מרדכי היהודי.
י"ז טבת התשע"ד
מרדכי היהודי.
י"ז טבת התשע"ד
ישראל יחד עם הצורר כדי להשלים את השמדת היהדות.
שממשיכים להצעיד את השורות.
מחדש את מלכות בית דוד.
הכולאת אותן בתוך עולם שמרני ועבש".
ורבותיהם לא עסקו בלגיטמציה של בועלי זכרים ונשים מסוללות.
את אדוני הארץ היהודים לאורך מאות שנים.
אלו ציונים כמו שאני צנצנת.
קבל על עצמך עול מלכות שמים, והתאחד עם בני עמך.
בהונלולו ?
יודעים בדיוק נמרץ מי הוא מה.
דבוק באמת.

מביא לכם כאן תמונה מאיזה אנטישמי
לא לפני שתצטרכו להקשיב קשב רב למה שאני אומר לכם…
כשתקראו טוב מה כתוב על התמונה אתם תבינו שמדובר
באותם שונאי ישראל המבקשים להכחיד את ישראל
באותה דרך בדיוק שביקשו פרעה המן והיטלר ימ"ש…
אלא מאי?
אתם צריכים להבין ששנאת השונאים חייבת להישען תמיד
על יסודות עובדתיים שמהם בונים את בניין השנאה
באופן שהוא גודש וגואה על גדותיו עד שאין צורך כבר
בבסיס העובדתי, ושטף נחשול השנאה סוחף עמו את המון צמאי הדם
לכלות את זעמם באופן שחזינו בו בשורות הנאצים ימ"ש.
אשר על כן, קל יהיה לכם להבין
הרי בני ישראל המקוריים, מתוקים מדבש ונופת צופים, מה יש לשנוא בהם?
אלא שבתוכנו מקדמת דנה ערב רב מוטמע אשר מתחדש בכל דור ודור
כפי אשר חוזות עיניכם בדור הזה כיצד מסתפחים בנחלת כרם בית ה'
תתי בני אנוש דוגמת הסודנים, רוסים ואוקראינים ועוד מבני אומות העולם
אשר ימצאו "צדיקים" גדולים אשר מוכנים לקבל אותם תחת חסות
"השכינה הקדושה" בשם היהדות ואלוהי ישראל….[בציניות כמובן]
כך יוצא שגרעינו הקדוש של עם הקודש עוטה מלבושים המסתירים
את יחודו עד כדי השתלטות תועבות הגויים על הפרהסיה שלו
ועל כל אושיות תקנות החברה המוסריות שלו….
דוגמא?
אתמול לוויתי אחד מתלמידי, נער בן 14, אל התחנה המרכזית בטבריה
בדרכו אל ביתו, לא עזבתי אותו עד שהבאתיו אל רציף התחנה
המוביל אל מחוז חפצו, שעת ערב, התחנה חשוכה ולא מוארת
וברציף לעיני כל חיילת וחייל במדים מתנים אהבים כאילו אין עולם
חשתי את זעמי גואה, ויש לי דם חם מאד,
אלא שבחשבון מהיר של הפסד ורווח, לקחתי את הנער למזנון הסמוך
עד שיגיע האוטובוס.
מה זעם? מה אתה רוצה? אירן ? בטח ישאלו כאן כמה אהבלים…
אירן הא?
הפרהסיה הישראלית הגיעה למצב בו הומו מתועב
מציג את מועמדותו לראשות העיר תל אביב
שיצא שמעה כבירת ההומואים הבינלאומית, וזה לגיטימי בעיני
רוב הציבור בישראל, בריש גלי מרוח על כל עיתון בעל תפוצה
פרצוף התחת של ההומו המוצהר, וזה עובר במדינת ישראל 2013
אז אתה מדבר לי על חיילת וחייל
שמתמזמזים בתחנה המרכזית ברציף חשוך?
ובכן כן, איך זה קרה? הרי דבר כזה לפני שלושים שנה לא היה עולה על הדעת..
לא בגלל שהיו אז פרימיטיבים, אלא בגלל שהיה אז מוסר לבני האדם.
איך סילקו את המוסר מהפרהסיה הישראלית?
פשוט.
מילאו את הרחובות בזונות אוקראיניות רוסיות מולדוביות רומניות
שהגיעו ליישם בארץ הקודש את תרבות החטאים המערבית
שפריצת דרכה למי שזוכר החלה בדנמרק והציפה את כל העולם המערבי
כאשר גרמניה המתועבת בכל תועבה אפשרית ממלאה את חלל העולם
בזימה שכבשה את אמריקה ואת אירופה.
כדי לתת תוקף לנחשול הפלורליזם ייבאו גם צעירים גויים לאלפים
היישר מהקולחוזים מלאי הבטטה והבורק יחד עם "מתנדבים ומתנדבות"
שהעשירו את הרפטואר הקיבוצי ועזרו ל"ישראלים" מהזן החדש
להפטר ממלבושי "היהודי הגלותי" בקלי קלות….
כך לאט אבל בטוח הפכה הפרהסיה הישראלית למקום בו שואלים בתמיהה:
"תגיד אתה חשוך"? "יווו איזה פרימיטיבי" ,
הלו הלו תגיד לי מה אתה חי באירן?
אז באמת מה זה זוג שמתנשק ומתגפף ברציף חשוך בתחנה מרכזית?
רומנטי , יא מטומטם חשוך ופרימיטיבי, רומנטי, מה אתה משוגע?
כולה זוג מתנשק ומתמזמז….מה קרה לך אתה פסיכי?
כן, והיית משוגע ממראה עיניך…..
לא בגלל שאתה לא רוצה שעיני הנער הזה בגיל ההתבגרות
יצאו מחוריהן, והוא יפכור את אצבעות ידיו
מבלי למצוא מנוחה לנפשו המיוסרת,
מול כל האדרנלין שמייצר גופו מבלי שליטה עד כדי כך
שהוא יגיע בלי יכולת להתגבר אל הניסיון הנורא
אותו עוברים המון נערים בגילו, ועליו בוכים בעלי הדעת
ומכנים אותו "חטאות נעורים"….
לא בגלל שאינך יכול כמו פעם, להגיד לבחור, הלו הלו מה זה פה בית זונות?
קח אותה הבייתה ועשה מה שבא לך כאן זה רחוב של בני אדם.
לא בגלל זה…
אלא בגלל שאתה הפכת בפרהסיה למטרד, אתה מבין?
המוסר הוא מטרד ברחוב הישראלי.
למה?
בגלל שעל הרחוב הישראלי השתלטו מחריבי ושונאי בני ישראל הישנים
לא רק על הרחוב הישראלי, אלא על כל שדרות השלטון שלו
על הממשלה ועל בית המשפט
ועל אמצעי האכיפה ועל המשטרה ועל הצבא
מחריבי ושונאי ישראל שולטים במדינת ישראל .
נו טוב, הרי את זה אנחנו אומרים כל הזמן, מה חידשת ?
עכשיו עם התמונה הזו, והכתוב עליה תוכלו להבין
עם ההקדמה הזו מה אני אומר כאן, ובעצם כבר שנים.
תבינו, שונאי ישראל השתכללו והשתדרגו עד כדי כך
שהם הצליחו לשוות לעצמם מראה של מגיני המוסר היהודי
ומנהיגיו של עם המוסר כדי לספק לשונאי ישראל שהזכרנו לעיל
את הדלק בו יזינו שוב את מכונת הרצח שלהם….
אתם קולטים מה אני אומר?
זה ממש לא בעיה למי שעוקב אחר הדברים שלי בשנים האחרונות
בפעמים הראשונות בהם התחלתי להסביר
שעל בני ישראל השתלטה בקום המדינה
כנופיה מחליאה של רוצחים וגנבים,
אז לא כמעט – ממש סקלו אותי, וצלבו אותי.
גם היום עדיין קשה להמון אנשים לקבל ולהבין על מה מדובר.
עד כדי כך הוטמעה לתוך הקופסית של ההמונים שטיפת המוח.
אבל תבינו בבקשה:
אלו ששולטים בכל ההוויה שלכם ואתם נותנים להם את כח השלטון
עד כדי כך שלא תוכלו לקחת אותו בחזרה, הם אותם אלו
שהרגו בכם, השמידו, עשקו, גזלו, חמסו, עינו, ביזו אתכם לאורך כל הדורות.
מתי תבינו?
זה ארוך, אבל הייתי חייב להוציא את כל זה
כשראיתי את התמונה הזו והכתוב עליה.

בשם כל ישראל הריני מבקש סליחה מריבונו של עולם
על אשר אין ביכולתנו לעשות מאומה כרגע חוץ מלהתפלל
בזמן שסוטי המין המתועבים צועדים
בקריית מלך נאמנה פלטרין קדוש
בו שוכנת שכינת עוזנו מתגוללת בצערה
בו שוכבים מלכי בית דוד
עם אדונינו מלכנו חי וקיים דוד מלך ישראל.
בהמות אדם הללו שהשתלטו על עם הקודש
יחד עם חבריהם מהערב רב עמלק
השולט בעת הזו בעם הקודש
בשותפות מלאה של גדולי תורה המקבלים ממון רב
לסתום את פיהם ועיניהם
ולהמשיך לבזות תורת הקודש הנשפכת מפיהם כזרע לבטלה
בראש חוצות בירת הנצח של בני ישראל
קום בנימין זאב יטרוף שחלקך הוא נחלת הבית
קום יהודה אבי המלכות
קום יוסף הצדיק
אל נקמות הופיע קום לגאול עמך בית ישראל
אנו בני ישראל בעת הזו כאסקופה הנדרסת
כצאן ללא רועה נטרפים
על ידי עדת זאבים ושאר טורפים
המזנבים במחנה הקדושה השכם והערב
קומו בני ישראל – התעוררו
הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא
ינקו קדושת ברית
עם הקודש שמסר נפשו על הברית אלפים בשנים
התאחדו בקנאת ה' צבאות לבקש את האדון להיכלו
לכלות הקוצים והדרדרים מחוצות קרייה נאמנה
לבנות היסוד והטפחות והבניין כולו ולשכלל היכלו
בורא עולם בקניין השלם זה הבניין
הואיל ורוח ונשיאים וגשם אין
כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה
ותעל שוועתנו אליך אבינו מלכנו
להתדפק על דלתות היכלך בדחילו ורחימו
לחלות פני מלך עליון המסתתר בשפריר חביון
אולי יחוס אולי ירחם…..

לא יודע מה אתכם
הקטע המוזיקלי שבקישור למטה
נושא את ההשראה שלי
למקום ממנו מגיע אור
שאפשר להשיג אותו בחוש…
הסברתי היום למישהו
המציאות מורכבת מ-אחד
אם כך איך אפשר להבין את כל
הפירודים והמשתנים?
מאד פשוט
המציאות נתפסת על ידי המשתנים
כל אחד לפי כלי הקיבול שלו.
מחפשי אמת המונחים באור
יגיעו אל ההשגה בכל מקום בו יהיו
אם רק יבטלו את ישותם המסתירה כווילון
את דרך ההשגה.
יש מבני ישראל המסוגלים להגיע אל
השגת אמת בתכליתה
על ידי התקדשות החומר והעלאתו
ממדרגת החומר אל מדרגת האור
שגם הוא [האור] בחינת חומר
במדרגת הזיכוך הגבוהה
ביותר של חומר.
מהיכן מתחילים?
מההתחלה,
כל אחד היכן שהוא מונח.
רק על עצמי לספר ידעתי
התחלתי לחפש משמעות
בגיל צעיר מאד
הסקרנות שלי לקחה אותי
למקומות מסוכנים מאד
שלא כל אחד מגיע אליהם
ולא כל אחד יוצא מהם.
אלא שהחיפוש שלי נבע
ממקום טהור לחלוטין
של רצון לדעת את האמת המוסתרת
ולמצוא את סימני הדרך.
לא נולדתי לתוך דת משה ותורת ישראל
אדרבא,
נולדתי לתוך הערבות החופשיות
של מדינת ישראל.
אלו שנוצרו להצמיח את העם החדש
שהתכוונו לייצר כאן
עם ככל העמים
המנותק מכבלי המוסר המגולמים ביהדות.
כסייח פרא השועט בעליצות בערבות אלו
החל החיפוש שלי
למזלי ניחנתי בחושים מאד בריאים, באומץ,
ובכוחות פיזיים גדולים, בכריזמה,
עצמאות מגיל צעיר, במנהיגות,
וגם בראש על הכתפיים
[מה לעשות? עובדות :)]
השילוב הזה
פרץ כל גדר\מכשול\מניעה\מוסכמה\מובן מאליו.
כשהבנתי שמדובר בתהליך מתהווה
האמור להמשך לאורך שנים
[זה קרה לי מוקדם מאד בגיל צעיר]
התחלתי לבנות שלד
שיהיה מספיק חזק ומורכב
להחזיק את מערכת התובנות שלי
באופן שמכל הספקטרום
אאסוף את כל חלקי הפאזל הדרושים לי
להעטות בשר עור וגידים על השלד הנבנה
כך שאצליח להגיע אל היעד שקבעתי.
מה היעד שקבעתי?
להתחבר בעודי מצוי בחומר
אל המימד הרוחני באופן מוחש.
נו טוב, לא אשפוך כאן הכל
כי צריך בשביל זה המון זמן וגם מקום
ואנרגיות להעביר מעל הזמן והמקום
אל הזמן והמקום
ורק מהמשפט הזה ברור שצריך גם
מי שיבין…
אבל כך על קצה המזלג
אם דיברנו על מי מבני ישראל
שמתקדש ומבטל את ישותו
על פי מערכת ההפעלה
המובנת בתורת ישראל
הרי שברור שמי שלא הולך
על פי מערכת מקודשת זו
לא יכול להגיע
אל יעד שכזה באופן האבסולוטי….
[זה מובן?] 🙂
ובכן זה לא נכון.
גם מי שנולד כמוני
בזבל עם כל החתולים
יכול להגיע ליעד שכזה
אם רק ירצה באמת
נו על זה דיברנו שם למעלה
איך?
טוב נו,
אז כמו שאמרתי לא יודע מה עם אחרים
אבל אצלי למשל כשנתקלתי בדובדוב [חשיש משובח]
תוך כדי שעטה
הבנתי שיש אזהרות מבני אדם האומרים
שדבש מצאת אכול דייך
ואם תגזים אז
הזבטה מחכה שם לבא..
והבנתי שזה אמור לגבי כל הדברים בעולם
ולכן מתוך הסקרנות המובילה שלי
החלטתי לקבל על עצמי
כפרוייקט
את הניסיון
לא על מנת
לתפוס ראש\להתמסטל\להיזרק\שאנטי\ אור ואהבה
אלא
כדי להבין ולחקור.
החלטתי שלעולם
השכל שלי הוא זה שיוביל אותי
לא הדמיון
החלטתי שהתאווה תישאר תחת פיקוח
בכל רגע נתון.
וכך יצאתי למסע בלי דרכון בלי וויזה
רק עם החלטות
שאני שומר על עצמי
כמו שאני מכיר את עצמי,
ורק מה שיספק לי חומרי בניה
לאותו שלד ארכוש ואקנה.
את כל שאר הפסולת
אפילו אם זה ימצא חן בעיני
אזרוק.
בנוסף החלטתי שגם אם אמצא
חלקי פאזל שינצנצו לי, כחלקי פאזל
אבל לא אדע מה אני יכול לעשות עמם כעת
אשמור ואאחסן אותם אצלי
בתוך אחת המגרות בקופסית הזו שעל כתפי
למקרה שאגיע למקום בו אזדקק להם.
וכך עם מערכת החלטות שכזו
הסכימה דעתי לתת לי
ללכת לכל מקום אליו נשאוני רגלי רצוני.
כאן זה מתחבר אל הכרת המציאות
עליה דיברתי לעיל.
בעבודה מאומצת
הצלחתי להגיע לתובנה
שאנרגיה אחת מניעה את כל מה שרואות עיני.
זה היה בשבילי יסוד מוסד
עמוד התווך
לכל התובנות שהגיעו לאחר מכן.
ברור לחלוטין שהסתכלות על הבריאה
באופן המחבר
בין רוח לכנפי נשר, ומים לדילוגי דולפין
או אש הנאחזת בעץ מבוטש
או אור הבוקע מתוך חושך אפלה
או רגבי אדמת קבול המצמיחים נבט ירוק
מחברת ומאחדת את השכל להבין
מציאות חוקית אחת
של התנהלות הבריאה.
מכאן ולהבנה שהאדם החיה העוף
ושאר בעלי החיים בכל צורות התהוותם
מתנהלים באותה חוקיות מובנת בבריאה,
הדרך קצרה.
אפקט הפרפר יוכיח.
הדובדבן שבקצפת מהפרוייקט [הדובדוב]
עזר [בעבר הרחוק] להתגבר
על כל רשימת המובן מאליו
ופתאום
כאשר אתה מחפש רמזים וסימני דרך
בתוך המציאות המתהווה
בכל רגע ורגע מפתיחת העיניים
והתעוררות משינה
עד עצימתן וכניסה למצב שינה
עם ניסיון לברר גם מה זה בעצם שינה,
אתה מקבל הארות מתוך התובנה עצמה,
שעצם החיפוש,
אחר הקשר בין כל הדברים החולפים
מול עיניך או אוזנך,
גורם לשכל שלך לעבד נתונים,
באופן עצמאי לחלוטין,
משוחרר מכל המנטרות המקובלות,
ומכל השעבודים הידועים,
הן ברמת החומר והן במובן הרוחני..
שאלה עולה בשכלי – המחשבה מחפשת תשובה
ואז בתוך המציאות המתהווה ישנה תשובה.
אתה פשוט צריך למצוא אותה
גם אם היא מסתתרת.
משחק המחבואים – או סימני הדרך הזה
הוא משחק מכונן,
אדיר בעוצמתו ועם הדובדבן
היה ממש קל יותר
למצוא את המונח שם לכולנו למצוא…
אז אפשר למצוא את זה
בשיר המתנגן באוטובוס שאתה נוסע בו
או מחילופי דברים שהקשבת להם
כשעמדת בתור לאן שהוא,
או מהגעתך למקום בלי יכולת להבין איך
ואז אם תחפש תבין.
מרגע שהחלטת לחפש,
עוזרים לך….
המציאות האבסולוטית
מכילה בתוכה את כל הכלים
הדרושים לך למציאת התשובה לאותו רגע.
גם זו המשתלבת
במהלך הנצחי של מציאותך הרוחנית.
אז אם הייתה לך סבלנות להגיע עד לכאן
אגלה לך שאני עדיין בחיפוש בדרכים
להגעה ליעד
את הדובדבן השארתי
לכל הילדדוס הזקוקים לכך
אני כבר לא.
הבנתי את הנוסחה
והשלמתי את הפרוייקט
יש לי את המפתחות לאותם מקומות
שנדרש בהם דובדבן.
כייף לך שמצאת את הקטע הזה
כי לי לא היה קטע כזה מתומצת
נאלצתי לעמול על כך רבות
אני בשמחה מגיש לך את זה
באהבה ומאחל לך
בהצלחה
בחיפוש שלך
דבר אחד אל תעשה בבקשה
אל תחיה את חייך בשינה
אל תהיה עבד נרצע של רעיונות שאינם שלך
אל תנהל אג'נדות של אחרים
אל תפחד לנסות, תעיז, תרצה , תשתוקק.
בנה לעצמך את מהותך.
ידידך
מרדכי היהודי.
הסקרנות הובילה אותי תמיד אל מחוזות
שלולי הייתה לי זו הסקרנות
לא הייתי מגיע אליהם לעולם
סקרנות אמיתית
חייבת להיות מהולה במידה לא קטנה של עזות
עזות מחייבת אומץ,
החלטה ללכת אל הקצה
כדי ללכת אל הקצה צריך סיבה טובה,
סקרנות לא מספיקה
כשמגלים מציאות השקר – הבחירה נתונה,
האם לזרום לתוך השקר המציף ושוטף
או להיאחז בגדת הנחל
על בדל אמת ולנסות לבנות אי של שפיות?
נניח ועשית כך
אתה חושב שלאי שלך לא ישטפו נחשולי השקר?
אז בנוסף לעזות ולאומץ צריך
נחישות והתמדה.
רגע רגע רגע
ומי אומר שזה האמת???
אולי גם אתה משקר לעצמך ומעגל פינות….?
כן, זה הקצה, ויש תהום.
דוגמא ?
אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.
תורה ?
זו של החשוכים הפרימיטיבים הטאליבן האירני???
לא.
תורת הבריאה.
סיפור האמת על הבריאה.
זה הסיפור שקמו כנגדו כל כוחות האופל
כדי להפריכו עם דינוזאורים
מהאבולוציה שהתפוצצו כאן בתוך פחמן 14
ויצרו תבניות מדעיות
המופרכות רק כאשר מתגלה אמת חדשה
הסותרת את האמת הקודמת שהפכה לשקר
משהתגלתה האמת החדשה……
עצמאות.
זה סוד גדול.
אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה
יש תורה
תורת אמת.
אילולי הסקרנות שלי לא הייתי מגיע אל התורה הזו
אילולי האומץ שלי לא הייתי מעז
אבל כל אלו לא היו עוזרים לי
אילולי לא הייתה לי העצמאות הנפלאה הזו
מבלי להרכיב לי אף אחד על הראש.
אף אחד.
כי רק כשאתה מתנתק מכל הכבלים הקושרים אותך
למשהו או מישהו
רק אז אתה מבין משמעות האחד והיחיד
שלו הייתי לעבד
ומשקיבלתי עבודתו
הייתי לבנו.
שנים אני מחפש את ה*ביחד*
מאז שאני ילד
חיפשתי בכל מיני מקומות
עם כל מיני סוגי אנשים
לא איבדתי את החזון ואת התקווה
למרות שנכון להיום
אני לבד לגמרי
בעיקר כי לא הצלחתי למצוא
אנשים שמוכנים להתאחד
עבור היעד שראיתי לנכון כפסגת שאיפותי
ולא בגלל שאין אנשים אחרים
שלא רוצים את היעד שהצבתי.
אדרבא
רבים טוענים שזהו יעדם
אלא שטענתם היא
שהדרך להגיע אל היעד
שלי
אינה הדרך שלהם.
אני אמשיך לחפש
אני מאמין בכל להט האמונה
שיש בי שאמצא
מהו יעדי?
אני רוצה לראות בית מקדש בנוי על תלו
בהר הבית
אני רוצה לראות מלך מבית דוד
מולך בממלכת כהנים וגוי קדוש
אני רוצה להתחבר רוחנית
אל אור האין סוף
כשאני עדיין בחיים חיותי
בעולם הגשמי הזה
כפי שעשו זאת אבותי
אברהם, יצחק, יעקב, משה , אהרון, יוסף
ודוד מלך ישראל חי וקיים
וכל צדיקי הדורות שהיו לפנינו.
זה לא כמו לכבוש את פסגת האוורסט
כי כיבוש יעד כזה הוא רגעי וחולף
וחוץ מזה את פסגת ההר שלי
כבר כבשתי
אבל בהחלט אפשר ללמוד ממי שכן כבש
פסגה שכזו.
יעד כמו שלי אי אפשר לכבוש בלי ה*ביחד*
אבל בשביל ה*ביחד* צריך גם את מי שיבנה
*ביחד* כזה.
אין לי אלא להמתין תוך כדי המשך החיפוש
להתמיד ולגלות נחישות.
כאן בהמשך אביא לכם הרצאה מדהימה
שממחישה ומגלה תורה שלמה
שאם תצטרכו ללמוד אותה
תאלצו לעבור תאורטית על המון ספרים,
ואז לחבר את הפאזל וגם אז
למרות קניית הידע התאורטי
תהיו חייבים בעל ניסיון ללמוד ממנו
הכל כלול כאן בהרצאה הזו
אל תפחדו מאורכה [מעל שעה]
כי אני מבטיח לכם שאתם תלגמו בשקיקה כל מילה
הואיל ומעלה הסרטון לא נתן להרצאה שם ראוי,
אכתיר אותה במשפט שאומר המרצה
בשם איזה גוי חכם:
"למי שמבין אני לא צריך להסביר – ולמי שלא מבין אני לא אצליח להסביר"
[דרך אגב זו הרצאה מאתמול 6.6.13]
בבקשה:
פַּעַם אַחַת הָיוּ כַּת אַחַת שֶׁהָיוּ חוֹקְרִים.
בַּאֲשֶׁר שֶׁכָּל חַיָּה יֵשׁ לָהּ צֵל מְיֻחָד, שֶׁבָּזֶה הַצֵּל דַּיְקָא הִיא רוֹצָה לָנוּחַ שָׁם
וְכֵן יֵשׁ צֵל מְיֻחָד לְכָל חַיָּה וְחַיָּה
כִּי. כָּל חַיָּה וְחַיָּה בּוֹחֶרֶת לָהּ אֵיזֶה צֵל
וּבְאוֹתוֹ הַצֵּל דַּיְקָא הִיא רוֹצָה לִשְׁכּן שָׁם, כְּפִי הַצֵּל הַמְיֻחָד לָהּ
וְכֵן יֵשׁ לְכָל עוֹף וָעוֹף עָנָף מְיֻחָד, שֶׁבְּאוֹתוֹ הֶעָנָף דַּיְקָא הוּא רוֹצֶה לִשְׁכּן
וְעַל כֵּן חָקְרוּ
אִם יְכוֹלִים לִמְצא אִילָן כָּזֶה, אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ יִשְׁכְּנוּ כָּל הַחַיּוֹת
שֶׁכָּל הַחַיּוֹת יִהְיוּ בּוֹחֲרִים וְיִתְרַצּוּ לִשְׁכּן בְּצֵל אוֹתוֹ הָאִילָן
וְעַל עֲנָפָיו [שֶׁל אוֹתוֹ הָאִילָן] יִשְׁכְּנוּ כָּל צִפֳּרֵי שְׁמַיָּא
וְחָקְרוּ [וגילו] שֶׁנִּמְצָא אִילָן כָּזֶה
וְרָצוּ לֵילֵךְ לְשָׁם אֶל אוֹתוֹ הָאִילָן
כִּי הָענֶג הַמֻּפְלָא שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֵצֶל אוֹתוֹ הָאִילָן אֵין לְשַׁעֵר
כִּי יֵשׁ שָׁם כָּל הָעוֹפוֹת וְכָל הַחַיּוֹת
וְשָׁם אֵין שׁוּם הֶזֵּק מִשּׁוּם חַיָּה
וְכָל הַחַיּוֹת וְכוּ' מְערָבִים שָׁם
וְכֻלָּם מְשַׂחֲקִים שָׁם
וּבְוַדַּאי הוּא תַּעֲנוּג מֻפְלָג מְאד לִהְיוֹת שָׁם אֵצֶל אוֹתוֹ הָאִילָן
וְחָקְרוּ לְאֵיזֶה צַד צְרִיכִים לֵילֵךְ לָבוֹא אֶל אוֹתוֹ הָאִילָן
וְנָפַל מַחֲלקֶת בֵּינֵיהֶם עַל זֶה, וְלא הָיָה מַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם
כִּי זֶה אָמַר שֶׁצְּרִיכִים לֵילֵךְ לְצַד פְּלוֹנִי לְמִזְרָח, וְזֶה אָמַר לְמַעֲרָב, וְזֶה אָמַר לְכָאן וְזֶה לְכָאן וְכוּ'
עַד שֶׁלּא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַכְרִיעַ לְאֵיזֶה צַד צְרִיכִים לֵילֵךְ לָבוֹא אֶל אוֹתוֹ הָאִילָן
וּבָא חָכָם אֶחָד, וְאָמַר לָהֶם
לָמָּה אַתֶּם חוֹקְרִים. בְּאֵיזֶה צַד לֵילֵךְ אֶל הָאִילָן
חִקְרוּ מִתְּחִלָּה מִי וָמִי הָאֲנָשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לָבוֹא אֶל אוֹתוֹ הָאִילָן
כִּי אֶל אוֹתוֹ הָאִילָן לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לָבוֹא אֶצְלוֹ
כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמִּדּוֹת שֶׁל הָאִילָן
כִּי זֶה הָאִילָן יֵשׁ לוֹ שְׁלשָׁה שָׁרָשִׁים
שׁרֶשׁ אֶחָד הוּא אֱמוּנָה
וְהַשֵּׁנִי הוּא יִרְאָה
וְהַשְּׁלִישִׁי הוּא עֲנִיווּת
וֶאֱמֶת הוּא גּוּף הָאִילָן
וּמִשָּׁם יוֹצְאִים עֲנָפִים
וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הָאִילָן, כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדּוֹת הַלָּלוּ הַנַּ"ל
וְאֵלּוּ הַכַּת הַנַּ"ל הָיָה בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת גָּדוֹל מְאד
וְלא רָצוּ לְהִתְפָּרֵד זֶה מִזֶּה שֶׁקְּצָתָם יֵלְכוּ אֶל הָאִילָן וּקְצָתָם יִשָּׁאֲרוּ
כִּי לא הָיוּ כֻּלָּם רְאוּיִים לָבוֹא אֶל הָאִילָן
כִּי לא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם כִּי אִם קְצָתָם שֶׁהָיוּ בָּהֶם מִדּוֹת הַנַּ"ל
אֲבָל הַשְּׁאָר לא הָיוּ בָּהֶם אֵלּוּ הַמִּדּוֹת
וְעַל כֵּן נִתְעַכְּבוּ כֻּלָּם
עַד שֶׁיִּהְיוּ יְגֵעִים וְטוֹרְחִים שְׁאָר אַנְשֵׁי הַכַּת הַנַּ"ל
עַד שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶם גַּם כֵּן הַמִּדּוֹת הַנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם רְאוּיִים לָבוֹא אֶל הָאִילָן
וְכֵן עָשׂוּ
וְיָגְעוּ וְטָרְחוּ עַד שֶׁבָּאוּ כֻּלָּם לְאֵלּוּ הַמִּדּוֹת הַנַּ"ל
וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּאוּ כֻּלָּם לְאֵלּוּ הַמִּדּוֹת הַנַּ"ל
אֲזַי בָּאוּ כֻּלָּם עַל דַּעַת אַחַת, וְהִסְכִּימוּ כֻּלָּם עַל דֶּרֶךְ אַחַת לֵילֵךְ בְּאוֹתוֹ. דֶּרֶךְ אֶל הָאִילָן הַנַּ"ל
וְהָלְכוּ כֻּלָּם
וְהָלְכוּ אֵיזֶה זְמַן עַד שֶׁהָיוּ רוֹאִים [מֵרָחוֹק] אֶת הָאִילָן
וְהִסְתַּכְּלוּ וְרָאוּ, וְהִנֵּה אֵין הָאִילָן עוֹמֵד בְּמָקוֹם כְּלָל
כִּי אֵין לָאִילָן מָקוֹם כְּלָל
וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, אֵיךְ אֶפְשָׁר לָבוֹא אֵלָיו?
וַאֲנִי [הַיְנוּ זֶה הַבַּעַל החֲטוֹטָרוֹת] הָיִיתִי גַּם כֵּן שָׁם עִמָּהֶם
וְאָמַרְתִּי לָהֶם.
אֲנִי יָכוֹל לְהָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאִילָן
כִּי זֶה הָאִילָן אֵין לוֹ מָקוֹם כְּלָל
כִּי הוּא לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם לְגַמְרֵי
וּבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה הוּא עֲדַיִן בַּמָּקוֹם
כִּי עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לוֹ מָקוֹם מֻעָט
רַק שֶׁהוּא מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה
אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ מָקוֹם מֻעָט עַל כָּל פָּנִים
וּבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה שֶׁיֵּשׁ לִי, [הַיְנוּ לְבַעַל הַחֲטוֹטָרוֹת]
הִיא בְּחִינַת סוֹף הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי, שֶׁמִּשָּׁם וּלְמַעְלָה אֵין מָקוֹם כְּלָל
עַל כֵּן אֲנִי יָכוֹל לִשָּׂא אֶת כֻּלְּכֶם אֶל הָאִילָן שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם לְגַמְרֵי
[כִּי זֶה בַּעַל הַחֲטוֹטָרוֹת הוּא כְּמוֹ בְּחִינַת מְמֻצָּע בֵּין הַמָּקוֹם וּבֵין לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי
כִּי יֵשׁ לוֹ בְּחִינָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת סוֹף הַמָּקוֹם מַמָּשׁ
שֶׁמִּשָּׁם וָהָלְאָה אֵין נִמְצָא תֵּבַת מָקוֹם כְּלָל
כִּי מִשָּׁם וּלְמַעְלָה. הִיא בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי
וְעַל כֵּן הוּא יָכוֹל לִשָּׂא אוֹתָם מִתּוֹךְ הַמָּקוֹם, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם וְהָבֵן]
וְלָקַחְתִּי אוֹתָם, וְנָשָׂאתִי אוֹתָם לְשָׁם אֶל הָאִילָן הַנַּ"ל
נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לִי הַסְכָּמָה מֵהַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ לִי בְּחִינָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה
[בִּשְׁבִיל זֶה הָיָה נִדְמֶה כְּבַעַל חֲטוֹטָרוֹת
כִּי הוּא נוֹשֵׂא עָלָיו הַרְבֵּה, כִּי הוּא בְּחִינַת מוּעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה כַּנַּ"ל]
וְעַתָּה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם זאת בְּמַתָּנָה שֶׁתִּהְיוּ כָּמוֹנִי
וְנַעֲשָׂה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה מְאד.
פינת פוסט השבוע מהפייסבוק.
"נמצא תחת התקפות של קנאים פונדמנטליסטים
שלא מסוגלים לסבול את הסגנון שלי ובכל זאת
משתרכים בעקבותי לכל מקום שאליו שאני מגיע:)
יש גם חדשים שבאים לנסות את מהירות השליפה
זה כבר מצ'עמם אותי.
מנסים לגייס אותי לשמש להם להקת בידור
לא מבינים.
אני חי לבד . נקודה.
לפחות עד שימצאו האנשים
שאפשר לחיות אתם כחברה מתוקנת
עד אז
לא חסרים לי אישורים הסכמות
תמיכות לימודים ליקוקים מפרגנים וכל הרשימה.
מה רע בלהיות חבר שלי כמו שאני
מבלי לספר לי על עצמי כל מיני דברים?
איזה חוט השני עובר אצל כל הקנאים המטופשים הללו
זה ההטחה בי "הוא חושב שהוא משיח"…
אם זה לא היה עצוב הייתי מתפקע מצחוק…
איך אפשר להיות כזה מטומטם?
בן אדם יהודי רוצה לראות בית מקדש בנוי
לראות מלך מבית דוד
רוצה לראות את עם ישראל חי על פי תורה
אז אומרים לו שהוא חושב שהוא משיח….איזה אהבלים.
נפולת נמושות שלא מסוגלת לדבר כמוני
ולחיות איך שאני חי,
במסירות נפש על תורה ויראת שמים מכנים עצמם חברים שלי
אכולים מקנאה ששורפת לי את השערות….
צאו לי מהווריד , תחסמו אותי, אל תקראו את מה שאני מפרסם
אל תגיבו, מה אתם מתלקקים לי על הדף או בפרטי ?
מסבירים לי בלשונכם המתפתלת תוך שימוש במקורות מחסידות
תלמוד הלכה מוסר ומה לא , למה אני צריך לשנות כך וכך
ולא להיות כך וכך…
לרוב זה צעירים שמקבלים הארה או השראה ממה שאני כותב
אבל יש גם כאלה שהזקינו בטמטומם,
אלו ממש מסוגלים לשרוף את המועדון…
ויש את נ נח, חבורת אנרכיסטים עם זקן ופאות [לא כולם,
כמו בכל מקום יש גם צדיקים ביניהם עובדי ה' אמתיים]
יש להם פתחון פה על הדף שלי
אתם יודעים למה?
בגלל שאומרים שוהא ברסלבר.
להגיד שהוא ברסלבר???
מה השתגעתם ?
מי זה בכלל?
הוא לא אוחז מהסבא מהפתקה אללה יסטור ….
לך תספר להם שהאכלתי את הסבא מרק עוף עם כפית,
וצחקתי אתו, וזהו.
המשאית הראשונה של הקרן של רייב' עמרום זצ"ל ?
אני עשיתי לה הרצה עם בוקסות ומערכת כשלכל הדרדקים הללו
החליפו טיטולים מלאים גדוייילים וקינחו להם את חוטמם הזב.
אז מה? הם חושבים שמזה זה התחיל..
את חנות משך הנח"ל עיצבתי וניהלתי במאה שערים
כשהם עוד לא היו בתכנון
מה בכלל אני צריך לדבר על זה?
על מה אני – ומי אני??
למה?
בגלל הקנאה המטומטמת של כבשי העדר שמרדו ברועה?
כל הסיפור בברסלב זה שאין רועה .
אז יש מי שמנצל את זה לקחת את התפקיד. [כל ה"רבנים" בברסלב]
ויש מי שמנצל את זה לאנרכיה גמורה [בעיקר הנ נחים]
ראיתי חסידי ברסלב מהדורות הקודמים
עליהם הבנתי את האמירה של רבי נחמן:
"העולם יתפלא על האהבה שביניכם"
חבורות הדי ג'ייס שלובשות כיפה נ נח גדולה ולבנה
לא מזכירות לי במאום את התמימות, הצדיקות, האהבה,
הקדושה והטהרה שראיתי אצל הזקנים ההם,
לא רוצה להכליל , כי כפי שציינתי יש רבים וטובים
אבל המדים, השיטה, הכת.
תורה ותפילה זה מה שצריך.
להגיד דעות?
שבו בשקט אהבלים.
אוקצור
מי שאני בא לו טוב.
טוב.
אני יודע להיות אחלה חבר למי שזוכה.
מי שלא?
ת'חפף חבוב.
מה?
יכול להיות משיח מדבר כך??….
חחחחחח
ת'חפף אחי קח ת'רגלים ועזוב את ארבע אמותי
תן לי לנשום
"הוא חושב שהוא משיח"….
אחד העיקרים ביהדות הוא "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח', יג').
רש"י על הפסוק מפרש כך:
"התהלך עמו בתמימות, ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות,
אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו."
ולפי זה אין עניין לעסוק בזהותו של המשיח.
מאידך, עלינו להתחזק באמונה במשיח שיבוא בקרוב ממש.
כלל זה של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" נכון גם לפרט וגם לכלל,
כמו שכתב הרמב"ם בענין המשיח והגאולה בהלכות מלכים יב', ב',
"לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו."
"ובעת ההיא יעמוד איש מבני יוסף בדברא ויקרא "משיח ה'".
ויקבצו אליו אנשים רבים בגליל העליון ויהיה להם למלך
ואף אנשים אחרים יתלקטו לו שנים ושלושה ממדינה אחת וד' וה' ממדינה זאת…
אבל רוב ישראל ישאר בגלותם, כי לא יתברר למו כי בא הקץ.
אז יעלה משיח בן יוסף עם האנשים המתלקטים אליו מן הגליל לירושלים,
ויהרגו את הפקיד אשר למלך אדום ואת העם אשר אתו…
וכי ישמעו כל העמים כי עמד מלך לבני ישראל בירושלים,
יעמדו עליהם בשאר המדינות ויגרשום,
ויאמרו להם: עד עכשיו הייתם באמונה עמנו, שלא היה לכם מלך ולא שר;
ועכשיו שיש לכם מלך – לא תשבו בארצנו!
והרבה מישראל יצאו למדבריות אשר כנגד מדינותיהם, וישבו שם באהלים,
והרבה מהם יחסרו לחם ומים ויצטערו כפי מעשיהם, ורבים יצאו מברית ישראל, כי יקוצו בחייהם…"
"באותה שעה שהתרגשו אומות העולם ואמרו: מי זה שאנו נופלים בידו?
אמר להם הקב"ה: אפרים משיח צדקי שמו, מגביה קומתו וקומת דורו ומאיר עיני ישראל ומושיע עמו,
ואין כל אומה ולשון יכולה לעמוד בו. וכל אויביו וצריו מתבהלים ובורחים מלפניו.
התחיל הקב"ה מתנה עמו כשברחו: הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם עתידים להכניסך בעול ברזל…
ומשנקין את רוחך ובעוונותיהם של אלה עתיד לשונך להדבק בחכך, רצונך בכך?…
אם נפשך עצב, אני טורדן מעכשיו.
אמר לפניו: רבונו של עולם!
בגילת לבי ובשמחת לבי, אני מקבל עלי על מנת דלא יאבד אחד מישראל" [ילקוט ישעיה, תצ"ט].
"ארבע שבועות השביע הקב"ה את בני ישראל,
שלא ידחקו את הקץ, כנגד ארבעה דורות שדחקו הקץ ונכשלו:
אחד בימי עמרם, אחד בימי דיני, אחד בימי כוזבא ואחד בימי שותלח בן אפרים…
שנאמר: בני אפרים נושקי רומי קשת. והן היו מחשבין את הקץ…
מה עשו? נתקבצו ויצאו למלחמה ונפלו מהם חללים הרבה.
מפני שלא האמינו בה' ולא בטחו בישועתו על שעברו על הקץ ועברו על השבועה" [שהש"ר ב – יח].
"רבנו משה! והאיך אנו נגאלין?
לא כך אמר הקב"ה לאברהם:
ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, והלוא אין בידינו אלא מאתים ועשר?
אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם, אינו מביט בחשבונות, אלא מדלג… על החשבונות" [ילקוט שה"ש תתקפ"ו]
"כתוב אחד אומר 'מגדול' [מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו, שמואל ב, כב, נא],
וכתוב אחד אומר 'מגדיל' [מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו, תהילים יח, נא].
רבי יודן אומר: לפי שאין הגאולה באה על אומה זו בבת אחת, אלא קמעא, קמעא.
ומהי 'מגדול'? לפי שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל.
עכשיו הם שרויים בצרות גדולות, וכשתבוא הגאולה בבת אחת, אינם יכולים לסבול ישועה גדולה…
לפיכך היא באה קמעא, קמעא, ומתגדלת והולכת לפניו.
לפיכך משולה הגאולה לשחר, שנאמר [ישעיה נח, ח]: אז יבקע כשחר אורך.
ולמה נמשלה לשחר? שאין לך אפלה גדולה יותר מאותה שעה הסמוכה לשחר,
ואם יעלה גלגל חמה באותה שעה שהבריות ישנין, היו כל הבריות נלכדין [נפגעים],
אלא עמוד השחר עולה ומאיר לעולם תחילה, ואחר כך גלגל חמה עולה ומאיר, ואין הבריות נלכדין,
שנאמר [משלי יח, יד]: "ואורח צדיקים כאור נגה" [שוחר טוב יח, לו].
יעקב אבינו צווה לבניו לפני מותו:
"האספו…" התקבצו, ופירוש לצוואה סתומה זו ראו חכמינו בדברי הנביא יחזקאל שאמר:
"ואתה בן אדם, קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו,
ולקח עץ אחד וכתוב עליו… והיו לאחדים בידך" [יחזקאל לז, טז, יז].
וכה אמרו:
"צווה אותם על המחלוקת [שלא יריבו זה עם זה].
אמר להם: תהיו כולכם אספה אחת,
זהו שנאמר: ואתה בן אדם, קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו…
והיו לאחדים בידך.
נעשו בני ישראל אגודה אחת, התקינו עצמכם לגאולה. מה נאמר אחריו?
ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל" [בראשית רבה צח'].
העיקר השנים עשר משלושה עשר העיקרים שקבע הרמב"ם
[ בפרוש המשניות בהקדמתו לפרק חלק במסכת סנהדרין] הוא האמונה בביאת המשיח.
"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".
לאחר שמנה הרמב"ם את שלושה עשר העיקרים הוא מוסיף:
"וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות [שאינו מאמין בו],
הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר,
ונקרא מין ואפיקורס וקוצץ בנטיעות,
ומצווה לשונאו ולאבדו ועליו נאמר: הלא משנאיך ה' אשנא".
והוא מסיים:
"לא תמהר בקריאתו, כי אני לא חיברתיו כפי מה שנזדמן לי אלא לאחר עיון גדול והתבוננות…"
אמונה זו בביאת המשיח לא כרעיון מופשט, אלא כמציאות חיה שאדם מישראל מצפה לה בכל יום ממש,
הייתה מושרשת בעמנו מקדמא דנא, ובאה לידי ביטוי מקיף וממצה בתורת חכמינו ז"ל.
רבי ירמיה, מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השלישי הרביעי, ציווה לפני מותו:
"הלבישוני כלי לבן חפותים תכריכי פשתן, תפורים באופן ידוע בימיהם,
הלבישוני דרדסים [גרביים יפות], תנו סנדלים ברגלי ומקל בידי והשכיבוני על יד הדרך.
אם יבוא משיח,הריני מוכן" [לעמוד בתחיית המתים וללכת לקבל פני המשיח] [ירושלמי כלאים ט',ג'].
"אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: לא כבר גאלתנו על ידי משה ועל ידי יהושע ועל ידי שופטים ומלכים,
ועתה היינו חוזרים ומשועבדים, והיינו בבושה כאילו לא נגאלנו. אמר להם הקדוש ברוך הוא:
לפי שהייתה גאולתכם על ידי בשר ודם, והיו מנהיגיכם על ידי בני אדם, שהיום כאן ומחר בקבר,
לפיכך גאולתכם גאולת שעה.
אבל להבא אני גואל אתכם ע"י עצמי, שאני חי וקיים, אגאלכם גאולה קיימת לעולמים,
שנאמר: ישראל נושע בה' תשועת עולמים, לפיכך "לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד".
"אמר להם הקב"ה: לשעבר הייתם בבושה וכלמה, שהייתם בחורים.
עכשיו שהזקנתם אין בכם כח לסבול בושה של גלויות,
שנאמר [ ישעיה נד,ד] : "אל תראי כי לא תבושי… כי בשת עלומיך תשכחי" [שוחר טוב לא,ב].
ובביאור ב' אופני הגאולה כתב האור החיים הקדוש :
"אם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות…
משא"כ כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויין לה תהיה
באופן אחר ועליה נאמר שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור…
וקם שבט מישראל, פירוש, שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע".
שתי אפשריות של גאולה הן.
אם יזכו ישראל – מיד יראו וידעו כי הוא האדון אשר הם מבקשים,
כי על כן יהיה הדבר מופלא במעלה,
ויתגלה הגואל מן השמים במופת ואות, בבחינת
"דרך כוכב מיעקב שיזרח הגואל מן השמים ככוכב היוצא באמצע השמים" כלשון האור החיים הק'" ,
אם אכן נגאל באופן זה . אם מיד כשיתגלה הגואל הוא יופיע במלוא תוקף הנהגתו העל טבעית,
הרי שלא יהא שום ספק ופיקפוק באמיתותו.
אך ישנה גם אפשרות אחרת לגאולה, "אם תהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויין לה",
בבוא הגואל בגאולה זו, ירבו גם ירבו הפיקפוקים והספקות באמיתותו,
כי על כן יבוא הוא כעני ורוכב על חמור כדרך הקמים בעולם דרך הטבע,
אזי מחובתינו לפקפק ולהסתפק בדבר משיחיותו, ולהעמידו תחת שבט הביקורת בחקירה אחר חקירה,
עד שיבורר הדבר כשמלה, כי מניין לנו לדעת כי הוא זה המשיח המיוחל ולא זולתו.
הנה מפורש, כי למרות שהיו מחכמי ישראל שהסתפקו,
פיקפקו ואף הסתייגו מבר כוזיבא וממשיחיותו,
עם כל זאת המשיך רבי עקיבא להחזיק בדעה כי בר כוזיבא הינו מלכא משיחא,
ואם אכן משיח בן דוד לא אמור להיתקל בשום ספק ופיקפוק,
כיצד סבר רבי עקיבא כי בר כוזיבא הינו מלכא משיחא,
למרות הפיקפוקים הספקות וההסתיגיות שהתעוררו כלפיו.
על כרחך נמצאת למד, כי יתכנו פיקפוקים וספיקות גם בעת בוא משיח צדקנו.
המורם מכל האמור, כי אף המשיח האמיתי – משיח בן דוד – יעמוד תחת שבט הביקורת,
ולא נקבלו עד אשר הוא יוכיח ואנו נווכח כי הוא הוא המשיח המיוחל,
כשם שמשה הוצרך להוכיח כי הוא הגואל האמיתי ולא זולתו.
הנה מפורש, כי גם משיח צדקנו יתקל בפקפוקים ובספיקות,
כשם שנתקלו שאר משיחי השקר למיניהם,
ולא עוד אלא שמחובתינו לפקפק ולהסתפק בדבר משיחיותו,
עד עמדו בחקירה אחר חקירה בבירור הדבר כשמלה. הפך מהנאמר לעיל.
ויסוד הדברים מבואר ברשב"א שכתב: "ישראל נוחלי דת האמת, בן יעקב איש אמת, כולו זרע אמת,
נוח להם לסבול עול גלות ומה שיגיעם, מהאמין בדבר, עד שיחקרו חקירה אחר חקירה
להסיר סיג מהדברים הנאמרים להם, ואפילו במה שיראה להם שהוא אות ומופת",
ומוסיף הרשב"א ואומר, כי כך גם פעלו ישראל בגאולה הראשונה, למרות שבני ישראל באותו הדור
היו זקוקים לגאולה בדחיפות "ועם כל זה אמר משה והן לא יאמינו לי",
והוצרך לכמה אותות. וזה אות אמת על עמנו, עם ה',
שלא להתפתות בדבר, עד עמדם בחקירה רבה, חקירה גמורה".
ועוד אמר שלמה המלך: "והסכל ירבה דברים, לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו,
עמל הכסילים תיגענו, אשר לא ידע ללכת אל עיר" ,
ומפרש הרוקח: "מי יגיד לו הקץ, ולכך ס"ל עמל הכסילים תיגענו,
המנסים לידע הקץ ואין יכולים למצוא, וזהו אשר לא ידע ללכת, אין יודע הקץ מתי ללכת לעיר ירושלים" .
גם דניאל הזהיר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" ,
ופירש רש"י, כי המשכילים "יכשלו בחשבון הקיצים, שיתנו לב לצרפן וללבנם לדעת אותם, ויטעו בהם".
האבן עזרא מוסיף ואומר: "כל החושבים המלות או האותיות בחשבון גימטריא,
הכל הבל ורעות רוח, כי דניאל לא ידע הקץ, ואף כי הבאים אחריו ".
ואמר רבי יהודה החסיד: "אם תראה אדם שמתנבא על משיח,
דע כי היו עסקיו במעשה כשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש,
ובשביל שהם מטריחים את המלאכים אומרים לו על משיח,
כדי שיתגלה לעולם ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם,
על שהטריחו המלאכים. או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבושת המאמינים בדבריו" .
הגע עצמך, בגלות בבל נאמר מראש שתארך גלותם שבעים שנה,
למרות זאת טעו אדירי עולם בחישוב קץ גלות בבל.
בגלותנו, גלות אדום, שלא נאמר בה זמן, על אחת כמה וכמה שלא ניתן לחשב את קיצה.
העולה מכל דברנו אלו, המצוטטים מדברי חז"ל במקומות שונים, הלכה למעשה,
שעדיפה ההמתנה לגאולה מתוך תפילה ותחנונים לאבינו שבשמים,
שיעשה את שנאמר עליו: לא ידעו מה יהיה עד שיהיה…
ואפשר להבין שבתוך בילבול הדור הנורא, עולה עצתו של רבי נחמן על כל העצות כולן באומרו:
"התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל"
וביאר: " [שיחות הר"ן רכח]. שמעתי בשמו שאמר: בודאי נמצאים כשרים,
אף על פי שאין להם התבודדות.
אבל אני קורא אותם "פלייטיס"; מבהולים ומבולבלים.
ופתאום כשיבוא משיח ויקרא אותם, יהיו מעורבבים ומבולבלים.
אבל אנחנו, נהיה דומים כמו האדם אחר השינה שדעתו נוחה ומיושבת היטב.
כן תהיה דעתנו נוחה ומיושבת עלינו בלי מהומה ובלבול:"
ועכשיו כשכלו כל הקיצין, ועדיין לא נגאלנו על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג הנהגה קדושה זו,
לפנות לאבינו שבשמים בתפילה ותחנונים לחלות פני מלך עליון אולי יחוס, אולי ירחם…

מציירים קווי אשליות, ומיד מוחקים בלי להשאיר עקבות….
גיבורי ישראל נקלעו שוב לתקופה בה מנהיגים תבוסתנים ובוגדים
כובלים את ידיהם, ולא מאפשרים להם להביא ישועה לבני ישראל.
מצבו הרוחני הירוד של העם מאפשר למנהיגי השקר הרוחניים המדיניים ולקציני הצבא שלו
לנהל מדיניות שמבוססת על שחיתות והסתאבות מלאת תועבה,
כך שאוייבי ישראל מתעצמים, ומחכים לשעת הכושר שבה ינחיתו מכת שמד ואובדן
על יושבי הארץ הזו מבני ישראל.
בני ישראל מפולגים ומפורדים,
וגם כנופיות המושחתים השולטת במוקדי השלטון
מסוכסכת ומפורדת לחונטות בעלות אינטרסים מנוגדים,
בעיקר בשל השתייכותם השונה, לאנשי הצללים
המושכים בחוטים מאחורי הקלעים, ושייכים ללאומים השונים
שעדיין לא סגורים על עצמם בעניין הממשלה הגלובלית.
ההמונים מולעטים בלחם ושעשועים, עסוקים בהאבסה והלעטת כרסם התופחת,
הן ב"שפע" שעליו הם הולכים לשלם פי עשר מכל מקום בעולם,
והן באובדן המוסר המעט שנותר כלחלוחית בתחתית בקבוק המונח בשמש הקופחת,
עם כל ערוצי התועבה השונים אותם בולסים ההמונים גם דרך הטלוויזיה הפתוחה 24\7
וגם דרך צגי המחשב והקליקים המהירים השולחים אותם לעולם התוהו מלא הזימה.
מידי זמן מה מספקים מנהיגי הכנופיות להמון הפינינג מלא דם שפוך
בין "מועדני יושבי טריבונות" חלולי גולגולת, המאופיינים בצעיפים שונים,
וזאת על מנת להרגיש שייכים בהצגת "בחירות" שתסריטה המוכן מראש,
משאיר באופן קבוע את אותה חונטה שמחליפה בסה"כ כסאות באולם הכנסת.
הצבא רקוב מהיסוד, מגושם וחסר תועלת, מסורס עם הוראות פתיחה באש
שעושות את חייליו אימפוטנטים שסופגים מכות מידי ילדים ערבים
תחת עיניהם הפקוחות של צלמים מכל רחבי העולם הקשורים לסוללות של עורכי דין
המחוברים היישר לפרקליטות המכינה מיידית כתבי אישום שזוכים להתייחסות מהירה של בתי המשפט
ששם מנהלים את "מדיניות החוץ והביטחון" של מדינת ישראל, מדיניות שחותרת תחת ביטחון בני ישראל,
ומעצימה את תחושת הניצחון של המגזר הערבי במלחמתו "נגד הכיבוש",
מלחמה שהוא הולך ומנצח אותה לא בשדה הקרב, אלא מעל דוכני "שופטי ישראל".
כמה זמן העסק הזה עוד יחזיק???
מעט מאד.
הנרטיב ה"ישראלי" רקוב לחלוטין וצועד שוב למשרפות החורבן.
אין כאן באמת "עם חכם ונבון" שלומד מההיסטוריה שלו בעצמו, ומשפר את דרכיו.
והדברים אמורים גם להנהגה הרוחנית של "גדולי התורה המזוייפים שרובם מפורסמים של שקר
ממש כאותם אלו שהובילו את בני עמנו לפני כ 6 עשורים, להכין חנוכיות במחנות ההשמדה,
מתפוחי אדמה ופתילות מקרעי בגדי אסירים.
לא ממעיט חלילה בקדושת ישראל שבתחתית הדיוטא השפלה זכו ושמרו על צורת יהדותם,
רק מבליט באפלת הטמטום את חלקם של "גדולי הדור" ההוא בחורבן ובשמד.
ממש כך מתחולל עכשיו, ואם אין לכם את האפשרות להעלות על הדעת מה היה אז…
אתם יכולים להתבונן היום ולהבין.
מתי מעט הם אנשים אמת.
אנו היהודים מאמינים בני מאמינים !!
נחלצנו ממצבים בלתי אפשריים בעבר בזכות אמונתנו הקדושה בבורא עולם !!
עם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה, ומאיומי שמד.
אמנם קומץ מועט אנחנו נכון להיום, הואיל וגם את ה"עולם החרדי" הם הצליחו לשבש,
אולם יש עדיין גרעין חזק ואיתן של בני ישראל הדבקים בדרך ישראל סבא,
וגיבורים ואנשי מעשה המה.
עורו אחים גיבורים !!
הקיצו מתרדמתכם !!!
בני דור אחרית הגיע זמנכם !!!
מי שמכיר את ספר הישר או מדרשים המתארים את בני יעקב אבינו,
יודע שכל האנושות שמעה את שמעם ויראה מלהתעסק אתם,
רק נזכיר בחצי מילה את שמעון ולוי ושכם בן חמור…
הכרעה שתאפשר לנו סוף סוף להקים את מלכות בית דוד המיוחלת,
לבנות את בית המקדש, ולהשיב את החן והחשיבות לבני ישראל
כפי שתארו אותה נביאי ישראל לעת הגאולה האחרונה.
מקווה לראות את זה בקרוב.
יחד אתכם אחי גיבורי התהילה.
מרדכי היהודי
ל-ה' הישועה !!
עלה נעלה וירשנו אותה !!!
התשע"ג
[פורסם בדף הפייסבוק שלי]
אתם מבין רשימת החברים והעוקבים שלי
הנמצאים שם
בגלל שהממונה עליכם נתן לכם
את המשימה לעקוב אחר
כל מה שאני מפרסם,
לתעד, לנתח, לחקור, ולפשפש.
אתם
שהגעתם אל הדף שלי באקראי
בגלל פרסום כזה או אחר.
אתם
מקרב חברי הוירטואלים המחליפים עמי דעות.
אתם ממכרי מכל מיני תחנות בחיי.
אתם מידידי נפשי המכירים אותי מילדותי.
אתם מבני משפחתי הקרובים
והרחוקים.
ביום העצמאות ה 65 למדינת ישראל
אנכי הקטן
בשנתי החמישים וארבע .
נולדתי למדינת ישראל בת 11 שנה.
גדלתי עם מדינת ישראל.
היינו ילדים יחד,
אמנם מדינת ישראל קצת יותר גדולה ממני בשנים
אבל תמיד אהבתי בימי ילדותי ונעורי את חברתם
של בוגרים ממני.
אוהב ללמוד מהניסיון שכבר נתן אותותיו
ותוצאותיו מתועדות.
אהבה עזה הייתה בינינו …..
רגע….בינינו ??
זתומרת – אני – אהבתי אהבה עזה
את מדינת ישראל משחר ינקותי
טוב נו…
זה בגלל אבא ואמא שלי…
וסבא וסבתא…
בנוסף לטיפוח שורשי המשפחתיים
הנעוצים באדמת ארץ ישראל
הניקו אותי גם באהבת אין קץ לילדה הקטנה
מדינת ישראל
שהם גידלו יחד אתי…
הם סיפרו לי כמה הם סבלו עד שהגיע
ההריון המיוחל
הם הסבירו לי
שאבות אבותי עשו כל מה שיכלו
כדי להגיע אל ההריון הזה,
ומשנקלט ההריון,
הם אלו שהכניסו את
היולדת לשמירת הריון עם פיקוח קפדני
עד רגע הלידה.
אז גדלנו יחד, באהבה גדולה.
כשהייתי לעלם חמודות אהבה הזו
הייתה בעיצומה
אהבתי איך אחותי הגדולה לוקחת אותי
להסיר כבלי מוסר עבשים
של תרבות שמרנית ועתיקה השוכנת בסמלים
של ממסד חשוך
הקשור באמונה השייכת לדורות פרימיטיביים
שלא הכירו
את נאורות הקידמה המודרנית
ולחוקיהם העתיקים
אין מענה
לתחושת החופש המתירני
שאחותי הגדולה ואנכי
חשנו על כל צעד ושעל שעשינו יחדיו.
זכור לי שסבי ע"ה –
אחד מגיבורי ישראל שעזר מאד
ללידתה של אהובתי,
תפס אותי יום אחד
ולקח אותי אל בית הכנסת
בו היה חזן
ואחד מעמודי התווך של המקום.
אחרי תפילתו הערבה לאוזן,
שילב את ידו בזרועי ויחד צעדנו אל ביתו
תשמע יא איבני
הוא אמר לי….
תראה אני מאד שמח בך…
אבל תדע לך שמה שהמדינה שלנו
היא שלנו
זה בזכות התפילות בבית הכנסת
יא איבני….
אתה מבין – הוא אמר לי –
לך לטיילת של טבריה
למטה ליד הים
תראה את בית הכנסת "סניור"
ובית הכנסת "אבואלעפיה"
הם עומדים שם מאות שנים
לפני הילדה הקטנה הזו
שאתה מאוהב בה
אל תזלזל יא איבני
במה שאני מאמין בו –
ילד יקר שלי…
זאת המדינה הזו אני ילדתי אותה…..
ואם היא תלך בדרך לא טובה
אני אתן לה סטירה ואחנך אותה
יא איבני…
סבא שלי,
נולד בשפרעם,
כן, כן, זה הכפר הדרוזי נוצרי ערבי
בדרך לעכו מצומת המוביל…
אמא שלו,
נולדה בפקיעין,
בעלה הסבא רבה שלי
נולד גם הוא בשפרעם
ולכן היא באה לגור אתו
במקום הולדתו…..
הם עזבו את שפרעם
כשראו הערבים מתרבים באזור
והיהודים עוזבים
כך ננטש אחד הישובים העתיקים ביותר
בארץ ישראל
והפך ל"מועצה מקומית ערבית דרוזית נוצרית"
במדינת ישראל שלי…
הם באו לגור בטבריה
שם הסבא שלי הכיר את הסבתא שלי
לבית עבו
בית של משפחה מיוחסת כמו שלו
עתיקת דורות בארץ
בעלי הבית
היהודים.
זה מוזר
אמר לי הסבא שלי…
עד שלא הכריזו באו"ם
על מה שהוציא את כולם לחגוג את
רגע הלידה
הערבים בכלל לא רצו לגור כאן
והיו במגמת הסתלקות
מהארץ
כאשר יהודים רבים הגיעו מכל קצוות תבל
למלא את ארצנו….
פתאום,
היהודים עוזבים לאמריקה,
והערבים מתרבים
בכל מקום….
יא איבני
הוא אמר לי….
אני מבין שאתה נהנה מימי עלומיך
אבל היזהר בני שלא תפרוץ את כל הגדרות
כך שהאוייב יגיע אליך
כשאתה בגילופין מתגולל
בהנאות תאוותיך….
כך אמר לי סבא שלי….
בדרכו המיוחדת….
לאורך התבגרותי מלאת גבורת סייח פרא
הדוהר וגומא עם שעטת פרסותיו
את המרחב כולו על כל
מה שיש בו….
טעמתי , לגמתי, בלעתי, בלסתי,
בחגיגת חושים
ללא מפריע, בלי גבול, מכל הבא ליד,
דן בן אמוץ היה זקן סנילי
לעומת נעורי המתפרצים
שסחפו רבים שנתוודעו אל זרימתי השוטפת
שלא ידעה מעצור…
נעתי במרחב בו זמנית כמעט בכל מקום
בארץ הזו
צפון דרום מזרח מערב
היכן שהיה חידוש פורץ גבולות
לשם נשאוני רגלי
וכשהגעתי לקחתי חלק בהובלת
המשך פריצת הדרך לאהובתי משכבר הימים
המפלסת את דרכה
אל החופש המוחלט מכל מוסכמה, כלל,
או חוק.
אלא שנפשי המעודנת שהורתה בטהרת ערש
בית המלכות
שריוותה את ינקותי
ממעיין יחוס יהדותי הבוקעת
מתהומות אוצרות ארץ ישראל
המגולמת בתורת הנצח
הרוויה קודש
נגעלה
מעוצמת טומאת חציית הגבולות
אל מחוזות החופש המדומה
מכבלי המוסר שנמרח בכל הסחי והמיאוס
האפשריים.
רציתי להיטהר, להתנקות, להזדכך, ללגום שוב
מים זכים
נקיים מטומאת ההתפרעות
עם אהובתי הגדולה…
שעטתי לקחה אותי אל המדבר המדהים…
אל סיני – לדהב – שם על שפת ים החזיון
לגמתי את צוף הבריאה
מבלי לדעת שבעה מעוצמת אין סוף
התענוג שלא נגמר…
דמותו של סבי
יחד עם שורשי העמוקים
ותחושת החיבור אל כוחות הבריאה
הפועלים בהרמוניה שהתמזגתי לתוכה
בניגון מופלא ….
קרעו מעל עיני את מסך ההסתרה
ובהקיץ
לא בחלום, נגלה אלי …..
'אנכי'…..
מתוך אפסיות הכרתי…
שמעתי באוזני רוחי את מוסרו.
וכך שמעתי….
בני – אהובתך הגדולה – זו שסרחה ופקרה וזנתה – היא בתי…
בני יקירי…
אמנם אהבתך גדולה
אולם תקח היא אותך ממני
כפי שלקחה אותה….
עצור בני,
חקור ופשפש בשורשך ומצא אותי מלווה אותך ואותה
מאז הבריאה…
אל תלך אחריה בני
כי מרה תהא אחריתה בדרך זו בה הולכת היא
זכור דברי סבך,
ולך ללמוד את מורשתו ומורשת אבותיו –
אבותיך…
אמנם – גופי בשיא תוקפו –
דורש המשך השעטה בחופש מוחלט
אלא שרוחי האיתנה מזהה את המושכות
ולוקחת פיקוד
גודרת גדרים, מציבה כללים, חוקרת ומפשפשת
אחר דרכי האמת
מפלסת דרך מלך
מחוץ לטווח הרע הברור
אל מחוזות הטוב
הטהור…
האינקובטור העצום הציב לי שמירה מעולה,
ומחשבתי החותרת
ואומנות נשמתי היוצרת
חתרו נתיבים לא ידעם עייט
וקמעה קמעה הגעתי אל מחוזות רוגע נפשי הסוערת
מהם יכולתי לשמוע בבירור את בת הקול
המנחה ומכוונת.
בבת אחת נקטע הכל
כרעם ביום בהיר
קיבלתי את הזבנג הראשון הכואב מאהבת חיי
מאנתי לקבל את הדין
ברחתי הסתתרתי…
חייליה רדפו אחרי, חיפשו אותי בכל נקיק וקפל אדמה
אמרו לי שמדובר ב"שלום"
ואני חשתי מלחמה….
מלחמה עזה על אהבתי הגדולה
דבריו של סבא שבו והדהדו בראשי….
וביחד אתם הבנתי שהונח עול על צווארי
ורתמות עור גדולות
מכוונות את דרכי, מאיטות את שעטתי,
ומדרבנות אותי למרות רצוני
לנטוש את מעיין האור העצום
בו הודרכתי והשתלמתי
אל חושך ההמון ושאון מכונות התבנית המייצרות
אחידות המוצר המוגמר.
נתלתי בשיני וציפורני בטיפת האור
שהלכה אתי משם
ספר תהילים קטן
שליווה את דרכי כ'קמע' ונפתח בפני
עת נפתחו ארובות השמים ונהרות אור
זרמו אל חיקי.
חזרתי אל חצרות אהובתי המתבגרת,
ומצאתים מגואלות בקיא צואה.
היה זה ממש מזמן כל זה.
היום אנכי בן 54
ואהובתי היא בת 65
זונה בלויה מטומטמת וסנילית
נבעלת ונאנסת על ידי בני בליעל ארורים
מכל אומות העולם
נשלטת ומובלת ביסורי עינויים אל מקום שחיטתה
המוכן לה.
אנכי עצמאי לחלוטין.
ניתקתי את כל קשרי עמה.
שהלא
לא תירש שפחה עם גבירתה.
בעצמאותי הנשואה בגאון רב,
אני בונה את גט הכריתות
מאהובתי הישנה הבוגדת המורדת והסוררת.
אינה ראויה היא לאהבתי הטהורה.
בעצמאותי שדגלה אהבה מכין אנכי את נישואי
לזיווגי האמיתי הנכון והמוכן לי
על ידי בוראי.
חיילי המלך האכזר שהפכו את אהובתי הישנה
לשפחתם
בה הם מרוקנים את זרמתם הטמאה
זועמים וחורקים שיניהם
מעצמאותי הנשואה
בגאון.
חורשים הם מזימתם הישנה .
אלא שעצמאותי שדגלה אהבה
ניחנה באצילות האומץ
שבמחוזותיו
אין פחד מחיילי המלך האכזר
המאיימים לכלוא את חירותי
בהערמת צרותיהם הזדוניות
כי את רוחי
לא יוכלו לכלוא
גם אם יהרגו את גופי וירצחוני נפש.
כי תמימות ופשיטות, ובלי ליצנות, אמונה וביטחון,
קדושה וטהרה, ובהירות המחשבה, ודעת המיושבה
הם חומות בלתי ניתנות לבקיעה .
וזוהי עצמאותי.
עצמאותי שלי מוגשת לכם אחי ואחיותי במתנה
להזכירכם רום מעלת נשמתכם
וכור ממנו חוצבתם
בחירתכם לבחור בעצמאותי וללכת עמי
היא הבחירה הרצויה
לכם.
לטובתכם הנצחית.
התנערו וגרשו חיילי המלך האכזר.
התעוררו אל עצמאותכם האמיתית.
עלה נעלה וירשנו אותה !!!
כתבו עליו בעיתון הרבה דברים…


