובע היישר מלבי המעלה אש דמו הרותח
במילים אליך בלבד,
ואתה יודע היטב שמה שאני כותב זאת בפומבי,
הוא אכן השתדלותי החדשה בניסיון הנוסף שלי
לקום ולהתחיל מחדש להוציא מכוח אל הפועל
את אותן פעולות אדירות שאני יודע
ומאמין שיכולות לפדות את השכינה הקדושה ממקום שבייה,
לבנות את בית המקדש, לגלות את משיח צדקנו,
ולגאול את בני ישראל
גאולה שלמה שאין אחריה שיעבוד.

ריבונו של עולם,
אתה היודע, שעוד בהיותי בשיא תוקפי,
עם כל כוחי,
כאשר זרמו בידי סכומי עתק של ממון,
ישבתי להרצות לשומעי לקחי הרבים באותה עת,
עד כמה הממון והכסף הם
אינם המטרה.

אתה יודע זאת היטב !
ריבונו של עולם, אתה יודע היטב
איך במשך כל השנים
לא שמתי מבטחי בממון וברדיפה אחריו,
ובחרתי לדבוק בביטחון
בך וביכולתך לפרנסני בכל מצב, בכל מקום, ובכל צורה.

ריבונו של עולם
כנראה בשל כך הבאת אותי למקום
שבו כל כך אזדקק לו
לממון,
כדי לבחון אותי
האם באמת ביטחוני בך גדול מהסמיכה על ממון.

ריבונו של עולם
גלוי וידוע לפניך שהניסיון הזה
נמשך כבר עשרות שנים
ואתה יודע היטב שגם כאשר
נעשיתי תלוי בחסדי אחרים
ונזקקתי להלוואתם ולמתת ידם כפי חסדם,
תמיד סמכתי עצמי עליך
וידעתי לשייך כל שליחות כזו שלהם,
להשגחתך הפרטית,
מבלי לחסר חלקם מהבעת תודתי
והכרת הטוב שלהם,
ותפילתי על כל שליח כזה בברכות
מאליפות…

ריבונו של עולם
גם עכשיו כשאני כותב לך משא זה
אני סומך עצמי עליך לבד.

אני מבקש ממך אבי שבשמיים
עזור לי וסיים את ניסיון העניות הנוראה הזו
למען שמך
אני לא זקוק לממון על מנת לענג עצמי בהנאות העולם,
גלוי וידוע לפניך אשר פרשתי מהעולם והנאותיו
כבר לפני שנים רבות,
ואנכי מצוי בין ארבע קירות
מהם אני פועל את פעולותי, אשר אני סובר שהן רצונך,
אלא שהגעתי לגיל
בו אני חש היטב את מירוץ השעון,
והשלמת משימתי מקבלת דרגת קושי גדולה יותר
עם כל יום שעובר מבלי אשר התקדמתי למעשה
בהוצאת כיסופי מכוח אל הפועל..

גלוי וידוע לפניך אבי מלכי ואלוהי
שהגעתי למקום שממנו ההמשך תלוי
בממון רב ועצום
אני פונה אליך בבקשה
לאחר עיון עמוק בסוגיה
כאשר ברור לי שניסיון העשירות
וההתעסקות עם ממון קשה הוא
שבעתיים מניסיון העניות,
אלא שהואיל וכעת נצרכת עשירות כזו,
הן לתכלית ההוצאה מכוח אל הפועל של המעשה
שהנך יודע בוודאות עליו,
הואיל ופרטתי אותו לפניך מאות פעמים,
והן מצד ההתבוננות עליה מדבר רבי נחמן בספרו
שאי אפשר להשיגה אלא על ידי עשירות מופלגת.

אשר על כן,
ולמרות שיש כאלה שיכולים לטעות בכוונותי,
אלא שאתה שחוקר לב וכליות ,
הנה לפניך אני כותב כל זאת
ואתה יודע שכל חיי השתדלתי לקיים
"לא תגורו מפני איש"
והתרחקתי מחנופה, והתרפסות,
ואפילו מבקשת עזרה גם כשהגעתי
למצבים נואשים,
גם כעת, אני כותב זאת בפומבי לפניך
כי אני חי בעולם הזה
ואיני סומך עצמי על נסים
אלא לקיים – שלח לחמך על פני המים וכו'
אולי תמצא העת הזו כעת רצון,
ותתרצה לבקשתי ותשלח לי
את השליח או השליחים הנכונים,
ויפתחו השערים, ונשעט קדימה
ונוציא מכוח אל הפועל כל כיסופנו, מאוויינו, רצוננו,
כפי הגלוי לפניך.

אנא שעה שמך יודעי,
ופעל קבלת בקשתי ע"י חתירה
שתחתור
עד ההשתלשלות שלי והעתר לתחינתי.

וזו השתדלותי הדל בעוניי
החותם בתקווה ובלב מצפה
עבדך\בנך.

וכך הוכחתי גם את דברי הפתיחה לפוסט זה
שבוודאי אפשר לעתור לבורא עם תפילה !!

ולא כהבל יפצה פה הטוענים אחרת חלילה….

 

בשם השלום לקחו את השלווה – ומתוקף המלחמה הם מדברים על שלום מלא שלווה…..

הנקיקים, המצוקים, הפסגות, הערוצים
חומות הגרניט של סיני
נאות המדבר , הדקלים , התמרים,
המים הצוננים ממעיין נחבא


הטיפוס מלא האדרנלין, ההליכה על שבילי הגמלים
ים סוף על כל שלל צבעיו המפעימים

המתחלפים כל שעות היממה עם צבעי המדבר הלוהט
השקיעות, הזריחות.

סיני היה לי בית בו חייתי חיים שלמים ומלאים אושר
בדיעבד אני יודע
שמציאותם של אחי דמי ובשרי
מבני ישראל המקוריים בכל פינה
גרמו למציאות הבריאה בכל קצוות חצי האי סיני
להיות מציאות קדושה, טהורה, נקייה, זכה ומזוככת.

   

אין לי כל ספק
אל נורא עלילה

איני יודע לזהות לאחור
מי מהבדואים המופלאים
שהיו בעלי בריתי שומרי סוד

היה התלבשות של
אליהו הנביא זכור לטוב
שהוביל אותי אל מחוזות הידע הנעלם
אליו שאפתי להגיע….
ולא השארתי אבן אחת שלא הפכתי…

 

אבל ברור לי לחלוטין , שרבות מהתשובות שמצאתי
היו ממש מציאה שבאה בהיסח הדעת
דווקא משיחות עם מי
שלעולם לא היה עולה בדעתי
שאמצא אצלו משהו
שאני מחפש.

החיפוש שלי כלל כל פיסת רמז שיכול לקרב אותי
אל משאת נפשי להשתכשך
במפלי הידע האדירים
שהבנתי שאת קולם אני שומע
את ריחם אני מריח
אבל לא מצליח
לראות….

וגם אם ראו עיני
נצרכתי לְדעת – כדי להבין,
ואת אשר ראיתי אז בעיני רוחי יודע אנכי
שאולי אפס קצהו מזה
מבין אני היום .

הייתי שם בבית

בית שלקחו לי בשם השלום
בית שהיה בו אושר ושלווה ושלמות נפשית גדולה
התפעמות וקשר מסונכרן לגמרי עם חוקי הבריאה
בהרמוניה מלאת עונג.

החליפו לי את זה במציאות הזו שאין לי צורך
לתאר אותה למי שחווה אותה,
וכבר תיארתי את זה בעבר
וכל יום ממנה ממציא לנו דברים שהדמיון לא מקיף.

אז התקוות שלי, החלומות שלי,
הולכים לאחר שנים ציפייה אחר התכלית
שבה אני מאמין.

אני יודע שכל מה שהיה מנת חלקי
כשטעמתי את האור המתוק
כאין וכאפס הוא
לעומת ראיית בית המקדש בנוי
ומלך ביופיו ….

ולכן, איני מתרפק על זיכרונות העבר לשווא
אני משתמש בהם כדי לטפח את כוח היציאה אל הפועל
של שאיפותי לגאולת ישראל.

לכן
עדיין אני בחיפוש דרכי הבייתה
גם דרך הדרכים הידועות
מן העבר…..

על הנהגת המדינה אין צריכים חכמה גדולה – רק לב טוב ורחמן.

זו העתקה של פוסט שפורסם בקבוצה סגורה.
הפוסט מ 2016
לאורך כל הדרך השתעשעתי בסוכני המערכת
שיושבים לי על הזנב כבר 3 עשורים
הם מתחרפנים לגמרי
כשאני אומר שיתנו לי לנהל כאן את העניינים😊
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~א
סדר עולמי חדש
Mordechi Aluf
· 1 ביולי 2016 ·📷מנהל
פנו אלי בפרטי ושאלו אותי שוב למי אני חושב את עצמי
כשאני מציע שתתנו לי לנהל את העניינים…
אני עניתי על השאלה הזו אין ספור פעמים.
תבינו.
אם נתתם לרפש האנושי המושחת ששולט בכם כבר 70 שנה
לשלוט בכם, למה שלא תתנו לי ? יש לכם תשובה ?
גולדה מאיר ????
זקנה מטורללת בשרות הוד מלכותה, זו הנהיגה כאן ?
לוי אשכול ? אולי חייט ותופר נעלים.
זה אז…
עכשיו?
זבל אנושי כמו יאיר לפיד, כחלון ? הנכדה של קסטנר?
תגידו אתם מטורפים?
אני בטח ובטח טוב מכל הזבל האנושי שניהל כאן מאז קום המדינה.
חותם לכם.
יש לי רקע צבאי שיכול לשים את הגנרלים סמוקי הישבן
על דוד של מקלחת שדה באופן שהקיטור יכנס להם
היישר דרך החלחולת לתוך מוח החגב שלהם.
יש לי ידע מספיק בכל תחומי החיים כדי לעשות מכל
הבורים הללו ברווזים מגעגעים בפינת חי.
ויש לי בוודאי את הדבר העיקרי שאין לאף אחד מהחגבים הללו
יש לי נאמנות לאלוהי ישראל !! ללא כחל וסרק.
שמעתי כבר את אלה שטוענים שהנאיביות שלי [תמימות בעברית]
לא רואה את כל הגיחוכים מסביב לדברים שאני אומר.
ואני אומר – היא הנותנת.
עד מתי פתאים תאהבו פתי ?
עדיף לכם חבר הרשעים השקרנים שמוצצים לכם ת'דם ?
ענק הרוח רבי נחמן מברסלב אומר:
על הנהגת המדינה אין צריכים חכמה גדולה – רק לב טוב ורחמן.
על עניין החכמה הגדולה אנחנו קיבלנו אישור מפורש מכל האהבלים
שהביאו אותנו עד הלום קרובים לסכנה קיומית נוספת בתולדות חיינו,
לאחר שהיו בידינו שוב את כל האפשרויות
להגיע אל גאולת ישראל המובטחת
הרשעים הללו ששולטים כאן באישורכם הצליחו תוך שנים מועטות
להפוך את הקערה על פיה ואנחנו שוב מיעוט מדוכא נתון
לסכנת כליה חלילה.
על טוב לב ורחמן – מי זוכר את זה בכלל במדינת "המענה הקולי" ?
במדינת "המחשב אמר"? במדינת כל אזרחיה שכל משרתי הציבור בה
הפכו לערבים המשרתים ערבים, והיהודי הוא אסקופה נדרסת.
חברים וחברות
אני יודע שזה נשמע תלוש לגמרי מהמציאות
אבל מה זה מציאות?
רגע זה כך וברגע אחד הכל מתהפך.
אני מודיע לכם
אם אתם מתארגנים ונותנים לי את ההנהגה, זה יכול להתחיל מקבוצה
קטנה שתהפוך לצונאמי, אני משנה את כל המדינה הזו מקצה לקצה
תוך זמן קצר.
אני מודע לכל הסכנות, יודע את כל האפשרויות של הפושעים הללו
אבל לי יש את השם יתברך.
זה אין להם.
אם טוב בעיניו יתן לי לעשות את מה שאני עושה לכבודו.
אם לא ירצה לא יתן.
זה ביני לבינו.
נשארתם אתם.
תחשבו טיפה ותראו – שימו לנגד עיניכם את השאלה
שהם שואלים אותי – "אתה חושב את עצמך למשיח" ??
למה הם לא שואלים את לפיד את השאלה הזו?
למה לא את נתניהו, את כחלון המטומטם ? את כבל האהבל?
את פרוצת המוסד ליבני ? את הקוקסינל בוז'י?
אפילו את הנוכל הגדול האשמאי הזקן הם לא שואלים….
אותי כן…
למה?
יש לכם תשובה לשאלה הזו ?
היא הנותנת.
אם הדאפרים הללו יכולים להנהיג אתכם ואתם מסכימים לכך
אין כל סיבה שלא תקחו אדם כמוני להנהגתכם.
יש מאחורי כבר מספיק חומר למי שרוצה ללמוד עלי הכל.
תזכרו שאמרתי אין לנו עוד הרבה זמן למשחקים
חייבים להתחיל כבר להתארגן.
אני מוכן לנסוע לכל אורך ורוחב הארץ, להסביר לאגד לחבר
תזכרו. את המדינה צריך לפרק ואחרי זה להרכיב.
אני יכול לעשות את זה.
רק עם הסמכות שאקבל מכם.
הכדור אצלכם.
אעע ועוד נקודה חשובה.
תחת הנהגתי לא יהיה מצב שה"עולם החרדי" יראה כמו שהוא נראה היום.
מבטיח לכם.
היהודים יהיו מאוגדים לאגודה אחת, שיכולים להיות בה
כמה וכמה גוונים בוודאי, אבל רק ראש אחד לכולם.
לא יהיו כאן בתי דינים לאלפים, וגם לא פוסקים יחידים.

הכל יהיה מאוגד ומאוחד.

תוכלו לקרוא גם את הרשומה הזו בהקשר :
https://shaatat.com/2016/07/11/696/

כשהחלסטרה מתפוצצת – אוי למי שיעמוד ממול…..

סיפור:
הייתי בן 15
נסעתי באוטובוס של התחבורה העירונית בבאר שבע.
זוכר איך הייתי לבוש
מכנסי ג׳ינס קצרים, חולצת קורדרוי שחורה, סנדלי אצבע.

חזרתי מהקאנטרי קלאב אחרי יום בבריכה.
שני ספסלים לפני ישבה נערה בת 16 לערך,
באחת התחנות עלה ערס כבן 25
עם שרשרת זהב על צווארו וגורמט עבה על היד.

מאזור הנהג
הוא תקע עיניים בנערה
ועם חיוך הוא התקרב אליה
התיישב לידה הניח את ידו על גב הכסא שלה
קרוב לכתפיים שלה
ובקול רם הכניס לה לתוך האוזן –

את מה זה יפה …..

היא ניסתה לקום מיד
והתכוונה לצאת
אבל
הוא חסם לה את הדרך…

האוטובוס היה חצי מלא – אף אחד לא סובב את הראש….
הרגשתי שהזעם גואה בי
ואז קרה משהו
שמאז
קרה לי כמה פעמים

משהו גדול ממני , ענק, משתלט על כל ישותי,
זינקתי מהמקום שלי
באתי לו סנטימטר מהפרצוף
וסיננתי בשקט – תן לה לצאת..

זה כנראה המשהו הענק הזה שגורם להם להשתתק ולקפוא,
הנערה ניצלה את הקיפאון שלו וחמקה דרכו.

הוא התעשת מיד

אחרי שהתברר לו שאני בסה״כ איזה נער
הוא קם,
לקחתי ממנו טווח ביטחון
ואמרתי לו
שב בשקט ואל תעשה בעיות.

בשלב הזה קלטתי שהזעם הערסוואטי שלו
הגיע לנקודת פיצוץ אחרי שהוא הבין
שכל יושבי האוטובוס מתבוננים בסיטואציה
הוא התקדם לעברי בתנופה גדולה מתוך כוונה לתפוס את גרוני בשתי ידיו..

לקחתי הצידה
ונתתי לו לעוף קדימה בתוספת בעיטה שהשכיבה אותו על הפנים.

לא נתתי לו אפשרות להתאושש
ככה לימדו אותי החברים משיכון ד׳ מרכז גילת – אם כבר חריאנה אז עד הסוף.
ירדתי עליו עם בעיטות לפרצוף
עד שהגיעה התחנה בה הייתי צריך לרדת,
האוטובוס עצר – ואני נעלמתי.

הספקתי לראות את מבטה של הנערה שגם היא ירדה,
הוא היה מלא בתודה.

מי שחושב שאני ממציא סיפורים שילך לשתות את המים של עזה.

אז תדעו לכם
אני מרגיש שוב את המשהו הענק הזה מגיע ….

אני מרגיש אותו כבר המון זמן
הבעיה כרגע זה
לשים את היד על המניאק הראשי…

כי אתם יודעים….
לכל בית יש מפסק זרם חשמל
גם לכל שכונה, גם לכל עיר, גם לכל מחוז,
יש גם אחד כזה שמפסיק ת׳זרם לכל המדינה..

צריך למצוא את המניאק הראשי
ולעמוד מולו עם המשהו הענק הזה ….

בנתיים אני אתאזר בסבלנות גדולה
כי סה״כ אנחנו לא באוטובוס……

אחרי שנים מצאתי את הסצינה הזו, היא תמיד מזכירה לי את הסיפור לעיל… 🙂

ואם כבר דיברנו על הסניף המרכזי…..


טעמה המר של "הסיגריה של אחרי"…באר שבע…

אמרו לי שהיה בבאר שבע מצעד של סוטי המין למיניהם.
אמרו לי שסדום עלתה והגיעה לבאר שבע.

הצטערתי.

 

בזמנו כשהייתי נער [בבאר שבע] הייתי מחלוצי פורצי החומות,
כן, וואלה, משת'ם שומעים.
הייתי מוביל דרך לא קטן בהתנתקות מגבולות המוסכמות
כאשר חלקן בוודאי נשק למוסר הבסיסי האנושי.
לא אפרט כדי לא לעורר דובים מרבצם

בו הם ישנים את שנת חורף חייהם…

 

מעולם לא עלה על דעתי שכל אותן פריצות והבקעות וחדירות
מעבר לקווי "האוייב" הן משהו אחר מרצון לחופש מעול,

כן – פורקן, כן – סיפוק, כן – שמחה, כן – "אושר", ועוד…

 

אבל !!
וזה אבל גדול מאד !!
מעולם במקומות מלאי קונדס ושובבות נעורים ועלומים
לא עלה על דעתי לסטות
מדרכי השכל הישר הטבוע ומנחה כל בן אנוש

והבל יפצה פה של מי שינסה להכחיש אמת אבסולוטית זו.

 

ויתרה מזו, כאשר חציתי גבולות
והגעתי עד למקום האסור
תמיד עצרתי.
אמנם על קצה התהום,
אולי גם שכשכתי רגלי במים הרדודים של ים האסור,

ויש וגם צללתי עמוקות…..

 

אבל תמיד תמיד , עצרתי.

 

לאחר סיפוק התיאבון והבולמוס
שאי אפשר לעמוד בפניהם בשעתם הגדולה,
מיד כינסתי את השברים המרוסקים וחיברתי מחדש את הפאזל
כדי לשקם את התמונה המקורית.

הטובה המוסרית.

 

לא הסכימה דעתי לתת לעצמי להגיע
להשחתה מוחלטת של נפשי הטהורה….
 

כך גם זכיתי בשלבים מוקדמים מאד לעמוד על דעתי
באופן שאפשר לי לעצור לפני כל מעשה

ולחשוב מתחילה על סופו.

 

כי טעמה המר של "הסיגריה של אחרי"
[שזו מטפורה לכל העברות כולן]
נותר חזק בפי,
ושקלול חשבון רווח והפסד בוודאי היו התחלת ההתחלות
של בניית המסד הראשוני שלי

לקביעת מסלולי החיים בהם אני רוצה לצעוד.

 

יש לי פרספקטיבה עמוקה של התבוננות בהשפעת התובנות שלי ד'אז
על חברים שהיו לצידי באותה תקופה.
אני יכול לקבוע בוודאות שהיו כאלה שבכלל לא הבינו היכן מונחת הבעיה.
מן רפי שכל שכאלה שכלל לא הגיעו
למצב בו הם יכולים לעסוק עם עצמם כאינדיבידואל סוברני

שאמור לייצב לעצמו מגמות.

 

נמוכי מצח כאלה
שאם מנהלי שכבות בתיכון לא היו אלו שקבעו להם
שהם ילכו ללמוד צילום או נגרות, או כלכלת בית
אזי הם היו עושים

מה שהחבר שלהם מהשכונה עושה.

 

כמו כן היו כאלה שהבינו גם הבינו , רק בחרו את הבחירה שלהם,

משהו כמו – עזובתיבאמ'שך תן לחיות. לא מעניין אותי.

 

עזבתי באמא שלו.
הלכתי לדרכי.
היום ממרומי שנותי ורום התובנות שנרכשו כל אותן שנים
אני יכול לקבוע בוודאות –
כל אותו הדור שגדלתי לתוכו, רובו ככולו, אמר כך:
עזבותנובאמאשכ'ם, תנו לכל אחד לעשות מה הוא רוצה…..

וזה פשוט מה שיצא.

 

סדום עלתה גם לבאר שבע.

 

באר שבע שהייתה סמל פשיטות ותמימות
הצטרפה למעגל הסחי והמיאוס שמסריח את ארץ ישראל.

הגדשת הסאה הזו תביא אתה את התוצאות ! ללא ספק !!

 

מציאות התועבה כך בריש גלי בכל מחוזות ארץ ישראל
תגרום את אשר התובנות שלי אומרות לי שכך יהיה,

ולא אעלה את זה בכתב.

 

רק אומר לכם ברוח הדברים
שאמרו משה ואהרון לבני ישראל

בפרשת השבוע הנוכחי היא פרשת קורח:

 

"כ וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
כא הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע
כב ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת
לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף
כג וידבר יהוה אל משה לאמר
כד דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם
כה ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל
כו וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה
ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם
כז ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם
יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם
כח ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני
לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי
כט אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם
יפקד עליהם לא יהוה שלחני
ל ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה
ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה
וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה
לא ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם
לב ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם
אשר לקרח ואת כל הרכוש
לג וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ
ויאבדו מתוך הקהל לד וכל ישראל אשר סביבתיהם נ
סו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ
לה ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת"

עד כאן הציטוט.

 

ואגיד את זה לאהובי אחי בני ישראל
אשר נותרה בהם חיות אלוקות מצד

היותם מזרע ישראל קדושים.

 

שמעו נא אחי –
נצח ישראל – אלוקי ישראל מלך מלכי המלכים הקב"ה
מצוי ומשגיח בכל הבריאה בכל רגע, שומע צופה ומאזין.
אין דבר נסתר ממנו ויודע מחשבות כל לב וכליות בני האדם כולם.

אין חפץ הוא במות הרשע אלא בשובו מדרכיו הרעים אל דרך הטוב.

 

לא נותר עוד זמן רב לסיום הברורים בעולם הזה.
שמעו לעצה טובה ממי שעובר אתכם את המסע הזה
וזו עצה שעוברת מדור לדור לאורך כל הדורות מאז היינו לאומה אחת

זו עצתם של אבותינו הקדושים ושל כל רועי ישראל הנאמנים:

 

הבדלו מהעדה הרעה הזו, התכנסו כולכם משפחה ומשפחה
כל אב בית בישראל יראה לקרב את בני ביתו
חזרה אל חיק תורתנו הקדומה
חזרה אל חסות אבינו שבשמים שאנו כולנו בניו ובנותיו.
חזרו אל שמירת השבת, אל קיום המצוות,
כל אחד לפי בחינתו

והצילו את עצמכם ממכת החושך בה קברו יוצאי מצרים…

 

את כל הבוגדים אשר בחרו להגיד – עזבותנובאמאשכ'ם….
תנו לנו לחיות, תחיו איך שאתם רוצים עם האמונה שלכם

ועזבו אותנו….

 

תקשיבו למה שהם אומרים !!!

עזבו אותם, הבדלו מהם !!

 

תשמרו את הילדים שלכם את אהובכם ואת כל אשר לכם
בעוד זמן לא רב יהיה סוף הברור, ואז …

תשמרו על עצמכם יקרים שלי.

מרדכי היהודי

ער"ח תמוז התשע"ז

ל-ה' הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

שבת שלום ומבורך לכל ישראל.

השיעורים המצורפים נאמרו לפני 15 שנה..
פרשת קרח.