15 באוקטובר 2025 23:31

הגות מתוך רסיסי חיים / מרדכי אלוף

ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר – הקם להורגך השכם להורגו

סרט שערכתי לפני 15 שנה !!!

שתי טעויות היו לי אז.

1. אמרתי שלעניות דעתי חונטת הגנרלים הישראלית
אינה אומדת נכונה את עוצמת המרי של בני ישראל שעומדת להתפרץ,
והטעות שלי הייתה שחוסר אומדנה שלי לגבי מהות הכבשים כפי שהתגלתה
עם הצייתנות העיוורת של הזומבים בכל העשורים האחרונים ובעיקר בימי הקורונה.

2. הערכתי שתקיפת אירן בנשק גרעיני קרובה אז .

טעיתי.

גם נכון להיום, גם אם יש בידי מדינת רוטשילד פצצות גרעיניות
אין כאן אף אחד שיעז ללחוץ על הכפתור.

הסרט בהקדמה מביא כמה דוגמאות מסרטי הוליווד
המן אפשר ללמוד, שההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר,
ושאת הקם להורגך השכם להרוג.

סוף הסרט מובאות תמונות של הירושימה לפני הפצצה,
והירושימה אחר הפצצה.

והתמונה שמלווה את הטקסט בסוף
היא תמונה של טהרן לפני הפצצה….

חוזר ומדגיש – הסרט הזה נוצר ב 2010 לפני 15 שנה.

שבוע טוב

לבד. אתך.

הרוב הגדול של חיי
זה לבד
זה לא משהו שצריך להרגיש
עצוב בגללו
אני אוהב להיות לבד
אני מרגיש שלם
שמח
לבד
זה יכול להיות בין המון אנשים
קרובים, אהובים, נאהבים,
זה יכול להיות הכי ביחד שאפשר.
אלא שמכל אני
אוהב
את רגעי
הלבד
בהם אני אתך
לבד
אני מרגיש אותך בתוכי
מרגיש אותך במרחב
חומרי הופך לאין
מהותי מצטרפת
לעצמי
עצם
מעצמותי
ושם – אתה – שם
לבד
ואני?
מתענג
נמוג באין סוף
מתוך
בריה שפלה כבדה כעפר
הופך לרוח נושבת בנקיקים
למים זורמים באפיקים
להמיית הבריאה
המתאחדת
בניגון אותו מלאך
בעל אלף הראשים
שבכל אחד מהם אלף לשון
היודעת לנגן אלף ניגונים
ניגון הלווים
הללויה
אותו לך אקדיש
בשובי
אל מחיצתי
אל גופי המבקש מזור
אל יחידתי
שאינה בדידותי
ידידתי
חמדת לבי
ערגתי
שם תמיד
לבד
ברשימו הנותר
אמחה את חרפת
הביזיון
מעולם השקר
והדמיון
אקשיב לחוכא הגדולה
ואדע
שעתה אמנם צוחק הוא
היום מהבדיחה,
משאלת הלילה
מדוע כשאתה בא
אין לי שם.
לבד אני יודע
היום קרב ובא
לא יום ולא לילה
קרב ובא…


אמרו לי "שאני אמות לבד" – צחקתי – מי לא מת לבד?

אל ה"זקנים" בני גילי [בן 60+ לזקנה] אין לי דיבור.
יש להם דעה משלהם,
אם לא בחרו עד כה, צריך שיהיה נס שיאיר להם כעת.
לא מתווכח אתם. זו רק התנצחות. אם אין אופק פתוח?
יש רק ניגוח. מוותר מראש.
מתי מעט אני מכיר מבני גילי שדעתם כדעתי.
כנראה שמה שאמרו לי לאורך הדרך, נכון –
אמרו לי "שאני אמות לבד",
צחקתי אז ואני צוחק עתה, מי לא מת לבד?
הם התכוונו כנראה לזה שביצורי דעותי
לא יניחו לאנשים לחיות אתי
ולכן כנראה שאחיה לבד ואמות לבד…
אבל ברוך ה' יש כמה אנשי אמת מחברי,
ובטח משפחתי האהובה שחיים אתי מתוך הערכה ואהבה.
הילדים שרים לקמצן – מי שאוכל לבד – מת לבד.
ונכון שבאופן יחסי מתי מעט מבין הילדים
משתף אחרים עם שלו.
וזה נכון עוד יותר למבוגרים בטח לזקנים.
מעטים נותנים. יחסית.
כל אחד שומר לעצמו. מקסימום לבני ביתו.
ומדובר על חומריות גשמית כן?
אבל רוחניות? "חכמה"? תובנות? דעות ?
לא רק שכולם נותנים, אלא דורשים בתוקף לקבל !
התורה – תורת האמת, גורסת – "אמת קנה ואל תמכור."
יש המון שרלטנים ש"מוכרים" את ה"אמת" ש"קנו"
ולוקחים תמורה גדולה עבורה.
מסכנים אלו ש"קונים" מהם "אמת" זו.
כי התורה שאמרה "אמת קנה ואל תמכור"
בוודאי תמצא את הדרך בסופו של יום
לגלות לחפץ באמת לאמיתה
את שקר זייפני האמת תמורת בצע.
ולמה לא למכור אמת?
כי זו לא "אמת"
הגם שהיא נראית ממש "אמת".
כי את האמת צריך לתת לכל החפץ באמת.
כי אב לא יוריש לבנו שקר, אלא אם הוא רשע ועקום.
ורב לא ילמד תלמידו שקר, אלא אם הוא מזוייף ונוכל.
כי מהאמת בתורה אי אפשר ליצור קרדום לחפור בו
ולמצוא מימי אמת.
כי מימי האמת נובעים רק ללב אמת.
לכן מכנים חכמי האמת את העולם הזה
עולם השקר.
וזה לא בגלל שאין בו אמת.
אלא שהאמת צומחת למי שלבו תר אחר האמת.
אמת לאמיתה.
ויש בכל דור דור חכמי אמת כזו,
המוכנים לתת אמת לאמיתה לכל מי שלבו תר אחריה.
אבל צריך לחפש ולתור אחריה באמת לאמיתה.
כמה אני צוחק מילדודס עם חלב על השפתיים
שרוצים ללמד לי אמת.
זה לא בנוי כך.
כי אני יודע מה זה להיות צעיר,
אבל אתה [ילדון זב חוטם]

אינך יודע מה זה להיות זקן…..

"נא באוזן – אתה וכל הטוב שלך, יכולים לקפוץ, אני קובע"

ההתנהלות האישית שלי לאחר שנים
של התבוננות וחקירת כל פרט מהקטן שבקטנים
במציאות החולפת אל מול תודעתי
מהיום שעמדתי על דעתי עד ממש לרגע זה
הגיעה למקום בו ברור לי
שצד הרע מנצל בעולם את הסתתרות הבורא
ופועל בו לכאורה באין מפריע.
האמונה הגדולה שיש לי שבחלקיה
הראשוניים הפכה לידיעה ברורה במציאות הבורא
ולאחר שכלולה אל מדרגת הצדיק יסוד עולם
בהיכרותי את תורת רבי נחמן מברסלב זיע"א
שעזרה לי להכיל את תורת משה רבנו זיע"א
באמירה כגון:
"הקב"ה מנהיג את העולם יפה יותר מיום ליום"
אמנם מסייעת לי בסופו של כל יום
לחזור אל נקודת ההתחלה לאחר היסחפות מטורפת
אחר אירועי המציאות שמוכיחים בדיוק ההפך.
אלא שברבות הימים החודשים והשנים,
ולאחר ההתבגרות והמעבר דרך תחנות המסע
בעל, אבא, סבא – תלמיד, מורה, מנהיג,
עד לעמידה על נוסחאות קבועות
כמו מוות של חברים קרובים שחייבים לקבל
כאין ברירה ולהבין שיש כמה נוסחאות כאלה
שאין כל דרך להתמודד עמן אלא על ידי קבלה והכלה,
המציאות הזו – לעמוד אל מול פני הרוע
ולהתבונן בו בחוסר אונים ולראות את צחוקו המלגלג
כשהידיעה דופקת חזק ומהדהדת בקול גדול
"נא באוזן – אתה וכל הטוב שלך, יכולים לקפוץ, אני קובע".
יש בזה גורמים מאד מתסכלים במכלול שמכרסמים חזק
ומנסים להפיל הכל אל חזון אפל וחשוך וחסר תקוה.
אבל כפי שאמרתי, ומי שמכיר אותי יודע,
בסופו של יום אני חוזר אל נקודת ההתחלה
שכנראה נעוצה אי שם באין סוף
שם נשבעתי – שעד נשימתי האחרונה
אלך עם כוחותי אל האמונה הזו שתמיד
הובילה אותי למצוא מעט טוב
בכל אוקיינוס הרוע מסביב.
שבועה שכשלקחתי אותה על עצמי
לא התכוונתי להתנות את זה בניסיון כזה או אחר
שינסה אותי הבורא – זה שנקרא
"אל נורא עלילה" "המתעולל בעלילות על בני אדם"
אע"פ שאיני רוצה יותר אפילו ניסיון קל שבקלים
כי באמת דור חלוש ומסכן כזה שבו אני חי
ראוי שישמרו לי כוחותי להמשיך למצוא בו טוב
ולא לבזבז אותם על ניסיונות באמונה
שכבר חרשתי לאורך שנים ובעוצמות הרבה מעל הרגיל.
הנשמה שלי שואפת אל הגאולה
והמילה הזו – גאולה – מקפלת בתוכה
את כל כלל התקוות של כל פרט בבריאה.
הכל בתוכי ממש.
יש בי צער עמוק ביותר על המציאות המתנהלת
עם שלטונו של הרוע באין מפריע
יש בי צער עמוק על חוסר האונים שלי
לעצור אדם גווע ממחלה סופנית – מלמות.
אבל העצמה שלי שבעתיים חזקה מהצער שלי
כי תעצומות עוזי נובעים משורשי הרוחניים
האוחזים במקור הטוב
ומשם אמונתי הנצחית והחזקה
שרבי נחמן מברסלב זיע"א
בתורתו האינסופית העמוקה והחודרת
אל תוככי תורת משה בדלתות סתרים
הנפתחות בפני כל מי שבאמת מ א מ י ן
שהבורא מנהיג את העולם יפה יותר מיום ליום
למרות שהעיניים והלב מעידים ההפך הגמור!
ולכן אני ממשיך קדימה עם כל המנועים כל רגע ורגע
שעדיין נשמה באפי, למרות שקשה לי מאד.
הטקסט הזה בא לעולם כנראה
בגלל הדמעות שעלו בעיני היום
כשנזכרתי היכן אני מונח ביום ז' אדר
יום פטירתו של רעיא מהימנא
משה רבנו זכותו יגן על כולנו
וגם בזכות הארת שער הרחמים
שהשמעתי היום באיזה אתר
מאיש שהיה בן גילי, בן דורי,
מאותו מקום בו גדלתי , מאותה חברה,
יוצר, משורר, בעל תשובה , אהוב
איש טוב, מאיר בנאי ז"ל שנלקח והלך
אל אשר שם שאפה נפשו היוקדת.
בזכות משה רבנו נזכה כולנו
לשוב אל כור מחצבתנו בקרוב ממש
מתוך בריאות ונחת
וברחמים
ז' אדר ב' התשע"ט
מרדכי היהודי
ל-ה' הישועה !!
עלה נעלה וירשנו אותה !!

הבעיה הגדולה היא שהשלטון מונח כרגע בידי הערב רב עמלק ששולטים ביד רמה.

שחטתי בימי חלדי מלא פרות קדושות.
עליתי על בריקדות שגרמו לי צרות צרורות באופן אישי.

וויתרתי על העולם הזה ביום שהבנתי
שהכל בעצם נמצא בעבר השני ממול
כי בעבר בו אני נמצא לא מצאתי איש.

היו לי שתי ברירות
אחת -ללכת עם מה שליבי אומר לי.
השניה -להוריד את הראש ולעבור לעבר הזה
בו נמצאים כולם…

לא היה לי ספק
עוד בימים בהם לא היה לי מושג ביהדות
ולא הכרתי את זהותי הלאומית
כבר אז הייתי בעבר שממולו היה כל העולם.

אני התייצבתי עם ראש מורם
לא קיבלתי את המוסכמות כמובן מאליו
חקרתי כל דבר לעצמי
וככל שהגעתי למסקנות
כך נותרתי לבד.

כך גם הגעתי ליהדות
מתוך הזבל עם כל החתולים
בניתי עולם שלם בנוי מהערכים
אותם בודדתי ממה שמתרחש ממול
מתוך תקווה שההולכים אחרי – תולדותי
ימשיכו את הדרך באותו אופן
ואכן כך זה מסתמן.

אחרי ההקדמה הזו – אני רוצה להגיד לכם
את הדברים הקשים שאתם נמנעים לעסוק בהם,
ומעדיפים ללכת הלאה עם "יחד ננצח" למרות
שה"יחד" היחידי שיכול להיות יחד בינינו הוא
היהדות. ולמרות שאתם לא מתכוונים לזה בכלל !

ואני מדבר בלשון נוכח "אתם" וכו',
ולא על מנת להכליל חלילה את מי שזה לא מגיע לו,
אלא בגלל שהממשלה שלכם, בתי המשפט שלכם,
וכל הלאומיות ה"ממלכתית" היא כזו.

שמה פס על היהדות, משחקת אותה כאילו, משתמשת ביהדות
כדי ל"עבוד" על המסכנים שמקדשים את המדינה השקרנית,
שבעצם היא – המדינה הזו – זה רק כמות זניחה של בני אנוש,
כופרים ומורדים באלוהי ישראל ובתורתו, ובכל זאת משתמשים
בסמלי היהדות כדי לאכוף את ממשלתם על עם הקודש
שמעם חכם ונבון הפך לחוכא ואיטלולא בקרב כל אומות העולם.

אז ככה

בחג שמחת תורה האחרון ביום שמיני עצרת
בחרו להם רבים מבני המוטציות שחונכו בארץ ישראל
על ידי מכוני השמד המכונים כאן "חינוך ממלכתי".

במקום לרקוד עם תורת ישראל כפי הנהוג מקדמת דנא
בכל תפוצות ישראל, בחרו לצאת לרקוד ב"מסיבת טבע".

"מסיבת טבע" זה אירוע שהכי קרוב לתיאור של
החינגה שהתחוללה עם עגל הזהב ממש סמוך לקבלת התורה.

מה היה שם בחינגת העגל?
התיאורים המופיעים בכל מיני מדרשים מתארים
נשים מעורטלות מחוללות בריקודי עגבים, עם גברברים מיוחמים,
כאשר בשולי המחנה – מאהל בו מתבצעות אורגיות מלאות תאווה.
וכל זאת מלווה בכלי שיר ונגנים וזמרים יחד עם שתיית שיכר וכו'.
מעין מסיבת טבע….כאשר מתנוסס מעל כולם פסל עגל הזהב.

אז אמנם 3000 ועוד כמה מאות שנה עברו ממסיבת הטבע ההיא
שלאחריה באה מכה נוראה שחיסלה ביום אחד 3000 מבני ישראל.

שם במסיבה ההיא היו הרבה יותר מ 3000 משתתפי מסיבת הטבע ברעים
שם היו 60 ריבוא מבני ישראל כמעט כל בני ישראל שיצאו ממצרים.

אבל

כשנביא בחשבון את מצבו של עם ישראל נכון להיום ברחבי העולם?
אתם תמצאו שכמעט אותו מספר משתתף בחינגת "מסיבות הטבע"
בדרכו שלו, ורק אותו אחוז של בני לוי [שומרי התורה האמיתיים]
שלא השתתף בחינגת העגל, הוא ממש אותו אחוז של אלו
שרקדו עם התורה בשמחת תורה האחרון.

הדברים ברורים.

עכשיו על מנת שנהיה ברורים לגמרי.
כפי שכבר הזכרתי רוב של עם ישראל השתתף בחינגת העגל
שהופקה על ידי הערב רב שביקשו אלוהים אחרים מזה
שהופיע ונתן תורה למשה רבנו, תורה מחייבת מאד.

רוב משתתפי חינגת העגל שמעו באוזניהם את עשרת הדיברות
ועמדו במעמד קבלת התורה הנורא למרגלות הר חורב [סיני].

כך גם בעת הזו, אתם סבורים שהעולם החרדי חף
מהשתתפות ב"מסיבות טבע"?
מה שמתחולל בתוככי הקהילות של החרדים השם יודע
וגם אני קצת.
השתתפות ב"מסיבת טבע" זה לאו דווקא להיות נוכח במסיבה כזו.

אבל מה מסיבת הטבע מספקת למשתתפיה?
פריקת עול והפקרות עד כדי תועבות הניאוף הזימה והזנות?
אז מוצאים את מסגרת פריקת העול הזו גם מבלי לרקוד ב"מסיבת טבע"…

וזה קיים וזה בהיקפים נוראיים ממש בממדים שנאמדו בחינגת העגל.
ומי שיקום להכחיש זאת דומה בעיני לערוצי התשקורת שמיד החלו
לשדר [לא רק כאן בישראל, בכל העולם] "על נערים ונערות תמימים
שרק הגיעו לרקוד להנאתם ב"מסיבת נובה" עד שכולם מדברים
את הנרטיב המלוקק הזה, כאילו מדובר בטוהר המחנה השואף
לאהבה ושלום….

תוסיפו לכך את מה שמתרחש בביצה התל אביבית עם כל תועבות הגויים
המשודרגות כאן בבחינת ישראל עזים שבאומות כשיורדים, יורדים
עד דיוטא תחתונה.

וכמובן תל אביב העיר הגדולה המשפיעה את משנתה הסוררת
לכל רחבי ערי ישראל היונקות את רשימו הטומאה הנשפכת לבטלה לאין סוף..

אז זהו יש סוף.

זה נקרא בשפת התורה – הוגדשה הסאה.

אותו בורא שמיד לאחר חינגת העגל,
הפיל בחרב האחים 3000 מהערב רב ומאלו מבני ישראל שהלכו אחריהם,
ומשאר בני ישראל ביטל מיד את שני הכתרים בהם זכו בעת קבלת התורה,
והחזיר על כנה את גזרת המיתה שנתבטלה בעת קבלת התורה.

אותו בורא וגם בחרב האחים [ותרתי משמע] הביא את מפלצות התופת
אל מקום ההתרסה והכפירה והבגידה של בני ישראל בו בעת הזו.

זו האמת .

כל הנרטיב השקרני של נוער טוב שהלך בסה"כ לרקוד הוא ניסיון
של הערב רב להמשיך את שלטונו הרע. כל סיפורי ביחד ננצח
הם שקר ורעות רוח.

עצם הכנסת חיילי ישראל למות בעזה

למרות שיש המון דרכים לחסל את עזה ומחבליה מבלי לסכן
שערה אחת של בחורי ישראל שעד כה נפלו מאות חללים
במלחמת האין תכלית הזו, שכבר ביום כתיבת הדברים הללו
מדבר שר הצבא על החזרת תושבי עזה לבתיהם וכו,
הרי שהכל מוכח לעיניכם באופן הברור ביותר.

תראו.
אמרתי את דברי לאורך כל שלושת העשורים האחרונים.
מי שהקשיב זכה. מאות יהודים זכו למצוא דרך חזרה אל יהדותם.
אני יודע, השם יודע, והם יודעים.

אני מודיע לכם יהודים יקרים, אין לנו עוד זמן, הסאה הוגדשה,
ולמשחית ניתנה רשות להשחית.

הדבר היחידי שיכול לשנות את המציאות ולהפוך את הקערה על פיה
הוא קבלת עול מלכות שמים של רוב בני ישראל בעת הזו.
חזרה מיידית אל הזהות היהודית.

הבעיה הגדולה היא שהשלטון מונח כרגע בידי הערב רב עמלק ששולטים.

לו יצוייר וכל אוגדות וגדודי הצבא שרותחים כרגע על כוונת המפקדים
לעצור את המלחמה ללא הכרעת המחבלים,
היו מקבלים על עצמם פיקוד מתוך מחנה גיבורי החייל,
ויוצאים על כלי המלחמה שלהם אל ירושלים,
כובשים את הכנסת ואת בניין הממשלה ואת אולפני השידור
ומשדרים לבני ישראל קוממיות ?
באותו רגע ממש אני בטוח שמיד יתגלו על כולנו גילויים מהשמיים
לסיוע ביציאה למלחמת מצווה כנגדכל אוייבי ישראל בכל מקום שהם,
עד הרחקת כל איום מעל בני ישראל בעת הזו.

או אז אפשר יהיה לבנות את בית המקדש על הר הבית,
ולכונן את מלכות בית דוד בסיוע של מלכות שמיים.

את מה שיש לי להגיד אני אמשיך להגיד ללא חת.
אני סבור שיש כבר מספיק יהודים כיום שמסוגלים להבין
את הדברים שאני אומר.

קומו. התקוממו, בואו נקיים יחד
את היעוד ההיסטורי שקבע לנו בוראנו.

התנערו לגמרי מכל השקרנים המתחזים למיניהם
אל תתנו להם לשלוט יותר בשום מקום.

הרימו את ראש היהודי אשר נזר אבותיו על ראשו
פתחו את הלב היהודי שלכם לאהבת ישראל המקורי.

לבשו את בגדי תפארתכם בני עמי.
והתייצבו לראות את ישועת ה' אשר יעשה לכם
באם תלכו בדרכיו.

סדר הפרשות לקראת סיום חומש בראשית
מפגיש לנו את האבות המייסדים
משיח בן דוד – יהודה, ואת משיח בן יוסף – יוסף.
בעיקר בפרשה זו – ויגש, בה מתואר המפגש הטעון בין יהודה ליוסף.

הנביא יחזקאל תיאר לנו כבר כיצד הכל בא על מקומו לשלום

"דַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף
אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חברו [חֲבֵרָיו] וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו
אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי.

שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.

בקרוב בימינו
מרדכי היהודי
שלהי חנוכה התשפ"ד

ל-ה' הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!


לפעמים לדעת להפסיד – זה ניצחון גדול.

לפני כ 10 שנים סגרתי
את המסעדה שהפעלתי בטבריה.
לא בגלל שלא היו הכנסות
היה מחזור יפה
אבל מדינת רוטשילד חתכה ממנו
את כל השמנת עם סכין
ולפעמים עם גרזן
ולי?
נשאר שולחן השבת שהיה לי
מאז ומתמיד
עוד לפני שהוצאתי את הנשמה
מבוקר עד בוקר…
אז סגרתי אותה.
כשלא היו קליינטים [גם זה קרה בחורף]
היה לי זמן לשבת לעסוק במה שאני הכי אוהב.
לכתוב.
זה אחד מהכתבים שיצאו אז:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אולי המרדנות המוטבעת בי…
אולי העוונות החקוקים בעצמותי…
אולי הרצון לבחון כאילו מה אני עדיין יכול…
ומעבר לכל, הוויכוח שיש לי עם בורא עולם,
כפרת עוונות…

אני כל הזמן אומר לו שלא ינסה אותי…
אבל אם הוא כן, והוא כן,
אני מראה לו מה אני מבין…

אני מבין את דוד המלך,
ואני מבין את שלמה המלך…
ואני מבין חלקים נרחבים מהתורה שלו,

ואני יודע מה אסור…
ואני יודע מה מותר…
ואני הולך על חבל דק…

כדי שיוכל הבורא להגיד שיש לו
על מה להעניש אותי,
כי בטח הוא לא מחפש להעניש אותי סתם כך…
אז שתהיה לו סיבה טובה…

משוגע על כל הראש הא??
אז למה דוד מלכי אומר
"אשר לא גזלתי אז אשיב?"

כן, חתכת משוגע…מה לעשות.
את העלילה הזו,
הוא ידע עוד לפני שברא את נשמתי,
והוא גם מכיר את סופה.
אני עדיין לא…
לכן אני מגשש כל הזמן לחפש מה בדיוק
תואם את העלילה שהוא רצה
שתהיה העלילה שוברת הקופות…
זו המוצלחת…
בדיוק כמו שהוא רוצה…
בנתיים מרוב חיפושים קצת התברברתי בשטח,
ואת צלילי פעמוני הכבש המוביל
אני לא שומע עוד,
וגם לא את חליל הרועים,
וכל שנותר לי לזעוק זה:
תעיתי כשה אובד בקש עבדך…

וגם לזה אין בי כבר כוח,
אז אני עושה את מה שאסתר עשתה
הפעם בתור מרדכי,
כאשר אבדתי אבדתי…

הולך קדימה לתוך החושך,
לתוך הערפל….

פעם בדהב נתקעתי בכפר הבדואי
מרחק 7 ק"מ ממקום הבית שלי
בעת סופת מדבר
שהעלתה אובך עבה
שאפשר היה לראות רק מטר אחד קדימה..

אני לא אשכח את הטריפ הזה…

היו לי מגפי בוקרים וכיסיתי את פני עם כפיה
רק חריץ לעיניים,
עליתי על שביל המדבר המוביל מהכפר לכיוון הבית,
והתחלתי לרוץ…ריצה קלה…
שהתעצמה והייתה
לאחת החוויות המדהימות שהיו לי בחיים…

בתוך האובך מבלי לראות כלום…
רצתי שוב על האצטדיון בו אימנה אותי
חנה שזיפי בבאר שבע
לנצח את ריצת שמונה מאות המטר…

200 מטר ראשונים היא לימדה אתה נותן נשמה….
400 אתה על אוטומט…
200 אחרונים אתה גומר את החיים ומנצח….

באליפות הנגב גיל 16
לקחתי פור סיבוב אחד שלם של האצטדיון,
על כולם….

לא שמעתי בקולה את הנשמה נתתי 400 במקום 200…
10 מטר לפני קו הסיום התמוטטתי,
היא רצה אלי וצעקה קום יש לך עוד דקה
עד שהראשון מגיע אליך אתה ראשון….

שכבתי שם על הגב…
התגלגלתי לדשא,
ונתתי להם לכולם לעבור אותי…

זו הייתה תחושה
של הכי סוטול שיכול להיות
משהו סטייל:
מה כבר יכול להיות
אני אהיה אחרון?
מה כפת לי?
הרי כבר הייתי
הכי ראשון שיש..

אז יאללה
תן לשכב על הגב
ולראות את השמים
ולנוח…

כי מה הקטע?
לנצח?
אסתדר עם זה.

היא הייתה מאוכזבת
אבל אני הייתי בעננים
מי צריך את זה?

שם בסיני בדהב…
יכולתי לגמוא עוד 40 ק"מ,
חנה הייתה גאה בי אם הייתה רואה,
איזה עבודת רגלים…
אוח איזו ריצה זו הייתה…

הגעתי הביתה…
אחד מהרגעים הכי מספקים שהיו לי בחיים….
אף אחד לא הוציא את האף מחוץ לאוהל\חושה\בית באותו יום…
ואני טסתי על גרגירי החול…..

התעייפתי.
סוגר את המסעדה והולך הביתה.

*

היום [לפני שנים] כשאני קורא את זה
אני שואל ת'צמי
תגיד
זה באמת הקטע הזה?
לא היית מבסוט יותר
אם היית מנצח?

תראה
אני עונה לו
היום אני יודע
שניצחון הוא לַנֵצָח.

היום למשל ניצחו אותי קצת,
ידעתי שהם יושבים על החומרים שלי
לא הייתה לי אפשרות לגבות בלוג שלם
ידעתי שהוא בסכנה
והפסדתי.

קצת צער אמנם, קצת עגמת נפש
יש לי תקווה שאולי ישוחזר..

אבל הם לא לקחו לי
את הלשכב על הגב ולהסתכל לשמיים
ולהגיד לו:
הא?
עוד פעם הכנסת לי ?
יאללה פסדר.
נראה מה הסיפור הבא שלך…

כולם רוצים לְנַצֵח
אבל אף אחד לא יודע להפסיד.

אני שמח לדעת
שלפעמים לדעת להפסיד
זה ניצחון גדול.

אם הבורא ירצה לעשות לי הפתעה טובה? הוא יגאל את כולנו ממש עכשיו ברחמים גמורים ופשוטים, ולא ידרוש מאף אחד או אחת יותר שום דבר עבור עבודתנו אותו. ממש כלום.

הטקסט הזה נכתב לפני 8 שנים לערך
ברגעים של התבוננות לעתיד [שכעת הוא עבר רחוק]
והראיה שמה שראיתי אז,
היה מדוייק להפליא עם מצב הרוח העולה מן הכתוב,
היא המציאות.
אז שלבי הייאוש שכביכול איננו, ובכל זאת מדבר כנוכח דומיננטי
די נדחקו גם הם עם העוצמה הפרקטית
המחפשת כל הזמן למצוא דרך לשחרר מכוח אל הפועל דרכים חדשות,
להגיע כל עוד הנר דולק – אל התיקון,
והמציאות כרגע הואיל וירדה לדיוטות תחתונות עד למאד,
שמהן אפשר לחוש בוודאות שההמשך הוא האפשרות
לעליה משרידי החורבן, אל התקומה שבגאולה השלמה
שאין אחריה שיעבוד.
עכשיו אחרי הקדמה ראויה ונצרכת זו
אתם יכולים לקרוא את הטקסט העתיק הזה.
דיברתי לחבר שהתלהב מאיזה סרטון של אשה שמחקה אותו
לאחר שקראה מה כתבתי בעקבותיו.
א________________________________________________________
"אחי היקר
היא כמו כל האחרים משתמשת בחלקי אמת כדי לספר את השקר שלה.
אתה איש חכם, ומבין עניין, לטעמי גם אתה שבוי בסוג תפיסה
שגורם לך להתלהב מהסופרלטיבים שהאשה הזו משדרת,
אבל ה"פמניזם", וה"ציונות" שלה , והרב קוק שהיה מהבונים החופשיים
הוא קדש קדשים עבורה ועבור המוני מסכנים שהלכו שולל אחר משנתו
שהעבירה אלפי יהודים אל עבר פי פחת.

ואתה בטח חושב לעצמך שאני שייך לאיזה מהמגזרים האחרים,
אולי החרדים, אולי ברסלב על שלל דגליו.
ממש לא אח יקר.
אני יהודי שעבר את גיל 60, אני עדיין ילד בפנים,
רציתי מאד להיות יהודי טוב, הן כפרט, והן במובן הלאומי,
אבל המציאות טפחה על פני בכל עצמתה.

אנו בשיאו של תהליך חורבן, שאחריו מסתמא תבוא הגאולה,
אבל אני לא רוצה לראות גאולה כזו שבאה אחרי חורבן
גם אם יגידו לי שהגאולה הבאה תהיה הסופית בלי שיעבוד אחריה.

אני לא מסוגל לסבול יותר את הרגשת קוף הניסוי בכלוב המעבדה.
הדעת שלי מייסרת אותי יסורים קשים עד שאין לי חשק יותר לחיות,
ממש כך.

זה לא אומר שיש לי מחשבות אובדניות חלילה
אני הרבה יותר חזק מזה ב"ה.
אבל אני מיואש מהגאולה כפשוטו.

לא בגלל שאיני מאמין שהיא תבוא,
אלא בגלל שיש במרדכי המון מרד בכל סוג של דיכוי, עונש, או דין.

והגם שהעולם נשפט במשפט, והגם שאיני מבין דרכי המשפט,
והגם שאני מאמין שרחמי הבורא גדולים, עדיין,
מהלך חיי עד כה
הביאני לסוג של מבוי סתום שנראה על פניו ללא מוצא.

המון ניגודים.
מצד אחד
תקווה, אמונה, ביטחון, רצון בוער להצליח לעשות רצון הבורא כרצונו.
מצד השני
כל השתדלות והוצאה מכוח אל הפועל של עבודת השם
בכל מיני מובנים מהם במסירות נפש עד כלות,
אינם מביאים אל תכלית שאפשר לפרוט אותה בעולם המעשה לתוצאה מספקת.

אדרבא, ככל שהתקדמתי במהלך השנים
לתוך מה שנראה כהצלחה – למישהו אחר…

עבורי? מבחינת הבנתי?
הלכתי ושקעתי לתוך פלונטר של
יחסים מסובכים עם השם יתברך.
יחד עם זאת , זרקתי את השכל לכל הרוחות,
והתרכזתי בתמימות ופשיטות בקיום הצוויים כפשוטם.

וכך אלך גם הלאה עד יומי האחרון בע"ה [עם בקשה אל תביאני לידי ניסיון]
אבל התסכול עצום.
כי הזקנה קופצת, והזמן אוזל,
ואיני רואה קמצוץ מתקוותי מתקרב
אל יציאה מכוח אל הפועל.

ואני לא מדבר על שאיפות הקשורות בעולם הזה החומרי,
כי מזמן וויתרתי עליו.

אני מספר לך כל זאת, על מנת שתבין אפס קצה של המקום ממנו
אני מתבונן על המציאות.

עבורי בית הזונות הזה שמכונה "כנסת ישראל"
הוא מושב לצים הגדול על פני תבל.

כשאני מקשיב ליהודיה הזו שסבורה שהיא ממציאה את הגלגל
על ידי שימוש בניואנסים הלקוחים מתורת הקונצנזוס של בני ישראל,
ששזורים באמונות המדוקלמות שהוקלטו על הדיסק המונח בין שתי אוזניה,
אני לא שומע את מה שהתכוונת שאשמע כששלחת את הסרטון הזה אלי,
אני שומע את החורבן.

אין לגברת הזו פתרונות.
הכל כבר סגור וגדול מכולנו יחד.
רק נסים מעל הטבע יכולים עכשיו להחזיר לי את התקווה.
ונכון – ישועת השם כהרף עין, והכל יכול להתרחש מהר במהירות האור.
אבל עבורי ? עברתי כבר את הסף.

אני מחכה למות.
אם הבורא ירצה לעשות לי הפתעה טובה?
הוא יגאל את כולנו ממש עכשיו ברחמים גמורים ופשוטים,
ולא ידרוש מאף אחד או אחת יותר שום דבר עבור עבודתנו אותו. ממש כלום.

הוא צריך לגאול אותנו בחינם. למען שמו.
כולנו אלה החיים כאן היום. הוא יכול. הוא רק צריך לרצות.

מצטער על הטרחה בקריאה אבל נפלת עלי בדיוק עם מצב הרוח הזה.
מחילה.


כולה פגישה של רבע שעה פעם אחת בחיים ראבאק. תודה לך אריק על חתיכת הזמן הזו בתוך הנצח.

אני יודע שהכל ימשיך כאן לאן שימשיך..
אני אמשיך לזרום עם מה שיגיע עד שזה יגמר.

זה לא שלא אכפת לי מה יהיה – בטח אכפת לי
אבל אני יודע היכן אני מונח בתוך הנצח
בנקודת הזמן הנוכחית.

מה שעובר עלינו בעת הזו – קשה.
ובדרך כלל – במבט לאחור – תמיד כשהיה קשה
לקחתי את עצמי למקום טוב שנתן לי תקווה.

היום – ובכלל בזמן האחרון מאז הטבח הנורא
מאז הבגידה שחשפה את כל מה שהתרעתי עליו
מאז שלקחתי את משקפת הצופה וזה קרה לפני שנים רבות
כאשר הכל די גלוי ובטח עוד יתגלה ויחשף.

אני די רגוע.

לוקח עצמי אל המקומות שמנחמים אותי
לדעת שחייתי בדור הרה גורל שכזה,
עם אותה התפאורה, אותן הנשמות,
עם הרע והטוב, המר והמתוק.

אריק היקר – כן – יקר ערך במלוא מובן המילה.

פעם אחת נפגשתי אתו לאיזה רבע שעה בהפסקה של הופעה שלו
הייתי עלם צעיר, פרא אדם, שלא מקבל מרות מאף אחד
לידו ישבתי כמו נער אנרגטי ששום מסגרת לא התאימה לו
ופתאום מצא מורה דרך. לא סתם לדרך טיולים בטרק אחד.
מורה דרך לחיים.

כולה פגישה של רבע שעה פעם אחת בחיים ראבאק.
הקשבתי למילים היוצאות מפיו, ראיתי את התנועות,
אהבתי כל מה שראיתי
מצאתי כיוון, בתוך כאוס תחושות, מלא שאלות,
וקריזה על עולם שלא הבנתי למה הוא הולך עקום.

ישבנו שם ברבע שעה הזו הוא ושלום חנוך
וחבורה שמנתה 3
אבי אילות, שמעון קילגר, ואנכי.
חטפנו אתם את הג'ויינט המתוק ביותר שהיה לי בחיי….

כשעקבתי אחריו ואחרי השירים שלו, אחרי אותה פגישה,
מצאתי המון תשובות, ונרגעתי למצב בו ההתנהגות שלי
עברה למוד שהיה רק שלי, יחודי, בהתבוננות בעולם, ובהחלטות,
לכן קל היה לי להיות אדם עצמאי לחלוטין כבר בגיל צעיר מאד,
ולא להיסחף לטרנדים אופנתיים.
אדרבא, הייתי מודל לחיקוי.
מוטי אלוף זה שם שעד היום מוכר בבאר שבע בה ביליתי
את ימי נעורי. לא משהו בומבסטי כזה, אבל ת'יודעים
יש שמות שמי שזוכר…

נסחפתי מעט .
אריק .
לקחתי את עצמי היום לחפש קטעים שלו, כדי להרגיע
את הזעם שמפעם בי ומאיים לכלות באש כל מקום שאני מסתכל עליו.
לקחתי פסק זמן, ומצאתי את זה.

10 שנים שהוא לא כאן, אבל הוא לקח אותי 50 שנה אחורה,
ובכל זאת הוא כאן, והוא לא יעלם.
כי אדם שמשאיר את חותמו על דורות, לא נעלם.

אז הנצח הזה ימשיך, ואמנם בגילוי לב, גם אני הייתי רוצה
להשאיר את חותמי כאן לדורות, והמון מונח בכתבים שלי
להסביר את האמירה הזו הקשורה בחלום חיי
לראות את גאולת ישראל השלמה, בית מקדש, מלך מבית דוד,
ובני ישראל יושבים לבטח בארץ זבת חלב ודבש,
ממלכת כהנים וגוי קדוש.

אבל הכרת המציאות שלי מדוייקת, וברור לי שחלום חיי
יכול לקחת אותי עד יומי האחרון מבלי מימוש בהתגשמות,
אבל אני לא אוותר עליו בע"ה.

ואם אכן יגיע אל יומי האחרון מבלי מימוש, אנחיל אותו לבני,
והם יממשו אותו. לכן אני אמשיך לעשות את המעשה שלי,
וכל פעם שהזעם יעלה על גדותיו, אני אזכור,
שהנצח בתוכו אנו עוברים בנקודת הזמן הזו,
ימשיך לזרום הלאה גם אחרי שלא אהיה כאן,
ואני אמשיך להשתדל כמו אריק האהוב
שלפחות אזכה בנקודת הזמן הזו בתוך זרימת הנצח,
אשאיר כאן משהו כחותמי.

תודה לך אריק היקר שלקחת אותי היום אל נקודת הרוגע הזו
ממנה יכולתי לכתוב את חתיכת הזמן הזו בתוך הנצח.

מרדכי

למה הנוצרים היו צריכים לתת ל"אלהים" צורה אחרת ממה שהם קיבלו מהיהודים?

למה הנוצרים היו צריכים לתת ל"אלהים"
צורה אחרת ממה שהם קיבלו מהיהודים?
למה המוסלמים?
למה עובדי האלילים למיניהם משתמשים באלוהות
שהרי אינם טיפשים להאמין בפסלי אבן ועץ…?
בגלל השקרנים שיצאו מתוכנו .
מאד פשוט.
פרסמתי את זה ב 2009 אבל זה לא יצא לי מהראש…
אז למה שזה לא יהיה אצלכם בראש גם כן…????
אבל לפני כן
ההוא שאל אותי :
"תגיד מה העניין עם השירים הלועזיים הללו"
לא פעם ראשונה ששואלים אותי.
פטרתי אותו בתשובה קצרה והמשכתי הלאה.
אחרי זמן עצרתי לחשוב…
התקשרתי אליו, הבנתי שהוא לא שאל בשביל לקנטר.
תראה אחי, את כל התשובה שלי ליהדות עשיתי עם מוזיקה
לא סתם מוזיקה.
עוד בגיל 7-8 הקלטתי את מצעד הפזמונים
מהרדיו לטייפ סלילים של סוני.
את הביטלס, והרולינג סטונס בזמן אמת כן?
אמר לי צדיק נסתר שכל ניגון שיורד מהשמיים לארץ
הושמע קודם לפני הקב"ה בעצמו.
רבי נחמן אומר שלא ישמע ממנגן רשע,
וגם בזה הכוונה, בהופעה חיה.
הניסיון שלי עם מוזיקה עובר כמעט בכל הז'אנרים
אבל הטופ שהוביל את ההשגות שלי,
והיו לי המון תוך כדי האזנה והשתלבות
בהרמוניות בין הניגון למילים,
השגות שבדרך כלל לא היו קשורות כלל לכוונת המילים המקוריות
אלא למה שהן חוללו בדעת המתגבשת שלי,
הטופ היה
הפרוג – הרוק המתקדם של שנות ה 70-60.
שם זה לא "שירים" אלא יצירות ארוכות עם עלילה מתפתחת
והאמן לי היו לי את כל האפשרויות לשמוע
הן בסלון הוילה המושכרת
שגרנו בה גדי ואני בעומר בתקופה הפסיכודלית שלאחר הצבא,
ואחר כך במדבר פרקדן תחת שמי הבריאה המופלאה בלילות ארוכים
של חיפוש בין מיליוני כוכבים.
מוזיקה ליוותה אותי כל חיי עד עצם היום הזה.
היא גם הביאה אותי אל הישיבה ללמוד מה זה יהדות.
בחתונות ושמחות אני מחובר למוזיקה חסידית יהודית,
באומן אני מחובר בהתרפקות על קצב הסגנונות השונים
מהטראנס הברסלבי של קפצני כיכר פושקינה,
עד ניגוני הגעגועים עם הקלרינטים והכינורות הפורטים על נימי הלב.
מוזיקה זה אחת משבע החכמות.
אני לא יכול לעשות הפרדה בין מוזיקה "חילונית, לחסידית, או של "גויים".
אני יכול לעשות הפרדה בין מוזיקה המפעילה אצלי
את הנביעה שמלווה תמיד במוזה לכתוב,
לבין שירי עגבים ויללות שמדכאים את הנשמה,
את ההפרדה הזו אני יכול לעשות בקלות.
אז "שירים לועזים" יכול להיות שנמצאים בקטגוריה
של הדוסים שעולמם צר כעולמה של נמלה שמזמן נפרדתי ממחיצתם.
אצלי המושגים האלה לא בנויים במערכת יותר.
מכיר את ההלכה היהודית. מוקיר, מכבד, שומר על מנת לעשות ולקיים.
אני לא בור ועם הארץ כזה שמשליך את כל יהדותי על דבר הפוסק,
יש דברים שאני יודע לפסוק בהם לעצמי, ולא אשאל בהם רב.
כי כתוב מפורש הוא – עשה לך רב והסתלק מן הספק.
כשיש לך ספק? עשה לך רב. והבן.
משתדל מאד להיות "בסדר" בכל המובנים,
ויש לי מערכת ביקורת עצמית מאד נוקשה.
יחד עם זאת אני זורם תמיד למקום בו אני מרגיש שמחה,
ומתרחק מאד מהשראת עצבות וכד'.
בעיקר בבמה הזו שנקראת רשת חברתית,
בה אני עושה שליחות כבר עשרות שנים,
משתדל לדבר בשפה אוניברסלית שכולם יכולים להבין.
מוזיקה היא שפה כזו,
רוצה ראיה?
קח כמה נגנים שכל אחד מהם ממקום אחר בעולם
וכלם דוברים רק את שפת אמם מבלי להבין את שפת האחר,
תושיב אותם יחד עם כלי הנגינה שלהם,
הם תוך כמה דקות מגיעים לג'מסשן מעולה
מבלי הצורך להבין שפת דיבור כלל.
זה מובן העניין הזה נכון?
הקדמה ארוכה.
הטקסט חובר כאמור ב 2009 ה"שיר" הצטרף לפני כ 8 שנים
והם פה שוב היום ממש קרוב לנקודה בגלגל הזמן.
"לפני 25 שנה בערך הייתי בארה"ב יחד עם ר' מויישה ביננשטוק הי"ו,
זה היה בדיוק חנוכה..מנהטן…קור כלבים…
בדיוק ככה יצא שהקרצמס של הגויילך באותו זמן של חנוכה.
כל הרחובות היו מלאים עצים
עטופים שרשראות של אורות מנצנצים….
כל חזית של בית…אורות מרצדים…צבעוניים…
פה ושם יכולתי לראות חלונות עם חנוכיות….
הכל התערבב בשלל צבעים מדהים ומפעים….
פתאום עצרתי…תפסתי לר' מויישה את היד….אמרתי לו…
תראה רייב מויישה…
הרי למדנו ששכינה לא יורדת מתחת עשרה טפחים בשום מקרה…
בשום מצוה…באף חג לא מצאנו משהו מתחת עשרה טפחים הא?
נכון ר' מויישה??
חוץ מחנוכה…האור של חנוכה…
את החנוכיה מניחים דייקא מתחת עשרה טפחים…
כי האור של חנוכה מאיר גם למקומות החשוכים
שנמצאים מתחת 10 טפחים…..
תראה ר' מויישה עד לאן האור של חנוכה הגיע…..!!!!
תסתכל כל הרחובות …מנהטן…ניו יורק…אמריקה….
כל העולם מואר באור של חנוכה ….
מדהים הא? ר' מויישה???

מליארד זונות מסתובבות על הפלנטה, וגם זה בלשון המעטה…ומליארדי זכרים מיוחמים…

לילה אחד לא מזמן, כשכבר שכבתי לישון
ממש לפני שאני נרדם
קפצה לי שאלה לצג אי שם בתוך נפתולי הג'ל.

עכשיו – על מנת להסביר היטב את התהליך,
צריך להבין, זה לא הגיע אאוט אוף ד'בלו,
זה רצף של אשכול מחשבות צרור יחד,
שיש לו התחלה, אבל הכל כלול כבר עם השאלה הראשונה.

תגיד אתה יודע כמה בני אנוש יש על הכדור?
ההמשך הישיר המסונכרן עם כל אשכול המחשבה הזו
הלך לכיון ההבנה – איך זה יתכן – לכל הדעות –
גם של אלה האוחזים באמת התורה מאז ומקדם,
וגם של סתם בני אנוש שמאמינים למדע,
ולשטות מיליוני השנים בבריאה.

שהרי מאז ההתחלה, שהייתה היכן שהוא,
לא השכילה האנושות כולה עם כל הידע המצטבר
להגיע להכרעה שכדאי לחיות הן כאינדיבידואל, והן כקולקטיב,
את שנות החיים על הפלנטה עם שאיפה לטוב אבסולוטי
עם כל משמעות ההגדרה – טוב.

למה האנושות הולכת בדרך רעה?
למה מלחמות, רצח, שוד, ביזה, עינויים, ו…….
זנות ניאוף וכל הקשור ב….זי…בזיווג בין זכר לנקבה על דרך הזנות…?

זוכרים? אשכול מחשבות?
פתאום התחלתי לעשות חשבון.
עזוב רגע כמה שנים הבריאה הזו קיימת….עזוב
זה הרבה בין כך ובין כך…

זה התחיל מזוג אחד של זכר ונקבה אנושיים, כך מספרת התורה,
ונחש…

וזה דפק את כל הבריאה !
בין לאלו שמאמינים לסיפור התורה, ובין לאלה שלא.

ראיה והוכחה ?
מה המציאות כיום?

וכך הגעתי אל החשבון…

למחרת קמתי, עברתי את סדר היום בתחילתו,
וכשהגעתי אל המחשב, ישבתי לעשות את החשבון.
כשגמרתי לערוך את החשבון, זה יצא כך :

כך זה יצא.
חשבון גס אמנם, אבל חשבון.
אם צריך פירוט קצת יותר מדוייק אז:

אני לא אשלח אתכם לאמוד כמה אתרי פורנו יש באינטרנט בכל העולם,
כי זה לא מוסרי בעליל.

גם לא אשלח אתכם להוליווד ואשאל אתכם הכיצד יתכן
שאשה נשואה לגבר, תוכל לשחק כשחקנית,
ולהציג על מסך מול כל העולם,
את נאפופיה יחד עם גבר אחר שחקן שהוא אינו בעלה.
לא אשלח אתכם לשם,
יש לי מאמר שלם על זה באיזה מקום, אם תמצאו תקראו.

עזבו את כל אלה, אתם יכולים לעבור במחשבה שלכם,
[ממש לא מומלץ למי ששומר את המחשבה]
בכל הרבדים, בכל המחוזות בהם הייתם בחייכם,
אתם תמצאו לבד ובקלות שהחשבון הזה הוא חשבון מדוייק בתכלית,
בטח אם תקחו בחשבון את האשה הראשונה והאדם הראשון ו….
הנחש.

זונות למיליוניהן מסתובבות על הפלנטה, ומייצרות ביקוש,
זונות לא רק עבור כסף, שמהווה קטליזטור בעל משמעות רבה לעניין הזנות,
אבל לא רק, מסתובבות כאן על הפלנטה נשים מגיל צעיר ועד גיל מבוגר
ש"דורשות" טיפול ממליארדי זכרים מיוחמים שברגע שרק מתאפשר להם,
טיפת הג'ל הקיים להם בגולגולת הופך ללאבה רותחת מבעבעת
שפורצת מהלוע באש התאווה  מבלי להתחשב, בקידושי אשה, בטבעות הנישואין,
במוסד המשפחה, בילדים הנשארים לשאת את אות הקלון להמשך הדורות, וכו' וכו'..

מוסר ? קדושה ? מאן ד'כר שמיא…

אז תגידו לי, הרי ברור לכם שזו אמת לאמיתה, הלא כן?
זה ברור לכם שהציר המרכזי הזורם בכל העולם
הוא הזרע השפוך לבטלה מלא בזוהמת הנחש
כאשר המשאבה השואבת אותו מצוייה
בפתח שאמור להביא תולדות לעולם
ומזוג שדיים שאמורים להרוות תינוקות זכים בנוזל החיים
שהוא דם שנעכר והופך לחלב אם…
ומאידך גיסא מהיסוד הזכרי שלכתחילה נברא כדי להביא חיים לעולם…

אז כל אשכול המחשבות הזה, הפיק את החשבון הגס לעיל,
ואז שקטה רוחי, הבנתי.

היצר הזה של הזכר לבוא אל הנקבה, נברא על מנת להמשיך תולדות לעולם
על מנת להמשיך ולהגדיל כמצוות פרו ורבו את אוכלוסיית העולם
אלא שבשל החטא הראשון, נתערבבה במעשה, גם זוהמת הנחש,
שבא על האשה הראשונה כבר בבריאה, ומאז הוא דבוק ללא אפשרות להיפטר ממנו
בכל הזרעה של הזכר והנקבה כאשר הם מקיימים את האקט.
פעם היו שופכים את הזרע על האדמה כדי להוכיח שמדובר במעשה זנות פרופר,
נכון להיום המציאו כבר המון אמצעים שהופכים את אקט הזיווג הרחק מכוונת בריאתו
דהיינו הבאת תולדות לעולם, אלא לשם זנות ותו לא.
כן, כן, אני שומע את חלולי הגולגולת המפוטמים באופיום להמונים שזרע כאן הפטרון של הנחש.
הרי זה אחד מתענוגות העולם הזה, למה אתה קורא לזה זנות?
תלכו לחפש את התשובה בעצמכם חבורת מיוחמים.

אז מהמקום הזה הגעתי אל השאלה שחוזרת ונשנית אצלי שוב ושוב
בסיטואציות שונות, ובנושאים שונים:
הרי הבורא ידע שבוודאי כך יהיה…?
למה הוא נותן לזה להתרחש?

טוב נו…אל התשובה הגעתי כבר לפני שנים.
הבורא מחכה לאנושות שתגיע לבחור – בטוב. 
בנכון, בכשר, בטהור…

וכנראה הוא יודע שנגיע לשם.
בנתיים, זה לא שהוא נותן לזה להתקיים ולהתעצם ולהגיע למצב של חוסר שליטה.
מאז המבול בו כל האנושות נמחקה, היו השמדות המוניות לכל אורך שנות קיום האנושות,
תבדקו ותמצאו.

מה שרציתי להגיד בחשבון הגס הזה לעיל,
שמאז המבול, לא היה מצב כזה באנושות, של ריבוי אוכלוסין כזה
שהגיע הכי קרוב לדור המבול מבחינת התועבות שנעשו אז,
ולעניות דעתי גם עבר את אותה כמות רשע שהיוותה את המציאות אז
והכריחה את הבורא להשמיד את נשאיה…

אז בקיצור רב, מבלי כל הפירוט ברשומה הנוכחית
העליתי את הפתק הזה [החשבון הגס לעיל] לאחד מחשבונות הפייסבוק שלי
כדי לשתף את האנושות עם התובנה המחרידה שלי
שבעקבות מציאות מליארד זונות על הפלנטה, יחד עם עוד מליארד זנאים מריירים
כנראה שתגיע השמדה המונית שתכלה מעל פני האדמה מליארדים מהאנושות,
וכשניתנת רשות למשחית להשחית אינו מבדיל בין צדיק לרשע
ואוי ואבוי…

אז מה עשו בפייסבוק קלגסי "כללי הקהילה" ?

האמת לאמיתה הזו?
היא נוגדת את כללי הקהילה של קלגסי האופל המצנזרים כל בדל אמת
מכל מליארדי הזונות והזנאים על הפלנטה, שמא ידעו ויבינו
ויהיו כאלקים יודעי טוב ורע…