היינו ילדים…נפגשנו שוב לפני שנים בוגרים יותר…עכשיו הגיע הזמן לברר זאת שוב….תסתכל על עצמך !!

שלום ידידי משכבר הימים ******

תראה ****, קראתי את “הקווים לאמונתך”, כי הרי אתה מתאר את אמונתך שלך,
בסדר, כך אתה מאמין… הבנתי!
בסיס אמונתך הוא השלילה, ע”י יצירת אנלוגיות בין סיטואציות שהקשר בינהן מקרי, או,
אפילו שאין קשר בינהן, אתה יוצר מימד חדש של…..כלום…..!
ובתוך המימד הזה אתה חי! חיים קלים בלי התמודדות עם אמיתויות
שגדולי עולם מבין היצורים האנושיים שאנו נימנים על מינם, נתנו את דעתם עליהן.

האמונה מתחילה במקום בו נגמר השכל.
אבל אמונה בלי דעת, חלשה היא, ולכן צריך ללמוד.

ראה ידידי, מובטחני, שגם אם אינך יושב בליל הסדר ערב פסח מוסב על שולחן עמוס מצות,
הרי בוודאי זכורות לך תמונות כאלו, בין אם מבית סבא, או מסיפורים על אבות משפחתך,
וגם אם לא, הרי אני יכול לספר לך, מבית סבי ע”ה, וכל אשר בשם ישראל יכונה,
יספר לך…:בשנה שעברה ישבנו ליל הסדר, ובשנה שלפני..וכו’, וכו’..עד יציאת מצרים…
מאז ועד היום כל שנה…כל שנה…אנו יושבים ומספרים מה שראו אבותנו בעיניהם !
עשר המכות…,קריעת ים סוף…,הר סיני…,התגלות בורא העולם במוחש לעיני מליוני בני אדם !
זו לא אגדת עם….,כל שנה מאז ועד היום, אנו יושבים ומספרים בדיוק את אותו סיפור שסיפרו
אבותנו הראשונים בשנה הראשונה לאחר ההתרחשות שאותה ראו בעיניהם.

זו אמונה עם דעת.
אנו יודעים במה אנו מאמינים.
חפש בכל שאר האמונות הרמוניה מקשרת באופן אין סופי את כל חלקי הדת,
אני מבטיח לך, לא תמצא!
כי האמת האחת האבסולוטית, לא יכולה להיות “שתים”.

אחד המשפטים האהובים עלי לציטוט לקוח ממשנתו של החכם באדם, שלמה המלך,
תכלית הידיעה – שלא נדע…
אפשר להמשיל זאת מאוד בגסות כך: כוס מלאה אינך יכול למלא…זה ישפך החוצה…
אבל אם תרוקן קצת, יש סיכוי שיתמלא….!

כן, בהחלט,ההתקשרות ביננו מבחינתי, וכפי שמובן לי גם מבחינתך,
מבוססת על הכרותנו מימי ילדותנו,
ואני שמח על זה…
למה שמח? כי הפרספקטיבה מקבלת מימד עומק אדיר, הרבה יותר מאשר,
אם היתה נוצרת אותה תבנית שיחה ביננו מבלי ההכרות מילדות…,
אע”פ, שאמנם שנים רבות גם לא נפגשנו, או, שוחחנו,
בכל מקרה, תנוח דעתך, איני מנסה ל”החזיר אותך בתשובה”,
ועוד יותר אומר לך אני מנסה להצמד לאופן המאוד
שכלתני ממנו נקודת המוצא שלך נובעת.

אולי קודם אענה לך על שאלותך מסוף הודעתך,

בענין הגדרות לא קל לי, זה התחיל בתשובה לשאלה שנשאלתי ע”י מנהלת
השכבה בבה”ס התיכון מקיף א’ סוף כיתה ט’,
לאיזה מגמה היית רוצה ללכת? היא שאלה, ואני…נצבתי נדהם,
איך אני יכול כבר כעת לדעת מה אני רוצה להיות בחיים?
הרי אם אכניס עצמי עכשיו לאיזשהו ערוץ לימודי, זה יקבע לי את הקו המוביל בחיי…
בחרתי לא לבחור…זרמתי הלאה,
הבטחתי לעצמי להתמודד עם מה שיבוא, מתוך תקוה להצלחה.
בעצם עד היום אני כזה…
נכון,יש לי קו מנחה, אולם עיצובו לא היה אקראי, מתוך אותה התמודדות עם מה שבא,
תוך כדי עבודת בירור ארוכה, ליקטתי,
את הערכים הנכונים לדעתי, אתם עיצבתי את עמוד השדרה של חיי.

תוך כדי עבודת בירור זו, אינך מובטח אפריורית שבחירתך נכונה,
אולם אין לך לימוד גדול יותר מהלימוד מטעויות….
אם הנך איש אמת, ומודה על האמת, ואתה מוכן להודות בטעות ולתקנה,
לימוד הלקח הנובע ממהלך שכזה הנו:
“שכל הנקנה”, זהו שכל, או, קרא לזה, ידע, המזומן לך לשימוש בעת הצורך,
ללא ההזדקקות להקדמות ארוכות, זה פשוט שם.
זהו מאגר ידיעות המרכז הרבה דברים אותם יודעים בידיעה אחת,
כי קודם צריך לידע הרבה הקדמות קודם שידע איזה דבר, ואחר כך,
כשמשיג את הדבר, משליך הקדמותיו, ויודע את הדבר בידיעה אחת.

כדי לעשות עבודת בירור כזו, הנך חייב להזכיר לעצמך כל רגע,
שאתה יצור נברא לתוך תעלומה לא פתורה לכאורה,
כי אם תנעל עצמך על אקסיומה “מעוגלת מכל פינותיה”,
אז זהו, אתה נעול! טוב לך עם זה? לבריאות….
אבל זכור אינך יכול להתייחס ברצינות לדברים שלא בדקת,
הדבר היחידי אותו יכול אתה לעשות אם הנך נמצא במצב
המתואר לעיל (אקסיומה) זה להעביר סיטואציות החולפות על פניך,
לתוך הסיסטמה שלך, לבדיקה, אם יש רכיבים
בסיטואציה התואמים לאקסיומה….האוביקטיביות? אבד עליה הקלח….

למדתי להיות גנן, אגרונום, אמן בנושא הצומח, התחלתי עם זה מתוך כוונה
לעשות הרבה כסף ועשיתי אותו בגדול,
והמשכתי עם זה מתוך אהבה, והתפעלות מתחדשת מכל עלה המבצבץ
ונפתח ומתמתח לאורה של אם כל חי…

הכסף לימד אותי פרק נרחב על אנשים ותכונותיהם.
למדתי מהר מאוד, אתה שואל אותי, ומבקש שאענה בכנות,
כל מה שלמדתי נבע ישירות מהתנסות חוויתית מוחשית ביותר
שהתבססה על מחקר אינטנסיבי שלי, ביני לבין עצמי, תוך הצבת רף בחינה גבוה מאוד,
ושיכלול התשובה וניפוייה עד לצירופה הקבוע למאגר ידיעותי המבורר.

אתה מרבה להשתמש, בסכמות, אתה מצמיד לאמונה, מערכת הפעלה,
ולפי שיטתך כפי שמובן לי, אתה מעמיד את כל ה”אמונות” על מדף אחד,
לא מעניין אותך מה מונח בתוך “מערך ההפעלה של האמונה”,
תקן אותי אם אני טועה, לגבי דידך “אמונה” הינה מהלך זניח בעולם השכלתני בו הנך חי,
פשוט מהטעם המאוד בסיסי שאי אפשר להוכיח אותה…..נכון?
מצד היותה כזו, מה לך נוצרים, מוסלמים, הינדים, יהודים, הכל מונח על אותו המדף….

אני מסוגל להבין את ההגיון הצרוף המונח מאחרי הקבעון הזה….

למזלי הטוב, ניצלתי מה”צימצום” הזה אותו אני מתאר לעיל.
למה צימצום? פשוט, אין לך מושג איזה מרחבים אין סופיים
מונחים במאגרי המידע של תורת ישראל, אם חס ושלום היתי נקלע
לתוך קבעון כזה שהיה מונע ממני את הגישה למאגרים אלו, היתי מסכן.

מה עוד, והיסטורית האנושות מוכיחה לאורך כל הדורות את אמיתותה של תורת ישראל,
לא בדרך אמונה, אלא בדרך ההוכחה אותה אתה מחפש כל כך,
על אף שיכתוב מסולף של היסטוריונים מגמתיים, ניכרת ועולה התגשמות כל הנבואות
הכתובות בתורת ישראל, שוב, לא בדרך אמונה, עובדות !
אבל, כדי לאמת את אשר אני אומר לך, אתה, צריך ללמוד…. ללמוד תורה….את זה ניסית?
איך אתה יכול להתייחס, ולחתוך לעצמך עובדות גמורות באשר לדבר שלא למדת אותו?
זו אוביקטיביות?
יתרה מזו, הרי זהו חלק אינטגראלי מזהותך, אתה יהודי!
הכיצד הנך מתעלם מחלק מעצמך, ואינך נותן עליו דעתך?
ואם תחזירני למערכת ההפעלה של האמונה, עם המפתחות המתניעות את מנוע המכונית,
אומר לך, הפאזל הכולל את תמונת חייך, מכיל בנוסף לחלק המפתח המניע,
גם את חלק יהדותך, מדוע הנך נותן דעתך רק לחלק המפתח, ולא לחלק יהדותך?
הרי הפאזל לעולם לא יושלם בלעדיו, גם אם תתעלם ממנו….
אני יכול לספר לך, שאכן במהלך “חיפושיי” עברתי על כמה וכמה “אמונות”,
וכשאני אומר עברתי אני מתכוון למדתי, חקרתי, התנסתי,
“זן”, חקירת הנצרות, “בודהיזם”, לימוד תולדות האיסלם, וכו’,
את ניסיוני בשוטטות במרחבי “המדע” אסכם בציטוט מאלברט איינשטיין שאמר:

“בכל רגע נתון, כל מהלך מחשבתי אפשרי, מתחלף באחר”.

שם ב”עולם ההוכחות”, האקסיומה האבסולוטית העולה מהחקירה עד היום,
מוכיחה, ש”אמת” מבוססת על עובדות מוכחות,
הפכה ל”זבל היסטורי” מייד כשהופרכה, ו”אמת חדשה” תפסה את מקומה.

יתרון האור, ניכר מן החושך.
כל מושג “הרע” ביהדות הוא תוצאה ישירה של חטא אדם הראשון.
מרגע החטא ואילך, שורש הטוב האין סופי, במופעו המקורי,
נתעלה והוסתר ע”י ה-“עולם” מלשון נעלם,
ובמופעו הנגלה בהשתלשלות לעולמנו, התפצל כביכול לשנים- טוב, ורע.
לכן נקרא : עץ הדעת טוב ורע.
כדי של”רע” הזה יהיה יצוג, נבראו כוחות, המוגדרים בלשון התורה ככוחות הטומאה.
גם במערכת כוחות אלו יש היררכיה, כאשר מה שאתה קורה לו “השטן”,
מוגדר כמלאך לבן, (מלך זקן וכסיל)
תחת סמכותו ישנם שליחים רבים.

כולם נבראו ע”י בורא העולם, כדי ליצור מצב של בחירה לאדם.
גם בסיפורו של איוב, אתה יכול להבחין, שאין לו,
לשטן אפשרות לעשות דברים, אלה אם קיבל רשות מהאלוקים.
המושגים של טוב ורע, בחשבונות של מעלה, אינם ברי תפיסה ע”י מוח אנושי.
למרות זאת, מסתיים סיפורו של איוב, בכי טוב.

באוצרות המדרשים מתוארים בפרוטרוט כל סיפורי בראשית,
הכוללים את ראשית התהוות האנושות, בקבלה מופיעים סיפורי התהוות כוחות הרע,
שנבעו מחטאי אדם הראשון, לדוגמא, לאחר רצח הבל ע”י קין,
פרש אדם הראשון מחווה, לתקופה של 130 שנה, כיוון שלא רצה להביא עוד תולדות לעולם,
אולם, היה משחית את זרעו לריק, (“ה”-חטא)
(חטא זה הנו אחד מהגרועים אם לא הגרוע ביותר אותם מונה הזוהר הקדוש, עד עצם היום הזה,)
כיוון שתכלית הזרע הינה תולדות, ואופן יצירת התולדות הנו מחומר ומרוח,
הרי שאם מושחת הזרע ולא מגיע לכדי יציאה מכח אל הפועל ביצירת גוף גשמי הבנוי מחומר,
בכל אופן ישנה תולדה של מופע רוחני, המוגדר כ”מזיק”, “רוח רעה”,
“שד”, וכו’..האפיון הרע של תולדה זו נובע מאופן ההזרעה שנעשתה בחטא.(השחתת הזרע).

יש לדברים תיקון מחלק הרע.
אולם גם בעניין ה”טוב” אפשר לטעות כמו שאתה שואל לגבי אלילי יוון
ושאר המיוחסים לכוחות “על טבעיים”…

במעמד בקיעת ים סוף, נס אדיר של שידוד מערכות הטבע, עמד עם ישראל
בהתעלות רוחנית עילאית שאין לה מקבילה עד עצם היום הזה.
היה זה לפני מתן תורה, ועצם התגלות הבורא על הים,
העלתה את כל העם למדרגת הנבואה הכי גבוהה,
שירת הים ששורר העם על שפת הים הינה הראיה הברורה לכך,
שכן התורה עדיין לא ניתנה, ושירת הים היא חלק מהתורה,(ספר שמות,פרשת בשלח.).

שיאו של השבח המגולם בשירה הוא הפסוק: “מי כמוך באלים ה’, וגו.”.

לכאורה, לשיטתך מוזר לא? הרי אין עוד מלבדו !
הוא יחידי, עשה עושה ויעשה, אז מה לשבח זה?
אודה על האמת, בתחילת לימודיי, הקשתי גם אני שאלה זו לפני גדולים…
רבים התפתלו בתשובותיהם..

התשובה לעניות דעתי, כפי שמובהרת לי נכון להיום הינה:
הבורא הוא יחידי, הכל מבלעדיו נברא ונוצר על ידו.
שמו הגבוה ביותר בתורת הקבלה הוא: אור אין סוף ברוך הוא,
אחדות הפשוט המאחד את כל פעולות המשתנים.
אין באפשרות מוחנו, אפילו יהיה במדרגה הגבוהה ביותר בין חכמי האנושות,
לתפוס את מהות האור הנ”ל בשל עכירות החומר הגשמי ממנו אנו בנויים.

להבדיל, כשם שיש לקונצרן חברות דיריקטוריון הכולל מועצה שבראשה יש יושב ראש,
הרי לא תאמר בוודאי, שלחברה זו אין צורך במנכ”ל, מנהלי מחלקות, פועלים וכו’,
הרי אינך סובר בוודאי, שעל היושב ראש לתפקד בכל התפקידים כולם….

הבורא כן יכול, כי הוא מצוי בכל הנבראים, אולם במקום גדולתו אתה מוצא ענותנותו,
הבורא הפקיד ממונים על כל פרט ופרט בבריאה,
לעיתים ממונים אלו הינם בעלי סמכויות וכוחות אדירים, המתדמים
בעיני בני אנוש מוגבלים בהבנה בשל עובי גשמיותם, כ”אלים”.

עם ישראל בשל היותו העם הנבחר ע”י הבורא,
ובשל צירופו וזיכוכו לאורך השנים בהם הוא לומד ושומר את ציוויי הבורא
התעלה להבנה המציבה אותו במעמדו הנשגב: אור לגויים.

ממרומי מעמד זה, פשוט וברור השבח שהעם משבח את הבורא:
מי כמוך באלים ה’, מכאן כאשר ברור שאין עוד מלבדו
והוא הבורא ויוצר כל, הרי שאם יש כאלו מבין הגויים המייחסים כוחות עצמאיים
לאותם ממונים שכוחותיהם נמסרו להם בסמכות ממי שהסמכות שלו,
ועוד קוראים הם להם בשם “אלים”, הנה אנחנו שיודעים אנו
שאין עוד מלבדך אומרים לך על מנת שגם הם ישמעו וידעו,
“מי כמוך באלים ה’, מי כמוך נאדר בקודש, נורא תהילות עושה פלא”.
שבח עצום, שלבורא נחת רוח גדול ממנו, הואיל, ואכן כאשר ברור שעם ישראל
הינו העם הנבחר, אין לשכוח שנקודת ההתחלה בהתפתחות האנושות היתה אדם הראשון,
לאחר מכן, נמחה היקום ע”י המבול, וחזרה והתפתחה האנושות מנוח ובניו,
ולמרות שנקודת המוצא הינה משותפת התברר, והצתרף, וזוכך,
העם ניפוי אחר ניפוי, עם מצבי בחירה איומים ובלתי נסבלים,
עד שהגיע למדרגתו העליונה באומרו:
“מי כמוך באלים ה'”,
אותה אמירה ראשונה, היתה לפני 3500 שנה, בנבואה שנוצרה ע”י השפעה עליונה,
היום לאחר כל המתואר לעיל, אמירה זו נאמרת ע”י עם ישראל, מתוך ידיעת האמונה.

לסיכום:
הרע נוצר בעולם, בעקבות בחירה של האדם לעבור על ציווי הבורא,
מרגע היווצרותו, פעולתו מותנת באופן פעולת האדם,
בשיר ה”חד גדיא” של פסח, מסתיימת האפיזודה המתפתחת,
עם שחיטת השוחט,(מלאך המוות=השטן=הרע) ע”י הקדוש ברוך הוא.
לאחר הכשרת האנושות, (ובעיקר, ע”פ היהדות, הכשרת בני ישראל
להיות מפיצי אור הדעת הגלום בתורה שניתנה בהר סיני,
ע”י בורא כל העולמות למשה רבנו), ע”י צירוף וזיכוך וביטוש
דרך הבחירה בין הרע, לבין הטוב, יחזור הכל לשורשו הראשון,
הוא הטוב הניצחי.

“נצח ישראל לא ישקר”,
פרטים רבים נטשו את הספינה הזו המיטלטלת על מיים עזים ונקראת עם ישראל,
הפרטים אבדו…
נקודת כלליות עם ישראל רק מגדילה שפעת אורה מיום ליום,
למרות שכביכול נראה מצבו הרוחני של העם קשה,
ברור שכשם שאותן נבואות שהודיעונו על החורבן התגשמו במלואן,
כך יתגשמו נבואות הגאולה.

במהרה בימינו .
אמן.

גורל מדינת ישראל נחרץ !!! אולמרט השתגע !


אם תוך כדי לחימה
על קיומה של מדינת ישראל,
האיש
שעומד בראש ממשלתה מאבד
את שפיות דעתו
 

נאחז בקרנות המזבח
עושה מעשים ללא שיקול דעת

משחרר הצהרות
שנראות על פניו בפשוטם של דברים
כדברי שיגעון מוחלטים

לא שיגעון שמסוכן לאוייבי ישראל,
אלא בדיוק להיפך
מסוכן
לבני ישראל
הרי שאין מנוס מלקבוע,
שאם האיש ניזון
ממעגלים רחבים יותר בהנהגת המדינה,
המקבלת תכתיבים
מגויים שגורלם של בני ישראל
חשוב להם כקליפת השום
אזי מדינת ישראל
צפוייה לחדול מלהתקיים בעתיד
לא כ”כ רחוק.
האמת?
בקונסטלציה הנוכחית, כאשר הוברר מעל לכל ספק:

א. ערביי ישראל הם גייס חמישי מאד מסוכן,
שבעת פקודה יצטרף ללחימה מעשית
בתוככי ארץ ישראל.

ב. בתוך אלו הקרויים “ישראלים”
יש לא מעט מתחזים
שמזינים את טירוף זעם פראי האדם
צמאי הדם היהודי,
ע”י גיבוי
לדעות אנטישמיות
מגובות ב”נתונים מבפנים” כביכול,
המספקים לאוייבי ישראל
את הטריגר לשחרור
המאניה.

ג. החוקים הדרקוניים ש”מייצר”
ה”אקטיביזם של צדק האקסטרים”
היוצא מבית מדרשם של סוכני אוייב
שהשתלטו על עמדות מפתח
בעמוד התווך
של החברה בישראל הוא
בית המשפט.

ד. ראשי הצבא, והמשטרה,
לא רק שנתונים להשפעה מאגית
למראה מיקרופון הנושא תווית דש
של שרות הביטחון הכללי
המבהיר להם מיידית
שנתונים הם תחת עיין “אקטיביסטית”
בוחנת
שתשקול העברה להאג,
או הסגרה למדינות ברות הסכם הסגרה,
אלא אף
יכולתם המקצועית הושחתה ע”י
סיאוב מערכות
ושחיתות הנובעת
מזיהום מערכת הביטחון ע”י רדיפת בצע,
ופורנוגרפיה מעשית.

ה. העם עצמו הורגל בחינגות מלאות בשר,
וענטוזי בטן תרבותיים
מידותיו הושחתו,
ורקב אנוש הופיע ברחובות.
מליון ילדים
מושמדים במחלקות נשים ע”י “רופאים,
ועובדות רווחה”.

ו. רחובות ישראל נמלאו זונות, סרסורים, רוצחים ושודדים
דוברי שפות זרות שהעלתה הסוכנות “היהודית”
המון בני 40 -60 פירקו משפחות
כדי לספק את יצריהם
על בשר טרי.

ז. אוצרות העם נשדדו ממנו
כך שרוב כסף ההמונים
מונח בידי מעטים שמחזיקים אותו
מחוץ לגבולות ישראל.

ח. המכנה המשותף
שאיחד את העם – היהדות – הושפלה
ודוכאה עד עפר אשפתות,
עד אשר שומרי הדת מאוסים ומוקצים.

ובכן , כאשר דברים אלו חודדו ונעשו כתמונה בהירה וברורה,

עדיף לנתץ את הכל,
ולבנות מהתחלה.

כתוב מפורש מלמד
שבאחרית הימים לפני התגלות
משיח היהודים
וגאולתו את שארית הפליטה,
ישלטו הישמעאלים בישראל
תשעה חודשים תמימים.

“חיל כיולדה”.

יכול אתה הקורא, ואת הקוראה דברים אלו
להעלות על דעתך
שלטון של אירנים עם מושלים סורים
ואנשי ביצוע פלסטינים
נכנסים לירושלים כאדוני הארץ?

דבר אחד יכול לשנות מציאות זו.

תשובה המונית של בני ישראל.

מישהו רואה את זה?….

מכחול ושפורפרת….

 

הכי פשוט זה להעלם.
להוריד הילוך ולתת גז.
למה מה קרה?
כמה שעות של אשמורת אחרונה
אוירה רוויה מי מה למה ואיך..
פילטרוט נוגע לא נוגע
משחקי מילים לובשי צורה
יוצקי תוכן אשליה בלתי ממומשת.

הכי קל לסמן עוד איקס
בטבלת חיים עמוסה באכזבות
זה בעצם מהלך אוטומטי
מוכר וידוע.

רק רציתי שתדעי
שהמכחול שוטט על מרחבי הבד
בודד מבלי לזכור שמכחול הוא
משרבט שקוף בהעדר זהות,
ולפתע פתאום צבעים הופיעו
החל מתבהר פסיפס מרהיב
מיוחד נדיר עמוק ובעל משמעות.

רק רציתי שתדעי
שמרוב שמחה בהופעת תמימות
בהעדר זהות בגעגועים אין קץ
שומרים נטשו את משמרתם.

רק רציתי שתדעי
שגם מבלי כל הבטחה והתחייבות
מעבר לפרודות אויר מחוברות
סיבים של אור, הלב פועם.

רק רציתי שתדעי
שלב שבור אינו משכן
לכוונות זדון.

רק רציתי שתדעי שנעמת לי.

את זה חזרתי להגיד לך
ומי יודע
מתי אחזור שוב
לקרוא את תשובתך.

היי שלום אחות, זכרי,
אם יזדמן לך שוב
מכחול בודד
שמרי עליו
כי מי יודע מי יסחט שוב השפורפרת
לצייר את ציורך.

בעיצומו של היום השני ללחימה בלבנון 2

אגיד לך בגילוי לב.
אני בן לעם הזה שגדל פה
על ברכי הציונות
(בלי טיפונת ציניות)
לא הלכתי מכאן אף פעם
והיו לי הזדמנויות.
אני אוהב את העם שלי.
אני אוהב את הארץ שלי. 
נילחמתי עבור מה שאני אוהב
באחלה פייטריות,
באמת.
אני רואה את החיילים המרואיינים,
אני זוכר את ההרגשה,

אני רואה את הברק בעינים שלהם,
את המוטיביציה,
את הדם הצעיר השש אלי קרב צודק
מאין כמוהו (!!!).
 
הייתי רוצה מאד
לנצח את המלחמה הזו,
יחד עם העם שלי.
לא רואה את זה.
אתה לא מעלה על דעתך למה.
אני רחוק מלהיות תבוסתן.
היאוש אינו מוכר לי.
אם צריך
נלחם עד טיפת הדם האחרונה.
אבל אני לא רואה
את הניצחון.
כי אם הניצחון
הוא לחזור חזרה לשגרה המזורגגת הזו
שהייתה פה לפני שהמלחמה הזו
החלה
אז הניצחון הזה
הוא הפסד ותבוסה נוראה.
ומי שאני מאמין
שהוא מנהל את המלחמה הזו באמת
הוא בעצם מי שמנהל את כל המציאות
אינו סובל את השגרה המזורגגת הזו
שהייתה פה כשהכל התחיל,
ובשל השגרה המזורגגת הזו
הכל התחיל.
אתה יודע כמה רציחות היו בשנה האחרונה בישראל?
אתה יודע כמה אונס?
אתה יודע כמה שודים?
אתה יודע כמה עיוותי משפט מעוקל?
אתה יודע כמה שנאה?
אתה יודע כמה שקר?
אתה יודע כמה שחיתות?
אתה יודע כמה עושק?
אתה יודע כמה מסכנים, חולים, תשושים,
זקנים שאין מי שיזרוק עליהם מבט?
אתה יודע כמה רעבים?
אתה יודע כמה נרקומנים?
אתה יודע כמה ממזרים?
אתה יודע כמה בגידות?
אתה יודע כמה זנות?
אתה יודע כמה גירושין?
אתה יודע כמה הפלות?
אתה יודע כמה תועבה?
אתה יודע שבעוד כמה ימים
היו אמורים לצעוד
ברחובות ירושלים (ירושלים!!!)
ערומים וערומות סוטי מין
מכל העולם?
אתה יודע באיזה אינטנסיביות
דוחפים לקופסאות השוטים
נוסחאות הנדסת המונים
שפותחו ב”אקדמיה”
כדי לשלוט באופן חשיבת ההמון?
למה
המסכים מלאים ברצח, גזל, וניאוף?
כמה ערוצים?
כמה פורנוגרפיה?
אתה יודע שיש (עדיין!)
תוכנית לפרק את בתיהם של קרוב למאה אלף יהודים,
ולהופכם לעיי חורבות כמו
בגוש קטיף?
אתה יודע כמה משפחות עניות עם ילדים
נזרקו לרחובות הקרים או החמים
כי הבנק מימש את “זכותו”
להגיש צו כינוס נכסים בשמיעת צד אחד
ו”זכה” בבית?
אתה יודע ?
לשגרה המזורגגת הזו,
לא נראה לי שנחזור.
אם נשכיל,
נוכל לחזור למציאות אחרת.

אם לא..?
ניסינו שוב.
לא הצלחנו.
שוב חורבן!
תבוסתנים?
אלו שלא רואים את
האמת הזו.
כרגע האמת הזו מתגלה
בגליל ובצפון הארץ.
בתל אביב, וברחביה, ואפילו בגאולה ירושלים,
עדיין חיים את השגרה המזורגגת הזו.
אם לא נבין,
אם לא נפנים, האמת הזו תגיע גם לשם
ומהר יותר ממה שחושבים.
עד כאן נכתב אז, ביום השני או השלישי ללחימה,
חזרנו לשיגרה?
לא!
אנחנו בתהליך פירוק.

“ממני ועד משיח לא יהיה חדשות”

ובכן אחי ואחיותי היהודים,
אביא לפניכם דברים הכתובים באותיות
האלף בית,
אותם למדתם
והן משמשות אתכם כשפה
לדבר בה.
ולמה אני צריך להגיד לכם דבר זה?
הלא ברור הוא…!
אלא שלפעמים מרוב שהעיניים רגילות לשוטט
בהבלי העולם,
ולרפרף על רבדי האינסטנט,
נרדם השכל
ואזי הדעת אינה מסוגלת לחדור עומק
שכל פשוט המובע
בשפת האם בה הנכם
מדברים…
לכן אזהרתי באה  – הקטע הבא, לא למוחות רופסים בא:

ידועה אימרתו של רבי נחמן מברסלב זצוק”ל:

“ממני ועד משיח לא יהיה חדשות”

מהי ההוראה למעשה בדיבורו הזה של רבי נחמן?
אולי כך:

נכון ואמת ויציב
דבר הצדיק יסוד עולם הכולל את כל
נשמות ישראל

ובהתקשרותם אתו הרי הם מתקשרים
לשורשם בדעת,
וע”י כך יכולים לעבוד ה´ ע”פ רצונו יתברך,
אכן כך.
ומאז שחר התהוות סגולת עמנו,
הורגלנו בכגון דא,

הציר המרכזי של כל קהילה
היה מאז ומתמיד הרב,
מורה ההוראה, מטווה הדרך, ובאמונת חכמים,
עשינו ושמענו.
לאורך הדורות ממשה רבנו
שהנחיל לנו את תורת ה´,

השתכללה השיטה, הדפוסים נקבעו,
כל מאורעות הזמן רק חידדו,
ותיעלו, הפנימו, והטמיעו את אופן
פעולת המערכת,
ועם הכנת הכלים ה”טכנים”,
הועלתה רמת החדירה
לתוך פנימיות התורה, 
והפצת אורה
לתוך “מערכת הכלים”.
תוך כדי הפעולה האמורה, ניתן דגש מיוחד

לאופן השפעת ה”מסר האלקי”
מהמערכת הכללית,
למדרגת הפרט,
כאשר בהשתכללות הפרט,
ממילא יושבח הכלל.
אפשר לעקוב אחר התהליך המתואר הנ”ל,

ממשה רבנו ושרי האלפים, מאות וכו´
עם כל התורה כולה,
שבכתב ובע”פ,
לדור דעה
שלא נכנס לארץ ישראל !לאחר מכן
תורת ארץ ישראל, נביאים, שופטים, מלכות, מקדש,

תנאים, אמוראים, “גילוי” הסוד שבזוהר ע”י רשב”י,

התפרקות הכלל לפרטים בגלות.

במהלך הגלות עצמה התקבצות של פרטים
לקבוצות כלל

ששומרות על קשר רציף המקיים מעין
“גג כללי”
על אף המרחק הפיזי,
ע”י בירור וליבון סוגיות הלכתיות הנובעות
מארועי מקום או זמן.בד בבד עם גיבוש ההלכה הכללית
לכל פרט ופרט
ע”י מרן המחבר, 
והרמ”א
באותו פרק זמן בדיוק,
ללא כל תיאום 

מופיעה תורת הקבלה ע”י
האר”י הקדוש
שמכינה 
ביותר עמקות
את חדירת הפנימיות לכל
פרט ופרט.
החסידות שמופיעה לאחר מכן
ע”י הבעש”ט
משרישה ומצמחת את הפרט
למדרגות חדשות
של התקשרות עבודת הפרט בהתכללות ע”י
פרט כולל
עד כדי יצירת שפע החסידיות המוכר לאחר
תקופת הבעש”ט.
עד הופעת רבנו הקדוש

רבי נחמן מברסלב

שפישט את עבודת הפרט לאופן המוכר לנו היום כ :
“התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל”.
דהיינו כאומר:
יהודי עבוד את ה´ ישירות !
וממני ועד משיח לא יהיה חידוש – כאומר:
עד שתדע בבירור – שמשיח – הוא משיח
דהיינו
אליהו הנביא מופיע בשם ה’
ומושח אדם 

למלך על ישראל
אומר אני לך
נתתי לך את כל מערכת הכלים הנדרשת לך
לגמור את מסע הדורות, ולהגיע לתכליתך
בזה העולם:
להיות אדם מתוקן העומד מול בוראו
כאשר מסכת חייו
אינה נסמכת ונשענת על מעשה אחרים
כי אם על חלק עצמי בלעדי פרטי
שלך מול בוראך!אכן כך,
כאשר יעשה תיקון הפרט באופן המשובח הזה,

אזי תופיע אותה הנשמה הכוללת את כל הפרטים
במופעה המשובח ביותר –
משיחגואל ראשון- הוא גואל אחרון.
נצחתי ואנצח – גמרתי ואגמור.
וק”ל.

אם כך אומר רבי נחמן מברסלב זיע”א,

אז איך נסביר את שפע ה: “צדיקים”, “חוזים”, “מגלי נסתרות”,
“מקובלים”, “מחלקי תיקונים”, “גאוני תורה”, “גדולי הדור”, וכו´, וכו´,
שכל אחד מהם מתנהג כמו
“משיח צדקנו”

בידיעתו רצון הבורא, והעברתו לקהל מאמיניו….

אם תאמר,
הרי אמרת בעצמך שכך מתנהלת המערכת,

אכן אודה על דבריך,
אך ישנו הבדל מהותי וברור
בין מה שלפני אמירתו רבי נחמן מברסלב

לבין מה שלאחרי אמירתו הנ”ל

ואכן אופן קבלת הדברים על ידך

יושפע על פי מידת
אמונת חכמים
שיש לך

בדברי רבי נחמן מברסלב.

אומר רבי נחמן מברסלב:

ממני ועד משיח לא יהיה חידוש !!!
באמירתו זו סגר רבנו הדלתות לכל הרשימה ד’לעיל !
עכשיו,
דע לך אומר רבי נחמן מברסלב,
התיקון האחרון במסע הדורות
הוא תיקון שלך אישי !
אתה צריך אמנם מדריך
ובוודאי עדיף כמה שיותר תלמיד חכם,
אלא דע והבן,
המושג 
“מנהיג” השייך ל“משיח” צדקנו
ניטל מן הדור לכלל ישראל
ואיננו
הוא יוחזר רק עם התגלותו של
משיח צדקנו בב”א.
גם בקרב ה”מדריכים” עצמם,
הם התלמידי חכמים האמיתיים,

מי שחורג מתפקידו
דהיינו:
להסביר, ולהעביר, עצות, הנהגות, כללים, וכו´,
לבאים ללמוד,
והופך את מעמדו ע”י שימוש בתורה
ממשהו כעין – דוור שליח
המעביר את ה”דואר” לבעליו על מנת שיעשה בו שימוש,
הרי הוא יוצא מגדר התלמיד חכם האמיתי,
ונכנס לקטגוריית:
“מפורסמים של שקר”.
[ראו איזה מכשולות נודעו בקרב חסידי “ברסלב”
תלמידי אליעזר ברלנד,אליעזר שיק, שלום ארוש,
ושאר אלו שלקחו עצמם ל”רבנות” בתוך חסידות ברסלב]אין שום ספק שככל שנתקדם הלאה לנקודת
גילוי האמת,

יגבר השקר עד כדי שליטתו בכיפה בריש גלי,
רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב ידע זאת!
לכן אמר את אמירותיו המיוחדות ביחודן
באופן שלמשך תקופה מסויימת היו מצונזרות
על מנת שלא ללבות את אש המחלוקת
שממילא בערה…
“ממני ועד משיח לא יהיה חידוש”

הכוונה למנהיג לכלל ישראל שיחדש דרך בעבודת ה`
כמנהיג יחידי

ישנם מעטים יחסית שאוחזים בתמצית הדברים….”
עד כאן לשון המאמר המקורי.

נמצאנו למדים מהאמור לעיל,
שאנכי הקטן סובר,

בהסתמך על האי בוצינא קדישא
רבי נחמן מברסלב זיע”א שאמר:
“ממני ועד משיח לא יהיה חידוש”
לא ח”ו,
שאין תלמידי חכמים בדור, לא שאין גדולי תורה,
לא ח”ו שיהודי אינו צריך לעשות לו רב שיפסוק לו הלכה,
לא ולא !אלא טענתי חוזרת ונשנת,
ובדקו אותי היטב היכן שאמרתי מה שאמרתי:

לדורנו אין פוסק הדור ! 

דהיינו, אין אחד שהוא מנהיג לכלל ישראל !

משיח יהיה פוסק הדור של כולנו –
המנהיג האמיתי

אין בדבר זה לפגוע בכבודו של מי שיהיה התלמיד חכם הגדול ביותר בדור !

אני חוזר וטוען,
שבמידה והיו כל גדולי התורה בדורנו
מתכנסים תחת קורת גג אחת,

האוכפת פסיקה בהלכות ציבור,
והדגש הוא על הלכות ציבור
ובכל השאר
נהרא נהרא ופשטיה,
הרי אז לגוף כזה שיש לו
נשיא בראשו
הוא היה פוסק הדור.
גם אם היה נוצר מצב כזה,
מה שלא קורה,
למרות ניסיונות כבירים בנושא,

עדיין, דברי רבי נחמן מברסלב זצוק”ל מהדהדים:

“ממני ועד משיח לא יהיה חידוש”.

כאן השיעור הזה מובא מלשון המאמר:

חור שחור ועין צופה מתוכו? אין עולם הכל דמיונות….רדיפת המחשבה…

פרופסור באוניברסיטה הציג שאלה זו לסטודנטים שלו:
” האם כל מה שקיים, נברא ע”י אלוקים?”.

אחד הסטודנטים ענה באומץ:
“כן, נברא ע”י אלוקים.”
“אלוקים ברא הכל?”, שאל הפרופסור.
“כן, אדוני”, ענה הסטודנט.
 
הפרופסור שאל: “אם אלוקים ברא הכל,
משמעות הדבר
שהוא ברא רוע – מאחר והרוע קיים.
הסטודנט השתתק בשומעו תשובה זו.
הפרופסור היה מאוד מרוצה מעצמו.
הוא התרברב בפני התלמידים שלו
שהוכיח שוב שהאמונה באלוקים היא מיתוס.
 
סטודנט נוסף הרים את ידו ואמר:
“אני יכול להציג שאלה?”
“כמובן”, ענה הפרופסור.
הסטודנט קם ושאל: “האם קיים קור?”
 
“איזו שאלה?
מעולם לא היה לך קר?”.
הסטודנטים צחקו על שאלתו של
האיש הצעיר.
האיש הצעיר המשיך:
“למעשה, אדוני, הקור לא קיים.
בהתאם לחוקי הפיזיקה,
מה שאנו מחשיבים כקור,
מהווה למעשה חוסר חום.
את האדם או החפץ אפשר ללמוד לפי העובדה
האם יש לו או האם הוא מעביר אנרגיה.
האפס המוחלט (460 מעלות פרנהייט)
הוא היעדר חום מוחלט.
כל חומר בטמפרטורה זו הופך להיות
לא פעיל ולא מסוגל להגיב.
קור לא קיים,
אנו יצרנו מילה זו כדי לתאר מה אנו מרגישים
בהיעדר חום.”
הסטודנט המשיך: “פרופסור, האם קיים חושך?”.
 הפרופסור ענה: “כמובן שקיים”.
הסטודנט ענה: “אדוני, אתה שוב לא צודק.
החושך אינו קיים.
 
החושך הוא למעשה חוסר אור.
אנו יכולים לחקור את האור,
אך לא את החושך.
 אנו יכולים להשתמש במנסרה של ניוטון
כדי לפרק את האור הלבן  להרבה צבעים
ולחקור אורכי הגל השונים של כל צבע.
אנו לא יכולים למדוד את החושך.
 קרן אור פשוטה יכולה לחדור
לעולם החושך ולהאירו.
איך אתה יכול לדעת עד כמה חשוך חלל כלשהו?
אתה מודד את כמות האור הקיים.
הלא כן?
 
חושך הוא מושג שהאדם משתמש בו
כדי לתאר מה קורה בהיעדר אור.”
בסופו של דבר,
האיש הצעיר שאל את הפרופסור:
“אדוני, האם קיים רוע?”
הפעם, הפרופסור ענה בחוסר ביטחון:
“כמובן, כפי שכבר אמרתי.
אנו רואים אותו כל יום.
אכזריות בין האנשים,
המון מעשי פשע ואונס בכל העולם.
דברים אלה הן שום דבר אחר מאשר
דוגמאות של רוע.”
 
על זה ענה הסטודנט:
“רוע לא קיים”, אדוני,
או לפחות הוא אינו קיים
בפני עצמו.
 רוע הוא היעדר אלוקים.
הוא דומה לחושך ולקור – מילה שנוצרה ע”י האדם
כדי לתאר את היעדר האלוקים.
אלוקים לא יצר רוע.
 
רוע הוא לא אמונה ואהבה,
שקיימות כמו האור והחום.
רוע הוא התוצאה של היעדר אהבת אלוקים
בלבו של האדם.
 זה כמו הקור, שמגיע כאשר אין חום,
 או כמו החושך, שמגיע כאשר אין אור.”
הפרופסור השתתק והתיישב.
 
יש אומרים ששמו של הסטודנט הצעיר היה – אלברט אינשטיין.

?Take It Or Leave It

מוח האדם האם הוא חור שחור?
השכל – מרחבי היקום?
מהם עיני השכל? המחשבה?
מהי המחשבה?
מחשבה היא התנועה של השכל.
השכל הוא מאגר הידיעות.
המחשבה היא שליח של השכל
למאגרים החבויים בתוכו,
בחיפושו אחר
פתרונות לבעיות הניצבות לפניו.
ע”מ ל”שדך” ידיעות ולצרפן יחד,
יוצאת המחשבה ל”חיפוש” טעונה
בפרמטרים של המבוקש.

אין שתי מחשבות בו זמנית.

ככל שהשכל זך יותר,
כך פעולת המחשבה תהא מהירה יותר.

שידוך הידיעות עובר דרך כלי ההבנה
(המצריכים שדרוג עד להגעה למיומנות של מבין דבר מתוך דבר)
מושחזים, ומחודדים ע”י החכמה,
והתוצר הסופי הוא – דעת.

יש שכל בכח,
שכל בפועל(כשמשתמש בשכלו ומוציאו מכח אל הפועל)
ושכל הנקנה(קניין הדעת הנותר בישות אינדבידואלית אחר הפטירה)
מה שהוא יודע ידיעה ללא הצורך בהקדמות(שאלות ותשובות).

כל המהלך להזדככות השכל,
כדי להחיש את פעולת המחשבה, תלוי בלב.
ככל שהלב נקי יותר מתאוות בהמיות,
כך שלהבת הלב (חום הלב המופק מפעולה מתמדת)
עולה מאליה אל השמן הזך (השכל)
ומדליקה את הפתילה (מחשבה)
להאיר שפע אלוקי (רוח הקודש).

אומר הזוהר הקדוש:

“רדיפה ד`מחשבה למירדף אבתריא” – תרגום:
רדיפתה הטבעית של המחשבה – היא אחר
אור אין סוף ברוך הוא.

פירוש:
לו יצוייר שהאדם היה נקי מכל תאווה ומסך מבדיל
מצד החומר העכור,
הייתה נטייתה הטבעית של המחשבה
להידבק בשורשה
הוא אור האין סוף ברוך הוא –
חכמה אלוקית.

אם כן למה שהמחשבה
לא תרדוף אחר האור אין סוף המתוק
שנטייתה לרדוף אחריו,
בלי מסך ומבדיל?

באמת למה?

בעקבות פניות רבות – “גדולי הדור” – התייחסות.

הפוסט הזה נכתב בפורום הישן שלי בחדרי חרדים בתאריך 23.8.2005
לכן הוא מובא לכאן בהעתקה בדיוק כפי שנכתב.

תחילה, אעתיק לכאן פניה שהיתה אלי בפרטי,
ואת תשובתי אליה, ואחר אנסה לעשות את הבלתי אפשרי לענ”ד,
להסביר את חוסר ההבנה במושג הנקרא רב ותלמיד חכם,
ואת השיבוש שנקלע אליו דורנו בהגדרת המושג מנהיג.

כפי שאמרתי קודם את הפניה והתגובה:

בס”ד

labrak
שלום לכבוד מעלת תורתו

ה”חבל” שלי היה הרגשת צער אישית
על כל מה שעובר עם ישראל ובפרט בתקופה קשה זו.
אין בליבי ח”ו טרוניא
על אף יהודי אלא שקשה לי לראות אותנו מדברים כך על
רבותינו. ונופלים אנו בעצת היצר .
אפשר להביא אין ספור ראיות למצב לכאן ולכאן .
רק שהרגשתי אומרת לי בואו נייחל יחד
ולא נכתת עצמנו כתות כתות חס ושלום
בתקווה שלא נפגעת מתגובה זו או הקודמת
כל רצוני הוא שניגאל ברחמים גדולים במהרה
בימינו

בהכנעה labrak

labrak

השם ישמרך אח יקר.

דע לך שאכן צדקו דבריך.

ואני הקטן האחרון שבעם,

בוכה מרה על שאינה ה’ בידי דייקא להיות קול שופר לזעקה זו שאין מי שזועקה.

האמן לי אחי בן עמי, ידעתי גם ידעתי, ולבי שותת דם על שבר בת עמי.

אולם אין פוצה פה ואין מצפצף.

לא קטיל קנה באגמא עבדך, ושיח וסיג לי בתוך בתי גדולי ישראל, ועל דה קבכינא.

דבריי מדודים ושקולים, ונשמעים חמורים הם,
כי מי יהין בעת הזאת לקרוא בקול גדול את קול זעקת האמת הנעדרת והיא נעדרת?????……וד”ל.

בין הטיפין אלך.

והוא רחום יכפר עוון.”

וכעת אנסה בדחילו ורחימו לשוטט במרבצי חושך ואפלה עם פנס קטן ואורו מאיר:

מישהו העיר לי כיצד אני יכול להמציא מושג כמו: אספסוף רבנים…דרדקי, וכו’. ובכן:

בספר ליקוטי מוהר”ן מאור האורות רבי נחמן מברסלב זיע”א, בתורה כ”ח כתוב כך:

“המתנגדים המבזים והמחרפים יראי השם – זה מחמת שמקבלים תורה
מתלמידי חכמים שדין יהודאין (עיין זוהר פינחס רנג),
כי תלמידי חכמים שדין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשדין,
שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים,
ובאלפין אלו כתיב בשלמה (מלכים א, ה’):
וידבר שלשת אלפים משל, ויהי שירו חמישה ואלף;
כי שלמה זכה להם בקדושה, אבל תלמידי חכמים שדין יהודאין
מקבלין מהם דרך הקליפות, ובשביל זה כל דיבורם – דרך משל ומליצה
וטעמים נפלאים, כי שרשה מאלו אלפין הנ”ל.
ואלו התלמידי חכמים נאמר עליהם (ישעיה ז’) המעט מכם הלאות אנשים,
כי תלאו גם אלקים; כי מיגעים אנשים שבאים לשמע דרושם ותורתם,
ואנשים חושבים שיבואו לאיזהו תועלת על ידם,
הינו שיבואו לדעת את ה’ איך לעבוד, והם – האנשים -אין משיגים שום תועלת,
כי תורתם של אלו התלמידי חכמים אין לה כח
להדריך את האדם בדרך הטוב, כי מבישא לא הוי טבא,
(עיין ברכות כ”ט, בראשית רבה פרשה כב, מצורע פרשה י”ט, ועיין שבת קכט ע”א);
ולא עוד, כי תלאו גם אלקים – כאילו לואה הקדוש ברוך הוא
מלעזור לעובדים אותו. נמצא, שעל ידי זה אלו בני אדם
נופלים בכפירות גדולות, וחושבים, חס ושלום,
לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני אדם (מלשה”כ תהלים צד, ז.)
על ידי זה את יראי ה’ לא יכבדו, ומחרפים ומבישים אותם;…
וזהו(משלי כג) למי מדנים – למי שיח.
הינו, על ידי שי”ח, ע”י ח’כם ש’ד י’הודאי,
(ראשי תבות שי”ח) על ידו מדנים, על ידו בא התנגדות;”
 ע”כ.

ובכן, מבלי להכנס לעמקות העצומה המצויה בקטע הנ”ל, נקח ממנו רק עובדה פשוטה אחת,
המובנת לכל, ואינה מוכרת, וידועה לכלל הציבור הרחב:

מופיעה בתורתנו הקדושה מציאות של – תלמידי חכמים,
ש”כל דיבורם – דרך משל ומליצה וטעמים נפלאים”,
ותורתם תורה, אלא שע”י תורה שלהם, “האנשים -אין משיגים שום תועלת, כי תורתם של אלו התלמידי חכמים
אין לה כח להדריך את האדם בדרך הטוב, כי מבישא לא הוי טבא… בני אדם נופלים בכפירות גדולות,
וחושבים, חס ושלום, לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני אדם”.

בשלב זה אעבור למאמר שכתבתי, ואפשר ללמוד ממנו על השתלשלות המושג “רב”:

17/05/2004 מרדכי היהודי

ידועה אימרתו של רבי נחמן מברסלב זצוק”ל:

“ממני ועד משיח לא יהיה חדשות!”

מהי ההוראה למעשה בדיבורו הזה של רבי נחמן?

אולי כך:

נכון ואמת ויציב דבר הצדיק יסוד עולם הכולל את כל נשמות ישראל ובהתקשרותם אתו הרי הם מתקשרים לשורשם בדעת, וע”י כך יכולים לעבוד ה´ ע”פ רצונו יתברך, אכן כך.

ומאז שחר התהוות סגולת עמנו, הורגלנו בכגון דא, הציר המרכזי של כל קהילה היה מאז ומתמיד הרב, מורה ההוראה, מטווה הדרך, ובאמונת חכמים, עשינו ושמענו.

לאורך הדורות ממשה רבנו שהנחיל לנו את תורת ה´, השתכללה השיטה, הדפוסים נקבעו, כל מאורעות הזמן רק חידדו, ויעלו, הפנימו, והטמיעו את אופן פעולת המערכת, ועם הכנת הכלים ה”טכנים”, הועלתה רמת החדירה לתוך פנימיות התורה, והפצת אורה לתוך “מערכת הכלים”.

תוך כדי הפעולה האמורה, ניתן הדגש מיוחד לאופן השפעת ה”מסר האלקי” מהמערכת הכללית, למדרגת הפרט, כאשר בהשתכללות הפרט, ממילא יושבח הכלל.

אפשר לעקוב אחר התהליך המתואר הנ”ל, ממשה רבנו ושרי האלפים, מאות וכו´ עם כל התורה כולה, שבכתב ובע”פ, לדור דעה שלא נכנס לארץ ישראל!!!

לאחר מכן תורת ארץ ישראל, נביאים, שופטים, מלכות, מקדש, תנאים, אמוראים, “גילוי” הסוד שבזוהר ע”י רשב”י, התפרקות הכלל לפרטים בגלות.

במהלך הגלות עצמה התקבצות של פרטים לקבוצות כלל ששומרות על קשר רציף המקיים מעין “גג כללי” על אף המרחק הפיזי, ע”י בירור וליבון סוגיות הלכתיות הנובעות מארועי מקום או זמן.

בד בבד עם גיבוש ההלכה הכללית לכל פרט ופרט ע”י מרן המחבר, והרמ”א באותו פרק זמן בדיוק, ללא “תיאום” כביכול, מופיעה תורת הקבלה ע”י האר”י הקדוש שמכינה ביותר עמקות את חדירת הפנימיות לכל פרט ופרט.
החסידות שמופיעה לאחר מכן ע”י הבעש”ט משרישה ומצמחת את הפרט למדרגות חדשות של התקשרות עבודת הפרט בהתכללות ע”י פרט כולל, עד כדי יצירת שפע החסידיות המוכר לאחר תקופת הבעש”ט.

עד הופעת רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב, שפישט את עבודת הפרט לאופן המוכר לנו היום כ-: “התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל”.
דהיינו כאומר: יהודי עבוד את ה´ ישירות !
וממני ועד משיח לא יהיה חידוש – כאומר: עד שתדע בבירור שמשיח-הוא משיח, אומר אני לך, נתתי לך את כל מערכת הכלים הנדרשת לך לגמור את מסע הדורות, ולהגיע לתכליתך בזה העולם: להיות אדם מתוקן העומד מול בוראו, כאשר מסכת חייו אינה נסמכת ונשענת על מעשה אחרים כי אם על חלק עצמי בלעדי פרטי שלך מול בוראך!

אכן כך, כאשר יעשה תקון הפרט באופן המשובח הזה, אזי תופיע אותה הנשמה הכוללת את כל הפרטים במופעה המשובח ביותר – משיח.

גואל ראשון- הוא גואל אחרון.
נצחתי ואנצח – גמרתי ואגמור. וק”ל.

אם כך אומר רבי נחמן מברסלב זיע”א, אז איך נסביר את שפע ה: “צדיקים”, “חוזים”, “מגלי נסתרות”, “מקובלים”, “מחלקי תיקונים”, “גאוני תורה”, “גדולי הדור”, וכו´, וכו´, שכל אחד מהם מתנהג כמו “משיח צדקנו” בידיעתו רצון הבורא, והעברתו לקהל מאמיניו….

אם תאמר, הרי אמרת בעצמך שכך מתנהלת המערכת, אכן אודה על דבריך, אך ישנו הבדל מהותי וברור בין מה שלפני אמירתו רבי נחמן מברסלב, לבין מה שלאחרי אמירתו הנ”ל, ואכן אופן קבלת הדברים על ידך יושפע על פי מידת אמונת חכמים שיש לך בדברי רבי נחמן מברסלב.

אומר רבי נחמן מברסלב: ממני ועד משיח לא יהיה חידוש!!! באמירתו זו סגר רבנו הדלתות לכל הרשימה דילעיל !!!! עכשיו, דע לך אומר רבי נחמן מברסלב, התיקון האחרון במסע הדורות, הוא תיקון שלך אישי ! אתה צריך אמנם מדריך, ובוודאי עדיף כמה שיותר תלמיד חכם, אלא דע והבן, המושג “מנהיג” השייך ל”משיח” צדקנו ניטל מן הדור, והוא יוחזר רק עם התגלותו של משיח צדקנו בב”א.

גם בקרב ה”מדריכים” עצמם, הם התלמידי חכמים האמיתיים, מי שחורג מתפקידו דהיינו: להסביר, ולהעביר, עצות, הנהגות, כללים, וכו´, לבאים ללמוד, והופך את מעמדו ע”י שימוש בתורה, ממשהו כעין דוור שליח המעביר את ה”דואר” לבעליו על מנת שיעשה בו שימוש, הרי הוא יוצא מגדר התלמיד חכם האמיתי, ונכנס לקטגוריית: “מפורסמים של שקר”.

אין שום ספק שככל שנתקדם הלאה לנקודת גילוי האמת, יגבר השקר עד כדי שליטתו בכיפה בריש גלי, רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב ידע זאת! לכן אמר את אמרותיו המיוחדות ביחודן באופן שלמשך תקופה מסויימת היו מצונזרות על מנת שלא ללבות את אש המחלוקת שממילא בערה…

“ממני ועד משיח לא יהיה חידוש”

הכוונה למנהיג לכלל ישראל שיחדש דרך בעבודת ה’ כמנהיג יחידי.

ישנם מעטים יחסית שאוחזים בתמצית הדברים….” עד כאן לשון המאמר.

נמצאנו למדים מהאמור לעיל, שאנכי הקטן סובר, בהסתמך על האי בוצינא קדישא רבי נחמן מברסלב זיע”א שאמר: “ממני ועד משיח לא יהיה חידוש”, לא ח”ו, שאין תלמידי חכמים בדור, לא שאין גדולי תורה, לא ח”ו שיהודי אינו צריך לעשות לו רב שיפסוק לו הלכה, לא ולא.

אלא טענתי חוזרת ונישנת, ובידקו אותי היטב היכן שאמרתי מה שאמרתי:

לדורנו אין פוסק הדור ! – דהיינו, אין אחד שהוא מנהיג לכלל ישראל !

משיח יהיה פוסק הדור של כולנו – המנהיג.

אין בדבר זה לפגוע בכבודו של מי שיהיה התלמיד חכם הגדול ביותר בדור !.

אני חוזר וטוען, שבמידה והיו כל גדולי התורה בדורנו מתכנסים תחת קורת גג אחת, האוכפת פסיקה בהילכות ציבור, והדגש הוא על הילכות ציבור, ובכל השאר נהרא נהרא ופשטיה, הרי שאז לגוף כזה חייב להיות נשיא בראשו, הוא היה פוסק הדור. גם אם היה נוצר מצב כזה, מה שלא קורה, למרות נסיונות כבירים בנושא, עדיין, דברי רבי נחמן מברסלב זצוק”ל מהדהדים:

“ממני ועד משיח לא יהיה חידוש”.

ופתחתי בשאלה ותשובה, ולקראת סיום אביא בפניך הקורא דברנו זה, עוד תשובה לשאלה שנישאלתי,
מדוע ל”דחוק את השעה”, והאם “אגודת ישראל” אינה בבחינת “המאגד לבית ישראל”…הנה:

במה מצאת לשאול? “דוחק את השעה”?
אין דבר וחצי דבר ממה שדברנו עליו, משום עניין דוחק את השעה.

 

 

עכשיו לגופא.
אין בנידון דידן אפס קצהו דמיון למה שעשו אנשי אגודת ישראל אז,
ואוכיח:
א. ההקמה היתה על אדמת ניכר ולא בארץ ישראל.
ב. מועצת גדולי התורה הראשונה לא התיימרה להוות גוף עליון
לכל העולם היהודי.
ג. ההקמה הנ”ל נעשתה הרבה יותר לשם עסקנות פולטית, מאשר לפסיקת
הלכות.
ד. גם בתוך הזרמים האשכנזים אותם התיימרה אגודת ישראל לייצג
קמה התנגדות לעניין, כפי שציינת, מהטעם המרומז בס’ ג’.

 

 

אני יכול להתאמץ ולמנות הבדלים מהותיים נוספים, אולם איני רואה
צורך לכך, מהטעם הפשוט שיעלה מההסבר הבא:

 

 

בזמן הבית יוסף, והרמ”א היה שינוי פסיקה מכוח שהב”י נמשך בעיקר אחרי
הרי”ף, הרמב”ם, והרא”ש. והרמ”א יותר אחרי ראשונים אשכנזים.  

 

 

היום כולם תלמידים של כל הראשונים.

 

 

וכן יש שינוי מחמת שלפעמים מחמירין בהלכה מסוימת לגדור מילתא,
ולפעמים מקילים הרבה מחמת שהיה דחק גדול, וזה היה משתנה ממקום
למקום, מה שגם גרם לחילוקים בין הב”י והרמ”א, וכן שאר פוסקים,
אולם עכשיו, אין נפ”מ בין העידות בעניין זה שכולם בארץ
ישראל, ואין בעצם שום סיבה לעשות חילוק בהלכה בין העידות.
שכן בין מבחינת הלכה, ובין מבחינת המציאות שגורמת לסיכסוכים,
נוצר מצב מוזר מאוד שהרב צריך להגיד לעדה פלונית הדין כך,
ולעדה פלונית הדין כך, שבוודאי יש בזה בעיה של לא תתגודדו,
כי בשלמא בגלות שהיה כל עדה בפני עצמה, לא מורגש חסרון שיש
שינוי מנהגים, אולם עכשיו שכולם כאן ביחד, מה הטעם להמשיך
בכוח מה שהיה?
ועוד, מבואר בהרמב”ם הל’ ממרים הל’ ב’ וד’, שיש כוח ביד חכמים,
לעשות תקנות, בין תקנות לדורות, ובין תקנות להוראת שעה,
שכן יש יסוד של שמירת כלל ישראל בין מצד הרוחני במצוות בין אדם למקום
ובין מצד החברותי, וזה היה בכלל חוק התורה, שצריך לדאוג בכל דור לראות המצב של כלל ישראל, ולשכללו, ולתקנו לפי הצורך, ודיני התורה הקבועים
אינם מספיקים לדבר זה, שכך גזר הקב”ה בהנהגת העולם, שחוץ
מדיני התורה הקבועים, יש צורך בחכמי הדור לתקן תקנות.

ואם אין עושים זה אז יש חורבנות בגשמיות וברוחניות, ויכול להיות קילקול בכל עם ישראל, ובכל התורה,
 כפי שאנו חוזים בעינינו ר”ל.

 

 

אם תאמר שמפחדים שיצאו קילקולים מזה שיעשו תקנות לדורות, ואכן
כך החזיק מרן החז”א, אז תאמר שמדין הוראת שעה תיקנו שלא מתקנים
תקנות לדורות. אולם אי אפשר לעשות תקנה לדורות, שאי אפשר
לעשות תקנה לדורות…!
שזו סתירה מינה וביה.

 

 

בכל מקרה מצד תקנות להוראת שעה, לית מאן דפליג שבית דין גדול
בחכמה ומניין, יכול לתקן, בכל פעם שמסתמן ח”ו איום של אובדן דרך,
לכלל ישראל, כפי המצב הנתון נכון להיום.
מה עוד שסידרי החברה והבתי דינים לפי המצב ולפי כללי המסחר והחוזים
והשטרות והקניינים של היום, אינם דומים כלל לצורת המסחר שנהגה
בזמן הגמרא והשו”ע, וכן מצב שכנים, וצורת הבתים או
הדירות של היום, שאם אין מענה בבתי דינים של תורה הנהוגים היום,
מפנים המה במו פיהם האבות בתי הדין, את המתדיינים,
ללכת לערכאות !!!!שהם מסודרים לפי המצב, ואין לך חילול ה’ גדול מזה.

הדברים ארוכים, ולא באתי להטריח,
מה שבטוח !
בית דין עליון שישב בציון, ויורה הלכה אחת לכל בתי הדינים
בפזורת ישראל, יקרב הגאולה בוודאי.
“הם” לא יעשו את זה לבד, “הם” מפחדים מהצל של עצמם,
רק אם עם ישראל יעמוד ויקהל על נפשו, ונפש עולליו,
ויזעק, אולי “הם” יעשו משהו.
כמובן, ה’ הוא האלקים.

וגם על דבר זה אמרנו נמחל, נעזוב לעת עתה, עניין סנהדרין המורה
הלכה אחת לכל בית ישראל, אולם בית דין כולל המורה בהלכות ציבור
להוראת שעה!?

הרי אין לך דבר נצרך מזה!!! אז על זה תאמר: “דוחק את השעה?

 

 

 כנגד – “הדוחק את השעה”
יעמוד: “ואם החרש תחרישי בעת הזאת….”

ואם אתינא לכאן, הרי לך מאמר המבוסס על פירושו המתוק מדבש של האמרי חיים מוויז’ניץ, לפסוק:
“ואם החרש תחרישי בעת הזאת….”

ויכוח מרדכי היהודי ואסתר המלכה.ו מרדכי היהודי    ו 13:37 | 22/02/04

 

 

אל תדמי בנפשך וגו’, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת,
ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו.”
ולכאורה, תמיהות רבות וקשות בפסוק זה:

א. כיצד ניתן להבין את תשובת אסתר למרדכי שהיא בסכנת נפשות?
והרי ממי אפשר לדרוש מסירות נפש עבור הצלת ישראל אם לא מאסתר המלכה הצדקת?,
כי הרי אם תתקיים ח”ו הגזרה שהיתה לא על ממון או עבדות,
אלא להשמיד להרוג ולאבד ח”ו, אז למה לה חיים?, ואם כך מן הראוי
שתסכן את נפשה, אולי תוכל להציל.

 

 

ב. תיפלא תשובת מרדכי: “אם החרש תחרישי”, כי אם אתה יודע בוודאות ,
מרדכי שישועת ישראל בוא תבוא, כיצד אתה מרשה לעצמך לדרוש מאסתר
שתסכן את עצמה ללא צורך, ומה אכפת לך אם תבוא הישועה ממקום אחר?

 

 

ג. ועוד יש לדקדק במה שאומרת אסתר: “ואני לא נקראתי…זה שלושים יום”
מה נפקא מינה למרדכי כמה זמן לא נקראה?
הרי העיקר הוא שבלא קריאה אי אפשר לה שתבוא.

 

 

ד. ולמה אומר לה: “ואת ובית אביך תאבדו”, הרי זה בית אביו !?

 

 

ה. ותמוה ביותר…הרי אתה יודע מרדכי שהגורל היה בי”ג בניסן
ונקבע לי”ג באדר לשנה הבאה, דהיינו עוד אחד עשר חודשים,
אם כן מדוע אתה דוחק אותה מייד !! שתעמוד לפני המלך בלא קריאה מצדו,
הרי וודאי יקרא לה בזמן הארוך הזה בין כך, ואז תציע בקשתה,
ולא תצטרך למסור נפשה, או לסמוך על הנס?.

 

ועל כל זאת אומרת לו הדסה היא אסתר המלכה:

אכן דודי צח ואדום דגול מרבבה, הנני מוכנה למסור את נפשי להצלת כלל ישראל,
אבל למה הבהילות הרי חודשים רבים עד ביצוע הגזרה,
ומדוע לא אמתין?, ואל תחשוב שאצטרך להמתין עוד זמן רב עד שאקרא למלך,
“כי לא נקראתי זה שלושים יום” , ומלך זה הרי ידוע לך שאינו
מהכובשים את יצרו בלשון המעטה, עוד זמן מועט יקרא לי, ולא נצטרך לסמוך על הנס,
ותבוא הישועה בדרך הטבע.

עונה לה מרדכי תשובה שטמון בה יסוד עמוק ורעיון נשגב,
אותו כולנו צריכים להפנים, לזכור, וליישם!

לפני ניתוח תשובתו נקדים להתבונן בטבע מטבעי האנושי:

מוטבע בנפש האדם להיות אסיר תודה לאיש חסד אשר גמל עמו טוב.
ממילא יוצא שכל הלך רוחו ונפשו ואפילו שיטת חייו של מקבל ההטבה
מושפעים מהמטיב, ולאט לאט הופך המטיב ל”מדריך” של מקבל ההטבה
גם בענייני רוחניות.
השל”ה בשער האותיות אות ה’ מביא וז”ל:
” ויפייסנו בענינים שאוהב התינוק ותאוה להם כדי שילך בסבר פנים יפות ללמוד,
וכאשר יגדל וימאס במתנות הקטנות שנתן לו בתחילה, אז יתן לו מתנות אחרות כפי תאוותו.”
הרי מבואר שעל ידי טובת הגוף, מושכים את לבות בני האדם להיותם
כרוכים ומצייתים למיטב עמהם גם בענייני הנשמה.

 

 

ועתה נראה בבירור מה היתה כוונתו של מרדכי בבהילות בה הוא שולח את אסתר
לשליחותה, מביא כ”ק הבעל אוהב ישראל מאפטא בסיפרו שאומר מרדכי:

רבונו של עולם !, “אם החרש תחרישי בעת הזאת,
אם לא גואל אתה את ישראל עכשיו על ידי אסתר המלכה דייקא, פוחד אני שריוח והצלה יעמוד ליהודים,
ממקום אחר, דהיינו שיחפשו פרנסתם וישועתם מסטרא אחרא ר”ל,

וזאת ע”י שיפרקו ח”ו עול מלכות שמים!!!”

מרדכי פוחד שמא יקדימנו אחד מהפושעים פורקי העול מלכות שמים,
והוא יפעל לישועתם, ועל ידי כך יפעל את כניעתם אליו !!!! ואז אבדה ח”ו רוחניות
העם והם יסורו מדרך הטוב ויבחרו דרכי עקלתון לכפור בקבלת אבות.
לכן הוא אומר לאסתר המלכה: אמת נכון מה שבפיך שלכאורה יש עדיין
זמן להמתין, אולם אם תחרישי בעת הזאת, מה נעשה אם רויח והצלה יעמוד ליהודים
ממקום אחר מסטרא דמסאבותא? ואז בלי ספק את ובית אביך-
בית אביך רומז לקבלת אבותינו בית ישראל סבא, ח”ו תאבדו,
לשם כך אני מזרזך, לכי מהר סכני נפשך, ותהי את מלאך מושיע לישראל
למען ימסרו לנו ישראל לבותיהם ונשמותיהם, שאנו בוודאי ובבירור
נמשיכם ונדריכם בדרך התורה והיראה לתפארתם ולתפארת אבותם,
לאבינו שבשמים !
ובזאת הטענה ניצח מרדכי הצדיק את טענות אסתר המלכה,
והיא אכן הודתה לו והלכה תיכף.

 

 

ועכשיו מובן כפשוטו: קיימו וקבלו היהודים.

 

 

לדאבוננו הרב, הנה בשעת הגזירה הנוראה, והסתרת הפנים החשכה
והאפלה שבימי השואה הנוראה, הוסתרו גם מרדכי הצדיק, גם עצתו
הקדושה, גם אסתר המלכה, והמלך בעצמו הסתתר !!!

 

 

וקל מאד להבין איך הגיעו בני בליעל, פורקי עול, שליחי

הסטרא ד’מסאבותא, “והושיעו את ישראל” “אתחלתא ד’גאולה” פחחחח…

ולמגינת לבנו נהו אחריהם המוני בית ישראל, והפקידו בידם

את שלומי אמוני ישראל, דרדקי, תנוקות של בית רבן, ילדי ישראל

שאיתם חולל מרדכי את הנס, אלא שהפעם בדורותינו,

נשלחו ילדי ישראל הקדושים  לכבשני השמד של “משרד החינוך”.

והנה לא צריך ללכת רחוק כדי לראות לאן הובילום

ה”גואלים”, ה”משחררים”, “גבורי החיל”, ש”גאלו” את העם,

אפשר לפנות לרשימת הפורומים של היידפארק כדי לראות את “הגאולה”.

 

 

אולם לא אלמן ישראל !

 

 

הנני כאן, מספר לכם כל זאת !
הלא כן?

מרדכי היהודי…
יש תקוה, נסתרות דרכי ה’.

 

 

בקרוב ממש גאולת ישראל השלימה,
חזק חזק ונתחזק.

 

איני יכול להוציא מלב הרוצה לטעות בדבריי, את טעותו. והחכם שעיניו בראשו יווכח ויוסיף לקח.

 

מכתב שכתבתי לראש הממשלה אולמרט מייד אחרי שנבחר.

בס”ד
שלום אדוני.
הנני נצר למשפחת זינתי מפקיעין, משפחה שלא גלתה מארץ ישראל מעולם,
אחיה של סבתי ע”ה היו מפקדי העיר טבריה במלחמת השיחרור,
והם אלו ששיחררו את העיר ומסרו את מפתחותיה לידי בן גוריון ויגאל אלון.
כל בני משפחתי הענפה משרתים בתפקידים שונים בכל מערכת הבטחון.
ברור לך אדוני ראש הממשלה, שאם אומר שכל הדורות האלו
שזה לא מזמן באו לארצי מולדתי, הנם בבחינת אחים אורחים עבורי,
שבאו חזרה הביתה משבי הגלות, לא אכחש לאמת.
הואיל והתחנכתי על ברכיהם של זקני משפחתי הענפה,
זהותי ברורה לי לחלוטין, אני יהודי ארץ ישראלי שורשי,
בעל אוצרות רוח שניטעו בי
במסורת שהתקבלה מאז היו אבותי לעם.
אמנם גדלתי כילד חילוני ונער שמגיל 13 היה מ”כ בגדנ”ע,
ונלקח כחלק מאלו הטובים לטייס, לשרת את מדינתו,
אולם כאישיות שמחוברת בטבורה לנשמת ישראל ומהותו,
עמדתי על דעתי מייד כשיכולתי,
וחיברתי מיידית את אותם ניתוקים שנוצרו אצלי במערכת
מצד חינוך כללי קלוקל, שגרם לי לחוש ניכור למהותי.
אחרי חמישה עשורים, אני יהודי שומר תורה ומצוות אדוני ראש הממשלה.
כמו שהיו אבותי, ואבות אבותי.
ראה נא, הקדמתי כך, קצת ארוך, כדי להגיד לך את הבא בקיצור:
אדוני ראש הממשלה, יש בידך עדיין להציל את עצמך, את ביתך, ואת עם ישראל
ממסלול השמד עליו כולנו דוהרים.
וכשאני אומר מסלול שמד, איני מתכוון לנצח ישראל, את זאת אף אחד
לא יוכל לעשות.
אני מתכוון לדורות אלו שלנו עכשיו אדוני ראש הממשלה, אנו שבחיינו, בגופינו,
מהווים את חלק הנצח המצוי בזמן הזה מהבחינה הניצחית
הכללית שקרויה עם ישראל.
אמנם, תוכל לטעון, שכך חונכת, וכך למדת, וכל מהותך בנויה ומגובשת,
אולם, טענה זו תועיל לך עד לרגע, שבשמים הכריזו עליך כאיש
שינהיג את העם הזה בזמן הזה.
מרגע זה ואילך, אדוני ראש הממשלה, אינך ברשות עצמך,
אינך ברשות ביתך, ובית אביך,
“הלוא אם קטון אתה בעיניך הלוא ראש שבטי ישראל אתה”
את זאת אמר שמואל הנביא לשאול המלך.
אתה הנך מנהיג עם ישראל.
איך תרשם בספר דברי הימים מר אהוד אולמרט?
איני מתרגש מסיפורי השחיתות שמספרים עליך, אדוני,
אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים רובצת לו על כתפיו,
ולפי מה שאני מבין מבחינה זו אתה מסודר.
אולם יחד עם זאת, משעולה אדם לגדולה, מתפוקקים עוונותיו,
וזכות הציבור מסייעתו.
לאן תלך אדוני ראש הממשלה?
רציתי לנצל הזדמנות זו אדוני ראש הממשלה לעוץ לך עיצה טובה,
אינך צריך להתאמץ הרבה אדוני…
אתה פשוט צריך להיות מה שאתה. כך אני מקוה בכל אופן.
אתה צריך להיות יהודי.
יהודי שיודע מבורא העולם, ירא ממנו, ומנסה בכל כוחו
למצוא את הדרך לעשות רצונו.
את זאת רציתי לאמר לך אדוני ראש הממשלה, ואוסיף עוד דבר.
אמרתי זאת אישית גם לקודמך, אמרתי לו זאת עוד לפני שהיה
לראש ממשלה, אמרתי לו זאת, כשהודעתי לו, שהוא יהיה ראש הממשלה הבא,
הוא צחק ואמר שזה לא פשוט, אבל זה קרה.
כשזה קרה, הוא שכח, החברים המשותפים שלנו שכחו, והוא עכשיו נשכח.
אדוני ראש הממשלה, יש בידך לעשות דברים עצומים וגדולים
שיכולים להשפיע על כל העולם כולו !!! לא רק על “מדינת ישראל”.
שב עם עצמך, חזור כמה פעמים על מה שכתבתי לך כאן, והבן,
אף אחד מהנמושות האלו שלוחשים על אזנך, לא יתן את הדין וחשבון במקומך.

בהצלחה אדוני ראש הממשלה.

מרדכי אלוף

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
עכשיו קצת מאוחר אודי, לא?

היה גם טנדר סוסיתא כרמל….

כשהכל עוד היה כאן תמים חופשי ומלא עניין,
והאדרנלין שבגללו הגעתי אל השחקים
זרם חזק בעורקים

 


קורס 89 כנף 6 חצרים

נהגתי לחרוש את כבישי הארץ
יחד עם חברים
מהם כמה שהתפרסמו ברבות השנים
ותפסו תפקידי מפתח.

וכמובן שלפעמים בדרכים מתפתחים
כל מיני דברים…
כשהדם חם והכביש פתוח
והדרך ארוכה…

 

זה היה מזמן,
עברו כבר יותר משלושה עשורים
אני מזכיר את זה
כדי להגיע אל התקופה ההיא
שונה לגמרי
ממה שיש לנו עכשיו.

סעדיה ז”ל במרכז  אייל פרידמן הי”ו מימין ואנכי משמאל

“בורגנים” ?
זו הייתה מילה גסה
בין החברה שהסתובבתי אתם
אלו “המרובעים”
מעונבים מיינסטרים וכאלה?

אז?
בזמן ההוא היו מוקצה מחמת מיאוס
כנועים לשיטה
למערכת למוסכמות לשטנץ
היום כולם כאלה.

 

נכון להיום לא מצליח
גם אם אני מחפש עם פרוג’קטור,
כמה מאלו
שעשו אתי מירוץ בכביש הערבה
עם המכוניות שלאז
פיז’ו 404 , אופל , או פורד אסקורט

הייתה גם סוסיתא כרמל
אבל זה היה בשביל אלו
שרצו לשבת בארגז מאחורה
על המזרונים כדי שהקססה לא תעוף…

 



היום?

הם כולם ללא יוצא מהכלל
בורגנים
מרובעים מיינסטרים
שאפילו אם נשארו
עם הקססה הם עשו מזה
“רפואי”.

לא מכיר בזה.

אני על הדרך
עם האדרנלין שועט קדימה
הקשקוש שהתפתח כאן
מ”המדינה”
שגידלנו
עולה לי על העצבים.

לא לזאת הייתה הכוונה
ואתם צריכים להבין
כשאני אומר את זה יש לי מאחורי
דינוזאורים פרה היסטוריים
במשפחה שלי
שנמצאים כאן על האדמה הזו
מאז שיהושוע בן נון כבש
את הארץ.

 

מהם קיבלתי את מה שאני יודע
בוודאות גמורה.

לא לזה התכווננו.
נקודה.


נחום [באמצע] ואברהם [מימין] עבו – מפקדי ומשחררי טבריה לפני קום המדינה
האחים של סבתי היקרה שרה מראד לבית עבו נשמתם עדן כולם.

הם ציוו אותי,
תמשיך לעשות מה שעשינו אנחנו,
אל תפחד,
אתה רק צריך להיות דוגמא
שממנה ילמדו
לך ויבואו אחריך.

אז חוץ מהדרבון המעודד הזה
יש לי גם מעצמי
ואת מה שאני יודע
לא ייקחו ממני

 

לא לזה התכוון אף יהודי.

את המדינה הזו
שדדו מאתנו והשליטו עלינו
כאן
שלטון רע ואכזר
שגנב לנו את הזהות
את המורשת
ואת הבסיס הקיומי שלנו
כאומה.

כל אחד מאתנו נולד חופשי
לאוויר העולם
ומיד משעבדים אותו –
מס’ ת.ז, תעודת לידה,
חיסונים, בהרבה מקרים – דם טבורי, ומוח עצם נשדדים,
כבר ברגעים הראשונים של
יציאתך לעולם.

ההורים החיים במטרקיס
מאויימים
אם לא תחסנו,
לא תקבלו קצבת ילדים,
מי רוצה לחיות
מחוץ לעדר?

הסמכות, והמרות,
מהרגעים הראשונים
מוטלת
על כל ילוד שפוקח את עיניו
ומתחיל לצרוח.

אז אם אף אחד
מכל ה”מנהיגים” הללו
שמסתובבים שם במטריקס ה”מיינסטרים”
מגובה על ידי
כל השמונצקלך שגדלו אתי
ולבשו
את מדי הכלומניק
שמשתף פעולה עם המיץ של הזבל
כדי להמשיך להזרים
לעו”ש שלו את האתנן בו קונים
את עצמאות זהותו
לא קם
להוביל את האומה השבורה הזו
אל מחוזות גאולתה,
אני אמשיך
להרעיש לכם את העולם.

ותדעו לכם
שגם אם אעלם,
וזה יקרה באיזה שלב שהוא
תמיד ימצא זה
שלא ייתן לכם לישון
ויסחוב אתכם
אל היעד אליו אנו הולכים
כבר אלפי שנים.

זה הכל תלוי בכם
מתי נגיע.

קומו ועשו משהו
עבור הילדים שילדתם
תתרמו תרומה קטנה
מעולם הישות המבוצר שלכם
לטובת היסטוריה מורשת וחזון
של אבות אבותכם
והתחברו אל שורשכם
האציל.

הזמנים הבאים עלינו לטובה
יהיו עמוסים התרחשויות
שיגרמו לבני אדם לאבד את שיקול דעתם
עכשיו זה הזמן
להחליט החלטות גורליות
מצבו עצמכם במקום הראוי לכם
התנערו מהעדה הרעה הזו
שלטון הרשע והזדון הזה
לא יחזיק מעמד עוד הרבה זמן
הוא ייפול .

לאף ילוד אשה
בשר ודם ,
אין סמכות בשם שום חוק
לשעבד אתכם !

 

אשליית “מדינת ישראל” תתפוגג
והמסך יוסר
כשתתגלה האמת,
ימותו כאן אנשים – רק מהבושה.
החלט עכשיו החלטה אמיצה
הולכים על
האמת.

 

ואל תתבלבל אתה עם הפאות
המתנפנפות ברוח
עם ציטוטים מרבי נחמן
או מהרבי מלובביץ
או עם ורסצ’ה מלאה בדאודורנט
עם הריח של מרן
הדברים אמורים
גם אליך.

 

ערב של שושנים או בוקר של הדרים
צאו למסלול בהרים 🙂 



האיש עם הזקן והמבט הפיסכודאלי.. דהב 1981

זו תמונה 
מתוך הבר בדהב
אני חושב שזה תחילת 1982

דני הברמן


זה האיש
עם הזקן והמבט הפיסכודאלי
זה לא היה רק מבט
הוא היה איש שהגיע לדהב
כדי לשמור על איזה פינה

של שפיות
כי אם היה מוציא את כל מה שהיה לו
בתל אביב
היו מאשפזים אותו.


בדהב

היית יכול להיות מה שאתה רוצה,
כך שהוא נטמע בנוף כחלק ממנו.

דני הברמן היה וכנראה עד היום
גאון מוזיקלי.

המוח שלו 
הוא ארכיון שקוטנר היה שמח

לעבור בו.

אז בזמן ההוא
שמענו טרקים שהיו יוצאים 
עוד לפני ששמעו אותם

במדינות המוצא

לא יודע איך היה עושה את זה
הנה לכם דוגמא 
לאחד כזה ששמענו אז

והיה חביב עליו.

               

בנוסף
הוא ידע להכין 
איזה משקה שאתה יכול להעלות על דעתך
בדרך כלל לא היה צריך משהו מיוחד
אבל אם היה צריך – הוא ידע.

ועוד ידע דני לקלוט 
איך ששמת את הרגל בכניסה לבאר
על מה אתה…..
ומסנכרן עצמו מיידית

לשפה המובנת.

                                                                    רבש”צ דהב 1982

                                                                 

וכך ניהל את הבר הזה
כשהוא מצליח לעבור ממוח הלום וויסקי
להיי של ירוק או לקצב החום 
או לטפס יישר לפסגת ‘המסע’.

הוא ידע לדבר עם שמעיה אנג’ל
והרצל אביטן
וגם עם יו”ר הסוכנות,

וגם עם שוטר המקוף המסכן
שהיה מוצב בדהב….

לא יודע מה אתו היום, 
אם מישהו יודע\מכיר\שמע
אשמח לשמוע.

זו הייתה הפינה הקבועה שלי בבאר
שם לידו. היה מפנק.

עמדת הצפייה הזו הייתה לפעמים
מסלול המראה
ולפעמים בית נתיבות לאחר הנחיתה…


לעולם לא אשכח את הלילה שלמחרת פינו
את אחרוני היהודים מדהב.

דני ניגן את כל הגדולים
הוציא את כל הבקבוקים, 
כל החברים שדהב הייתה עבורם
וורידים ועורקים שהובילו את הדם שהחיה אותם
לאורך השנים הגיעו להיפרד.

אי שם באמצע הלילה כשהכל היה חשמל
שחיבר את כל המנגנון למערכת אחת
הוציא דני את כל צלחות החרסינה מהמטבח הקטן
וכמו בטברנה יוונית התנפצו גם הכוסות
ובעצם כל מה שהיה יכול להתנפץ.

הוא ביקש שלא נשאיר למצרים כלום
והחברים כולם הסכימו שזה מה שצריך לעשות,
את חוטי החשמל השארנו לסוף כדי שמוזיקה 
תמשיך לנגן…

כשהאיר הבוקר.
המחזה היה משהו הדומה היום לחאלב בסוריה
אחרי הפצצות שטיח של אסד.

המשאיות הגיעו – אספו את כולם.

אני לקחתי כמה פריטים נחוצים מהבית שלי
את הכלבה, והתחלתי לנוע מסתתר בין הנקיקים
חברתי לפארג’ הבדואי מהכפר המקומי
הוא היה חבר קרוב
הוא סידר לי חושה בכפר, עצים לאש
קצת קפה וכמה פטירים.

נשארתי שם עוד חודש 
שום דבר לא היה אותו דבר.
המצרים נכנסו
השמועה עלי הגיעה גם אליהם
וגם אל חיילי הצבא הישראלי
שעדיין היו בסביבה.

הייתי נשאר שם
אבל הכלבה הייתה רעבה מאד
היא ברחה לי בוקר אחד
חזרה מפוחדת לקול מרדף צעקני אחריה
מחוץ לחושה חיכו לי כמה מצעירי הכפר.

היא טרפה גדי קטן
והם רצו לחסל אותה
פארג’ עזר לי להבריח אותה בלילה
מצאתי משאית צבאית שלנו
שהעלתה ציוד אחרון שנשאר מאחור
הנהג שמח שיהיה מי שישב לידו
את כל הדרך הארוכה הזו.

בסופה ירדתי מהטרמפ 
ממש בפתח ביתו של סבי ע”ה בטבריה.

אני חושב שזה היה תחילת אפריל 1982 הלועזי
העברי היה ערב פסח התשמ”ב
נכנסתי לסיני ישראל שנים קודם
יצאתי ממצרים
ישר לליל הסדר
כל השאר היסטוריה…..