שחרור גלעד שליט עם כל הצער שבדבר ימיט אסון גדול על מדינת ישראל.

דעו לכם !!!
ברגעים אלו יושבת חבורת חגבים מתרפסת
לקבוע את מראה השבועות\חודשים\שנים הקרובות של ילדנו ושלנו,
איך יראו כאן בארץ…

הם צריכים להכריע האם בנוסף למאות מחבלים,
ישוחררו גם 30 מחבלים המוגדרים על ידי מערכת הביטחון כראש התמנון,
מחבלים שעשרות שנים של עבודה ביטחונית סבוכה בעמל רב
תוך סיכון רב מאמץ אדיר ודם יהודי רב שניגר כדי להכניסם לכלא הישראלי
ועל ידי כך לסכל מרחצי טרור, לאחר שנחלי דם שטפו את רחובות ישראל.

מלחשים שהם מתנים את שחרורם בהגלייתם למדינה אחרת “לתקופה מוגבלת”
אבל דעו לכם מדובר במנהיגי טרור שמייד עם שחרורם
ברור כי הם יעסקו במרץ רב לשיקום תשתיות טרור נרחבות בעזה וביו”ש.

יש להם את המנהיגות ברחוב. הם סוחפים את הציבור.
בעלי פוטנציאל אדיר לגיוס מאות מחבלי טרור.
בעלי ידע ואסטרטגיה ניסיון וקור רוח.
אויב מר אכזר קר ומחושב שיוקדש כל כולו לגבות את חייהם של כמה שיותר ישראלים.

שחרור גלעד שליט עם כל הצער שבדבר ימיט אסון גדול על מדינת ישראל.

אלא אם כן מיד לאחר קבלתו לידינו בריא ושלם,
תפנה מדינת ישראל את מכונת המלחמה שלה
אל אלו שהשתחררו מבית ההבראה הישראלי
ותוציא אותם להורג בבאנג אחד גדול !!!

אבל מי יעשה את זה? ברק בונפרטה? ביבי בובה?
אוי לנו מיוצרנו אוי לנו מיצרנו – כצאן לטבח יובל.

היום יותר מתמיד:
“אין לנו על מי לסמוך רק על אבינו שבשמים”….
ואוי לנו אם לא.

את\ה חושב\ת על גבר\אשה אחר\ת? את\ה בוגד\ת!? – בגידה רגשית – יש דבר כזה?

טוב נושא רגיש אבל ראוי ביותר הואיל ואני שומע על המון מקרים …
רשת האינטרנט מספקת המון מידע נגיש כמעט בכל תחום…
לא רק מידע..הנגישות עד למקומות הדיסקרטיים ביותר היא סופר קלה…

מביא כאן מאמר שנכתב ע”י לא שומרי תורה ומצוות…
ונכתב בלשון נקבה כשהוא פונה לאשה..

אני דווקא רוצה למען אותו לכל חברי בטח לאלו שומרים תו”מ [בפרט אלו בגילי ]
ולבקש מהם לנסות ולדלות ממנו
את הנקודות הראויות…ואין מזרזין אלה למזורזין…
וכעת למאמר:

את חושבת על גבר אחר? את בוגדת
ספר חדש טוען שבעידן האינטרנטי שלנו, חייבים הגדרות שונות לבגידה,
כך שמספיק שאיכות האינטימיות שלך עם הגבר שאיתך פגומה,
כדי שתיחשבי לנואפת.
אז יאללה, תחזרי הביתה ותספרי לו מה עובר עלייך.

טלי מליחי | mako | פורסם 16/11/09 16:05:14

את מבלה זמן במחשבות עליו?
פתאום יש לך עניין חדש ומרגש בחיים. הוא עובד במשרד השכן לשלך,
ואחרי כמה היתקלויות מקריות באזור העישון בחוץ, גיליתם שאתם חולקים
את אותו הטעם בספרים וששניכם הייתם פעם פריקים של “טווין פיקס”.
בהמשך התחלתם לקבוע להפסקות צהריים משותפות, ובלי ששמת לב
את מוצאת את עצמך חושבת עליו כל הזמן. נשמע מדהים, לא?
לא ממש אם את נשואה.

את יודעת שבחיים לא תבגדי בבעלך, הוא החבר הכי טוב שלך.
אבל כשאת שוכבת לישון, את חושבת על ההוא.
לאט לאט הלא-רומן שלך הולך ומתפשט גם מעבר לשעות העבודה,
והקשר ביניכם מתהדק במיילים ובצ’טים.
את מסתירה, כמובן, את ה”ידידות” הזו מפני בן הזוג שלך,
למרות שאת יודעת שלא עשית שום דבר לא בסדר.
הרי לא התנשקתם אף פעם, אפילו לא הייתם קרובים – בסתר ליבך היית רוצה,
אבל את לא מתכננת לעשות את זה. זה יהיה לבגוד, ואת הרי לא בוגדת.

אין מגע מיני, אין בגידה?
אצל רוב האנשים הגבול עובר בנקודה מאוד ברורה:
אם אין סקס, לא מדובר בבגידה.
פיליפ הודסון, חבר באגודה הבריטית לייעוץ ופסיכותרפיה
ומחבר הספר “כמה ‘מושלם’ הוא בן הזוג שלך?”, חושב אחרת.
“זה בכלל לא משנה איך את קוראת לזה”, הוא אמר לדיילי מייל,
“אם את מחליפה את הנאמנות האינטימית שלך, זו בגידה”.

הבעיה עם ההגדרה של בגידה כמו שרובנו מכירות אותה,
היא שמבחינה חוקית רק קשר שהיו מעורבים בו יחסי מין נחשב כניאוף,
ואדם שביצע בגידה רגשית לא יוכר על ידי בית משפט כנואף.
“נורא קל לשכנע את עצמך שאת בסדר, בגלל הגבולות המיניים שגורמים לך
להאמין שטכנית הבגידה שלך היא חוקית.
אבל את עברת את הגבול המוסרי והנפשי.
לדעתי, אם את מבצעת ניאוף בלב שלך, את מבצעת ניאוף”, אומר הודסון.

הדסון מציע מחשבה אחרת על הקשר.
לטענתו מה שבאמת שומר על היחסים המודרניים היא האיכות של האינטימיות.
על פי ההיגיון הזה, ניאוף יכול להתרחש גם באמצעים אחרים, בלי נגיעות בכלל.
ואם מחפשים אשמים, הוא מטיל את האחריות על הטכנולוגיה של היום:
האינטרנט, למשל, מסוגל לייצר תנאים לאינטימיות מואצת וקרובה יותר מאי פעם,
במהירות, קלות והכי חשוב, דיסקרטיות.

האינטרנט מאפשר לנו לחפש התאמות ברזולוציות קטנטנות,
ואנחנו יוצרים דרכו קשרים עם אנשים שבחיים לא היינו מגיעים אליהם בלעדיו.
אם אני מתעניין גם באופרות של ורדי וגם בגבינה צהובה,
יש לי סיכוי די טוב למצוא באינטרנט מישהי שחולקת איתי את האהבות האלה.
אני יכול גם לתקשר עם מישהי 15 פעמים בשעה אם אני רוצה,
ואז אני מקבל את החיזוק של הקשר מהר מאד”.

אם זה מרגיש כמו רומן, מריח כמו רומן ונראה כמו רומן
אז טכנית, את לא בוגדת. אבל הגבול המוסרי נחצה, כי את בוגדת בלב.
כשאת קונה בגדים לעצמך זה בשביל להרשים אותו,
כשקורה לך משהו משמח את מחכה שתוכלי לספר לו.
למרות שאת לא עושה שום דבר פיזי, את מרגישה כאילו שאת מנהלת רומן,
כולל תופעות הלוואי: חוסר ריכוז, עצבנות ורגשות אשמה.
לא משנה כמה ה”לא רומן” שלך לוהט, הוא בטוח לא שווה את זה.

האינטרנט הוא אחת הסכנות הגדולות לקשר שלך
“אם היינו מפעילים את העסקים שלנו כמו שאנחנו מפעילים את הנישואים שלנו,
רוב האנשים היו פושטים את הרגל,” טוען גארי נוימן בספרו החדש “בגידה רגשית”.
נוימן סבור שכשאנחנו משתפות בדברים אינטימיים גבר זר שאינו בן הזוג שלנו,
אנחנו מרוקנות את השותפות הזוגית שלנו מהאנרגיה שהיא זקוקה לה על מנת להתפתח.

הוא מציע לפתח את האינטימיות הרגשית עם בן הזוג,
כדי להימנע מלחפש אותה במקום אחר,
ונותן המלצה פשוטה: נסי לחזור ולספר לבן הזוג שלך את כל החוויות הקטנות
שאת אוגרת במשך היום, ולמצוא איתו שוב את הקרבה שאבדה.
את תזכי לקרבה פנים אל פנים, ולא מעבר למסך המחשב.

עד כאן המאמר.

מכאן והלאה הייתי רוצה שכל אחד ואחת שקוראים את זה יעשה
התאמה יחסית היכן הוא\היא קשורים לנאמר כאן…
ואז אולי נזכה כולנו לאיזה הרהור תשובה בימים בהם היא נחוצה עד מאד,
בטח בנדון דידן.

“בגידה ריגשית”…מושג חדש לחשוב עליו…בטח בעם שהזוג בו מוגדר כזוג יונים
שאינן עוזבות האחת את השני כל ימי חייהם בנאמנות מעוררת התפעלות…

דרך אגב לסיום…יודעים מי החיה שאם בן זוגה מת מאיזו סיבה
שוב לא תזדווג עם בן מינה לעולם ותישאר לבד…..?

הזאב.

גברים יהודים….נשארו כאלה ?

בס”ד

כוכבים יש בשמים לרוב. שם זוהרם.

השמים שמים ל -ה’ והארץ נתן לבני אדם.

אכן צריך גוברין יהודאין כדי להציל שארית הפליטה.

גם כאשר התפלגו בני ישראל לכל שערי מצרים בכניסתם אליה

היו חטיבה אחת הפועלת תחת מלכות יהודה.

לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו

עַד כִּי יָבֹא שילה [שִׁילוֹ] וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.

“אין מושחין כהנים מלכים… על שם ‘לא יסור שבט מיהודה'” (ירושלמי סוטה פ”ח ה”ג).

“‘שבט’ – אלו ראשי גליות שבבבל, שרודין את ישראל בשבט.

‘ומחוקק מבין רגליו’ – אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים” (סנהדרין ה.).

“‘ומחוקק מבין רגליו’… גמירי דסנהדרין בחלקו דיהודה” (זבחים נד:).

“יולך ה’ אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת”

(דברים כ”ח, לו). ישנם מצבים שבהם ישראל נתונים בגולה ללא מלך וללא שרים,

והרי הדבר סותר לכאורה את ההבטחה שההנהגה לא תסור מיהודה.

אלא, מסביר הרמב”ן, (בראשית מ”ט, י ד”ה לא יסור) שאין הכוונה

שלא תסור ההנהגה מיהודה לעולם, אלא הכוונה שלא יסור שבט מיהודה – אל אחד מאחיו.

דהיינו מלכות ישראל, כאשר תכון, תהיה בהנהגת יהודה ולא ימלוך

שבט אחר עליו.

וכך מסביר הרמב”ן את המשך הפסוק: “‘מחוקק מבין רגליו’ – שכל מחוקק בישראל

אשר בידו טבעת המלך ממנו יהיה”. יהודה כבעל השלטון והסמכות,

הוא שיעניק לאחרים את הכח והסמכות לחוקק.

“עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים” – הכוונה לפי הרמב”ן, למלך המשיח,

שיעשו כל העמים כרצונו, ואף הוא יהיה מיהודה.

הרמב”ן מוסיף שיעקב אבינו הדגיש “לא יסור” כדי לרמוז שאכן

ימלוך שבט אחר על ישראל, אלא שמעת שתתחיל מלכות ליהודה, לא תסור ממנו לעולם.

הרמב”ן ממשיך ומבאר את ענייני המלכים שמלכו בישראל

ואינם מזרע יהודה: שאול, מלכי ישראל והחשמונאים,

ומבאר זאת בכך שמדובר במצב זמני או במצב לא תקין שעליו נענשו.

ייעודו של יהודה הינו להנהגה, אך מה מייחדו כמתאים לתפקיד זה?

הרש”ר הירש מפרט את תכונותיו של יהודה המייחדות אותו כראוי להנהגה,

על פי הברכה שנתברך:

“יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך.

גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו”

(בראשית מ”ט, ח-ט).

“ידך בערף איביך” – מסביר הרש”ר:

“לא חרבך אלא כוחך הטבעי בעורף אויביך”,

כוחו הטבעי של יהודה יטיל מורא על אויביו, עד שהם יפנו לו את עורפם

ולא יעזו להתקיפו.

“גור אריה יהודה” – יהודה מאחד בתוכו את אומץ הלב של הנוער – “גור”,

וישוב הדעת של הזיקנה – “אריה”,

ואינו חפץ במלחמה ושוד לשם עצמם.

“כרע רבץ כאריה וכלביא” – כוחו אינו דווקא במלחמה אלא גם בעת שלום,

גם בשעה שהוא נח הרי הוא נשאר אריה וממשיך להטיל את מוראו.

אם ישכילו גוברין יהודאין ברי אוריין לקבל על עצמם מלכות יהודה – דוד – משיח

אזי תיכון מלכותו.