12 בדצמבר 2025 15:10

הגות מתוך רסיסי חיים / מרדכי אלוף

אתה פחדן? אתה תמות! רוצה לחיות? קום והגן על אהובך, מולדתך, בני עמך! מי הוא המנהיג שלך?

השימוש במלחמה מקורו בפשע.
הפשע הגדול ביותר במלחמה – הוא הרג – רצח הנפשות.
למה שבני אדם יצאו במלחמה אלה כנגד אלה?

בדרך כלל מקור היציאה למלחמה נעוץ באדם אחד
בדרך כלל מדובר במגלומן אחוז בשיגעון גדלות
המגובה בעוד כמה אנשים סביבו שמתדלקים את השיגעון שלו,
ומעבירים את האובססיה בטירוף אל מאות אלפי אידיוטים שימושיים
הסרים למשמעתם באופן שמוכנים הם להקריב את היקר מכל
עבור שאיפותיו של המגלומן היודע להלביש את כל גחמותיו
בסיפור מעטפת שמספק להמונים דגל ללכת אחריו.
כל אידיאולוגיה
המונחת סביב יציאה למלחמה יזומה כנגד בני אדם – היא שקר.

אני מדגיש, אני לא מדבר על אלו המגינים על עצמם
ועל בני משפחותם, וארצם – מפני תוקפים.
אני מדגיש! אני לא מדבר על אומה היוצאת לגרש מעל אדמות המולדת שלה
פולשים זרים שכרסמו לעצמם טריטוריה בנפתולי מרמה והונאה.

בציור דברים שכזה התוו חז"ל את המוסר האמיתי והנכון ביותר:

כאשר מאן דהוא קם לבצע בך פשע זה, מהר והזדרז וקום
אתה לפניו, ובכל הכוח העומד לרשותך,
מגר את הפושע והשמד את יכולתו לקיים זממו.
איך ? ע"י זממו אשר זמם לך:

הקם להורגך השכם להורגו.

כל "מוסר" אחר הנו עיוות מתועב של ערכי אמת
המושפלים למחוזות עולם השקר.

כל מי שאוחז ב"מוסר אחר", יהא מי שיהא – יחשב אוייבך
ממש כמו אלה הקמים להורגך.
לכן גם המושגים "לא מעורבים", "חפים מפשע" "טוהר הנשק"
הם קשקוש של מוסר מזוייף של נוצרים.
אין דבר כזה חפים מפשע בזמן מלחמה !!
כל מי שנמנה על האוייבים שיהא זקן אשה או טף, אינו חף מפשע
דינו מות, כי אם לא תהרגהו אתה, הוא יהרגך,
בין אם בחזית, בין אם מראהו "רועה תמים" עם עדרו, בין אם הוא מקוששת עצים זקנה,
או ילדים משחקים עם כדור שזיהו את הסכנה והזעיקו את כוחותיהם שלהם,
שחיסלו את חיילך. זה או אתה או הם. ובבחירה כזו, לעולם זה יהיה הם.
רחמים על האוייב הם אכזריות על האוהב.

עם ישראל – שוחר שלום הוא.
אולם כאשר נדרש הוא למלחמה
נלחם הוא בעזות גדולה ומנצח את אוייביו.

אם נדרש לאסטרטגיה של גדולי מנהיגי ישראל
כפי שהם מתועדים בתורת משה, הרי שנלמד על הדרך
הדיפלומטית בה מנוהלת דוקטורינת המלחמה של בני ישראל:

שימו לב – עם ישראל בדרכו לארץ ישראל לאחר היציאה ממצרים,
הבורא בעצמו ציוונ אותם, ונתן להם מנהיג שהוא גם מצביא דגול.

צריך לעבור דרך אדום, משה מנהיג בני ישראל, שולח מסר למלך אדום.

"נַעְבְּרָה-נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם
וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר  דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ
לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר-נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ."
    

משה פונה אל השכל הישר, סה"כ זו היא הדרך בה אנו צריכים לעבור
תן לנו לעבור, אנו לא דורשים מאומה רק מדרך כף רגל, בדרכנו.

מלך אדום מלא הרהב עונה:

יח  וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן-בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. 

הרברבן מאיים על משה במלחמה.

משה מנסה שוב לדבר על לבו:   

יט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה
וְאִם-מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם
רַק אֵין-דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה. 

דברים פשוטים – אם נשתמש במשהו שלך נשלם עבורו במחיר מלא.  

מלך אדום מתעקש:

כ  וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה. 

משה לא מתעקש ומחליט לא לקחת סיכונים מיותרים הואיל
ויש דרך אחרת, אמנם יותר ארוכה ומייגעת, אבל חוסכת מלחמה,
אז הולכים בדרך אחרת.  אבל  זוכרים…    

כא  וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו. "

אפילו במחיר שקצה נפש העם:

וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם-סוּף לִסְבֹב אֶת-אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ-הָעָם בַּדָּרֶךְ.

אלא שמגיעים לטריטוריה של סיחון, ושוב בדרכי שלום, פונה משה:

וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל-סִיחֹן מֶלֶךְ-הָאֱמֹרִי לֵאמֹר.
כב אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר
בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר-נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ.

אלא שלסיחון מלך האמורי יש כבר דוגמא מאדום,
קיבלו דיווח מדוייק על ה"פחדנים" שסרו מן הדרך לאחר איום ברור.
סיחון ומועצת החכמים שלו מסיקים שהדרך הטובה ביותר
זה לא לענות תשובה מילולית, הם יוצאים למלחמה כדי לזכות
בתהילה הנדרשת להם כדי להשתרר על כל האזור אשר לפי סברתם,
יסורו למרותם לאחר שהם יכניעו את העם המוזר הזה
העולה ממצרים ונקשרים בו סיפורי אותות ומופתים
אבל מסתבר שהוא "מפחד" מעימותים,
לפי סברתם הנשענת על האופן בו הבריח אדום את ישראל מעליו….
ברור לסיחון שאם הוא מכניע את ישראל, הרי שהוא מקבל את הנהגת
העולם הישן. 

וְלֹא-נָתַן סִיחֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ
וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת-כָּל-עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה
וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל. 

איי..? יוצאים למלחמה?

וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי-חָרֶב וַיִּירַשׁ אֶת-אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן עַד-יַבֹּק עַד-בְּנֵי עַמּוֹן
כִּי עַז גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן. וַיִּקַּח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל-הֶעָרִים הָאֵלֶּה
וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל-עָרֵי הָאֱמֹרִי בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכָל-בְּנֹתֶיהָ. ..

ואם כבר יוצאים למלחמה אז גומרים את העבודה כמו שצריך:

כִּי-אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹון
אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן.
וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי.
וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת-יַעְזֵר וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ ויירש (וַיּוֹרֶשׁ)
אֶת-הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר-שָׁם.

מה עושים עם הממלכה הכבושה ?
מפקידים עליהם פקידים שימשלו וממשיכים הלאה:

וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן
וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם
הוּא וְכָל-עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי. 

עוג מלך הבשן אחד מהמלכים הבלתי מנוצחים דורות על דורות:

וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-כָּל-עַמּוֹ עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת-אַרְצוֹ. 

עד בלתי השאיר לו שריד. לא לוקחים שבויים.
כיבוש כיבוש ועוד כיבוש, והחרמת האוייב לבלתי השאיר לו שריד,
עד ניטרול כל כוחו והשמדת יכולותיו להתקומם שנית. הכרעה ברורה.
וירושת ארץ האוייב.
~~~~~~~~~~
גם יפתח הגלעדי בהפטרת פרשת חוקת בה מתוארים הקרבות הללו
מסביר למלך בני עמון שמכריז מלחמה על ישראל,
לאחר שהלה טוען לזכות השיבה לטריטוריות כבושות ע"י ישראל
מימי מלחמת בני ישראל עם משה, כפי המתואר לעיל.
[מזכיר לכם משהו?]
קראו בעיון:

וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים, אֶל-מֶלֶךְ בְּנֵי-עַמּוֹן לֵאמֹר:
מַה-לִּי וָלָךְ, כִּי-בָאתָ אֵלַי לְהִלָּחֵם בְּאַרְצִי.
יג וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ בְּנֵי-עַמּוֹן אֶל-מַלְאֲכֵי יִפְתָּח,
כִּי-לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת-אַרְצִי בַּעֲלוֹתוֹ מִמִּצְרַיִם,
מֵאַרְנוֹן וְעַד-הַיַּבֹּק, וְעַד-הַיַּרְדֵּן; וְעַתָּה,
הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם.   

יד וַיּוֹסֶף עוֹד, יִפְתָּח; וַיִּשְׁלַח, מַלְאָכִים, אֶל-מֶלֶךְ, בְּנֵי עַמּוֹן.
טו וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה אָמַר יִפְתָּח:
לֹא-לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת-אֶרֶץ מוֹאָב, וְאֶת-אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן.
טז כִּי, בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם; וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד-יַם-סוּף, וַיָּבֹא קָדֵשָׁה.   

יז וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם לֵאמֹר אֶעְבְּרָה-נָּא בְאַרְצֶךָ,
וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְגַם אֶל-מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח, וְלֹא אָבָה;
וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בְּקָדֵשׁ.   

יח וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר, וַיָּסָב אֶת-אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת-אֶרֶץ מוֹאָב,
וַיָּבֹא מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב, וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן;
וְלֹא-בָאוּ בִּגְבוּל מוֹאָב, כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב.   

יט וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים, אֶל-סִיחוֹן מֶלֶךְ-הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן;
וַיֹּאמֶר לוֹ יִשְׂרָאֵל, נַעְבְּרָה-נָּא בְאַרְצְךָ עַד-מְקוֹמִי.
כ וְלֹא-הֶאֱמִין סִיחוֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ,
וַיֶּאֱסֹף סִיחוֹן אֶת-כָּל-עַמּוֹ, וַיַּחֲנוּ בְּיָהְצָה;
וַיִּלָּחֶם, עִם-יִשְׂרָאֵל.   

כא וַיִּתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-סִיחוֹן וְאֶת-כָּל-עַמּוֹ, בְּיַד יִשְׂרָאֵל–וַיַּכּוּם;
וַיִּירַשׁ, יִשְׂרָאֵל, אֵת כָּל-אֶרֶץ הָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא.
כב וַיִּירְשׁוּ, אֵת כָּל-גְּבוּל הָאֱמֹרִי–מֵאַרְנוֹן, וְעַד-הַיַּבֹּק, וּמִן-הַמִּדְבָּר,
וְעַד-הַיַּרְדֵּן.   

כג וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הוֹרִישׁ אֶת-הָאֱמֹרִי, מִפְּנֵי, עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל;
וְאַתָּה, תִּירָשֶׁנּוּ.   

יפתח מסביר לו את עובדות החיים,
זה היה נשמע כך בשפה מדוברת נכון להיום:
יפתח מתאר את רצף העובדות ההיסטורי, מסביר שפני בני ישראל
מעולם לא היו למלחמה, אלא הואיל ויצאו אותם מלכים עם בני עמם
להרוג בבני ישראל על לא עוול בכפם, הרי שבני ישראל הכו אותם
מכה אחת אפיים, השמידו יכולתם הצבאית, הרגו כל זכר, שבו את הנשים,
שללו את שללם, וכבשו את האדמות.
לכן אין לך כל טענה.
כי חוק הוא, אשר היוצא להילחם במלחמה רק כדי להרוג, ולבוז שלל, הרי אם הפסיד?
הפסיד הכל, ואין לו כל דרך לבקש חזרה – בטח לא ע"י איומים.

עכשיו קראו מה אומר יפתח – אתה מדבר אלי בשם אלוהך?
יש לך טענות כביכול על זכויות שניתנו לך בשם האלוהים שלך?

כד הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ, כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ–אוֹתוֹ תִירָשׁ;
וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, מִפָּנֵינוּ–אוֹתוֹ נִירָשׁ.   

לנו יש את האלוהים האחד והיחיד שלצוויו אנו שומעים.
ועוד אני מציע לך, אל תלך לדרך המלחמה הישאר במקומך
כי אם תצא למלחמה, סופך יהא כסופם של קודמך.

אין כאן התרפסות, אין כל הבעת פחד, רק הבהרת דברים ברורה.

כה וְעַתָּה, הֲטוֹב טוֹב אַתָּה, מִבָּלָק בֶּן-צִפּוֹר, מֶלֶךְ מוֹאָב:
הֲרוֹב רָב עִם-יִשְׂרָאֵל, אִם-נִלְחֹם נִלְחַם בָּם.
כו בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ,
וּבְכָל-הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל-יְדֵי אַרְנוֹן, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, שָׁנָה–וּמַדּוּעַ
לֹא-הִצַּלְתֶּם, בָּעֵת הַהִיא.
כז וְאָנֹכִי, לֹא-חָטָאתִי לָךְ, וְאַתָּה עֹשֶׂה אִתִּי רָעָה, לְהִלָּחֶם בִּי:
יִשְׁפֹּט יְהוָה הַשֹּׁפֵט, הַיּוֹם, בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן.   

דברים נכוחים וברורים שאינם מתיישבים על לב האוייב:

כח וְלֹא שָׁמַע, מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, אֶל-דִּבְרֵי יִפְתָּח, אֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו. 

לא רוצים לשמוע? תשאו בתוצאות:

וַיַּעֲבֹר יִפְתָּח אֶל-בְּנֵי עַמּוֹן, לְהִלָּחֶם בָּם; וַיִּתְּנֵם יְהוָה, בְּיָדוֹ.
לג וַיַּכֵּם מֵעֲרוֹעֵר וְעַד-בֹּאֲךָ מִנִּית עֶשְׂרִים עִיר,
וְעַד אָבֵל כְּרָמִים, מַכָּה, גְּדוֹלָה מְאֹד;
וַיִּכָּנְעוּ בְּנֵי עַמּוֹן, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

אין הפסקת אש, אין שיחות, אין או"ם שמו"ם,
הכרעה ברורה וחיסול האיום.

הקם להורגך השכם להורגו.
חסל את כל יכולת האוייב לפעול נגדך ע"י ניטרולו המוחלט.

ועוד דוגמה ברורה ואחרונה למאמר זה:

מלחמת מדיין
שונה מלחמה זו מכל המלחמות האחרות.
היא לא נועדה לצורכי כיבוש ארצות, אלא מטרתה הייתה "לתת נקמת ה' במדיין"
שהחטיאו את ישראל. המדיינים התייצבו כנגד הקב"ה והחטיאו את ישראל,
והמלחמה בהם נועדה להכרית את אויבי ה'. במלחמה כזאת נדרשו גם בני לוי להשתתף,
שכן זה חלק מתפקידו של 'חיל השם' – למלא את "נקמת ה'".

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ.

למרות שהבורא מודיע למשה בפירוש שלאחר מלחמה זו הוא נאסף אל עמיו,
דהיינו נפטר מן העולם, למרות זאת משה מזדרז לקיים צווי הבורא ולא מתמהמה.

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְהוָה בְּמִדְיָן.

הם מתארגנים, ויוצאים למלחמה. הם הורגים כל זכר, זקנים, נערים ולוחמים,
שוללים את כל הבקר והצאן, מחסלים את חמשת מלכי מדין, ואת בלעם בן בעור הרשע.
וכאן שימו לב !
הם שובים את הנשים ואת הטף, וחוזרים עטורי זרי דפנה אל מחנה ישראל.
ומה מתרחש?

וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה.
על מה משה קוצף?
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה [???]
[הרי] הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיהוָה עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יְהוָה.
וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף, וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ.
מה משה ? אין רחמים ? טף להרוג? נשים ? "חפים מפשע" "לא מעורבים"…?
אלו הרחמים !! כי אם לא תרחם על בני עמך שלך, אתה תתאכזר עליהם !

את כוח האוייב צריך להשמיד טוטאלוסט, עד שלא נשאר ממנו שריד ופליט, ויכולת.
לא עשית כך בחייך? השארת נחש בביתך לבניך.

חייבים להדגיש בהדגשה ברורה וחדה.
כל המתואר לעיל יכול לצאת מכוח אל הפועל
רק כאשר יש מנהיג ברור לבני ישראל שכל בני ישראל סרים למשמעתו.
משה רבנו בוודאי היה מנהיג כזה.
יהושוע בן נון כובש הארץ היה מנהיג כזה.
יפתח נקרא אל כס המנהיג לאחר שמועצת העם – בשם העם [היה דבר כזה]
הבינה שתכף תבוא שואה לכלל העם אם לא ימונה מנהיג צבאי
תקיף שיודע להתנהל על פי מוסר התורה המקובל.

בימיו של דוד המלך, התפשטה מלכות ישראל על כל סביבותיה
באופן שלאחר פטירת דוד המלך, ומלוך בנו שלמה, השתרעה
מלכות ישראל [בית דוד] על כל העולם כולו בדרכי שלום !!
כאשר כל מלכי העולם הבינו את היתרון בהפקדת ניהול האנושות כולה
בידי שלמה המלך שמלך בכיפה.

הדברים ברורים דיים.

דרוש מנהיג אמת, איש ישר דרך, ההולך בדרך אבותינו,
שקיבלו עול מלכות שמיים, וכוונתו לשם שמיים.

יש כזה חי וקיים.

השאלה הגדולה היא האם ישכילו חכמי בני ישראל וכלל ישראל
להמליך על עצמם בעת הקשה הזו את המנהיג הזה שיוביל את כולנו
אל גאולת ישראל המובטחת?

או שמא יצליחו שוב חגבי העלה הנידף המורדים באלוהי ישראל
ובשם איזה "קוד מוסרי" מומצא, ע"י בני בליעל שכוונתם הסרוחה היא
למשוך את רוב בני ישראל, להביאם אל שואה נוספת, וחורבן, כפי שעשו בעבר.

ברור לחלוטין שאת התשובות לשאלות הללו נדע
בדיעבד בשנים הבאות עלינו לטובה.
לכל אחד ואחת מכם – אתם הקוראים דברים אלו
תהיה השפעה מכרעת על התוצאה.

הבחירה בידכם.
ראו כאן בסרטון המצורף איך לימד חניבעל מקרתגו לחייליו שיעור מוסרי
על חיים ומות ……

 

והתבוננתי וראיתי איך הכל בר חלוף ואיך הגוף כלה ונעלם עם הזמן והישות עוברת ממדים..

חוזר משוט בארץ.

מסע של 24 שעות אינטנסיביות
ביקור חולים , הכנסת כלה, קברי צדיקים
ועוד אי אלו דברים…

הדקות והשעות חלפו ביעף,
ממש כמו הדמויות,
אחת שונה מהשנייה בתכלית.

סודניות עם סמרטוט ספונג'ה בבית חולים,
אחים אתיופים עם מכשירי קשר רעשנים,
מובילים בכסאות גלגלים חורקים,
חצאי זומביים מחוברים לצינורות
לבדיקות במכונים.

כל אחד מהם סיפור חיים בפני עצמו
משפחה קרובים משכנתא שכנים…

רופאים רוסים מתמחים אצל רופאים ערבים
שמנוהלים על ידי פרופסורה ישראלית
שמנוהלת על ידי עסקנים רווי ממון.

חטפתי דו"ח של 250 ש"ח
על חניה בחניון של בית חולים [???]
במקום לא מוסדר, למרות ששילמתי
במכונת התשלומים על כרטיס החניה
שקיבלתי בכניסה, ולמרות שממש חניתי
על מקום חניה מוסדר לחניה….

בתוך הבלילה והמישמש האנושי
הבטתי בדמותי הניבטת אלי
מבעד למראות המעליות
ומחיצות הזכוכית המבריקות למשעי

ניראתי לעצמי כמו איזה דוס בעל כרס
השייך לחבורת הדוסים שבאה לבקר
את הדוס שישב על כסא גלגלים במסדרון
ממתין לדוקטור שיגיע מחדר הניתוח.

נזכרתי בסרט בדיוני שראיתי
על ישות רוחנית מהחלל החיצון
שפלשה לארץ
על ידי שאיבת חייהם של
בני אנוש והשתלטות על גופם
כפלטפורמה [מסדת] לישותם
היונקת חיים מבן אנוש אחר

כל אימת שגילו בני האדם שנילחמו בפולשים
את הגוף
בו היא שוכנים הפולשים,
הותירו את הגוף נטוש, ריק,
עפר ואפר…..

דילגתי בין הדמויות בניסיון להבין
מה כל אחד מהם עובר ברגעים הללו
בהם אני מתבונן בו…

הייתי במרכז הארץ
אובך וחום נורא
קופסאות השוטים בכל פינה
פולטות אופיום להמונים
שכבר לא מגיבים
רק מזפזפים , מפטירים הברה, נוחרים.

לוסי האריש, והני זוביאדה המשכיל
המטומטם התורן
הרבה יותר מטומטם מגרבוז, ומחצרוני גם יחד,
[מזכיר לי טווס שמרטו לו את כל נוצות הזנב
ולמרות זאת כביכול פורס הוא את זנבו שלא נמצא
עם מצעד טיפופי רגלי התרנגול שלו
המותירות עקבות שדים על החול]
רוקדים וואלס פלספני עם
בן סימון מלחך הפנכות
ועוד 2 לא מוכרים המנסים בשארית
כוחותם להגן על מה שהייתה כאן פעם
מדינה יהודית כביכול…
כל היום קופסאות השוטים
פולטות
דפי מסרים..

טיסה נמוכה בין אלפי
מורי נהיגה וטסטרים אגואיסטים אכזריים
שלכל אחד יש קופסא ממתכת כזו
על גלגלים
שלמרות שיש לה מסלולים קבועים
מסומנים ומסודרים
הם מעדיפים לטוס בסלאלום
כל אימת שריווח קטן נפער
בין קופסא לקופסא
הבהובי אורות
אורות צהובים אדומים לבנים מסנוורים
פסים מקווקווים, כפתורי הרעדה מרטיטים..

אובך וחום נורא.

כנראה שזה היה זרזיר מצוי
שהחזיר לי בשקיעה של אתמול
את החיבור אל הדבקות
מתוך הכאוס

הוא שרק מבעד לעופאי האלמוגן הגדול
בחניה
והזכיר לי שהשמים פרוסים
מעל כל זה
ויש קולות שאנשים לא מקשיבים להם
למרות שהם שומעים…

לקחתי את עצמי
לקיים עוד מצווה
וחזרתי להיות ילד להורי
מתוך פרספקטיבה של סבא

עם פיג'מה אחרי מקלחת
חשבתי שסוף סוף אוכל
לדלג על ההרים ולקפץ על הגבעות
בין תמונות טעונות מעבר רחוק
ולצמצם בפוטושופ,
בעריכה משודרגת של עכשיו
את ההפרש בין מדרגת ה'א'ב ל'ב'ן,
שזהו ל'ב ה'א'ב'ן
ולתקן…

והתבוננתי וראיתי איך הכל בר חלוף
ואיך הגוף כלה ונעלם עם הזמן
והישות עוברת ממדים..

ועפעפיים נעצמות בחולשת
השריר הפעוט
שכבר עלה וירד מליוני פעמים, על עיניים,
שראו המון…

כי באו בנים עד משבר וכח אָין ללידה
ונשיאים ורוח, וגשם אָין…
ומאָין תמצא החכמה?
ומאָין יבוא עזרי !

וגם שם,
קופסת השוטים הזכירה לי
שגם בתוך השאול תחתיות
יכול היצר הרע לתת לך הרגשה
שאתה בגן עדן…

כמעט שלא ישנתי בגלל יתוש אחד עקשן
שהחליט שדווקא מהדם שלי
הוא ישריץ את התולדות שלו

אז ניהלתי נגדו מרדף של 3 שעות תמימות
אל תוך הבוקר המוקדם
עד שהוא פשוט סיים את תפקידו בעולם

משם לבית הכנסת
כך הם קוראים להיכל הממון הענק
בו קראו לבעל התרומה [ישראל]
שהביא ארוחת בוקר דשנה
לעלות ראשון לתורה
במקום כהן
למרות שהיו חמישה כהנים באולם
גם לא שכחו בקול גדול
לבקש מחילה מהכהנים..

והבעל קורא סלסל בקולו
שגיאות שטרחו לתקנו
בקולי קולות עם רטינה וטרוניה

חבורת בורים ועמי ארצות
שאף אחד מהם
לא יודע בכלל לקרוא בלי ניקוד,
וכולם עם תפילין וטלית
וסידורים ופאר של ארמון מלכים
אבל בלי נשמה..

וגם כך אוהב אותם אבא….
אז בוודאי גם אני.

כי למרות שהדמות של הדוס
עם הכרס והמגבעת היא שלי לגמרי,
הרי ש – א נ י ……אוהו…..
מה אני בכלל ??

וחיפשתי מלפפון אחד ושני גזרים
מיבול נוכרי
ברדיוס של 10 ק"מ על הבוקר,
ולא מצאתי

הסתפקתי בקרקר של אוסם
עם כוס תה ויסוצקי פשוט

ושוב טסתי בדרכים במקום
בו אפשר היה
וזה היה מקום מצומצם מאד
על הבוקר
בין אלפי קופסאות גדולות וקטנות
בצבעים שונים עם דמויות מגוונות
מאחרי חלוני אטומי שקופי..

הדרך מרחיבה דעתו של אדם אמר רבי נחמן
ואנכי הרגשתי כלווין בחלל
מתבונן על הכל מלמעלה
תוך כדי ניווט מלמטה

רק שריקתו של הזרזיר המצוי
ליוותה לי את הסרט
כאילו חזיתי במלחמות חניבעל ברומאים
עם פס קול של
mad world
בביצוע הקאבר של sara hickman

היה לי טעם מר בפה, לא רק בגלל
ויסוצקי

אז שלחתי אותו למקום אליו
אני שולח
את כל מה שעובר דרכי מאז שאני זוכר
את עצמי.

ריחות, טעמים, מראות, תענוגות,
תובנות, מראי מקומות, וכמובן יסורין וביזיונות..

זה מין חור שחור כזה
הוא בולע הכל ולא נודע כי בא
אל קרבו.

כלום – זה גם כן משהו,
בחור השחור הזה
אפילו כלום אָין..

וגם הוא – החור השחור – לא קיים באמת.
חסידים יגידו שזה ביטול
אבל אני לא מתיימר
כי אני באמת לא יודע
מה זה ביטול…

זה עוזר לי מאד
החור השחור הזה
להתמודד עם כל מה שעובר.

אני בטוח שכשאפטר מן העולם
אעבור דרכו
כדי לאסוף את כל מה שהוא בלע…

בנתיים
נוח לי שהוא בולע
ככה בכל רגע אפשר להתחיל ממש בלי כלום
מהתחלה….

היתרון הגדול מכולם כשמתחילים
זה – הגם שאתה בהתחלה
עדיין
יש לך איזה כיס נעלם שנשלפת ממנו
איזה ידיעה
בדיוק כשהיא נצרכת ומתאימה כמו
כפפה ליד…

זה מה שענה לי המדריך
בקורס חובשים
כששאלתי אותו איך הוא רוצה שנזכור
את כל החבישות
או דרכי הטיפול לאלפי סוגי הפציעות?

ברגע האמת – הוא ענה לי –
אתה תדע בדיוק מה לעשות !!!

נו, אז כל רגע זה רגע האמת
הלא כן ?
כי האמת – אחד !

ממש כמו התורה, כמו ישראל,
כמו הבורא
אחד.

וכל רגע כזה נבלע לו לתוך
החור השחור
כי האמת נעדרת לא?

והבורא – אחד – מסתתר,
ואיפה ישראל …. ??

והשקר ?
הוא שניים, מאה, מליארדים של שקרים,
ואיך בכלל – אחד – יכול להתחלק לרגעים?

איי , הזמן….
הזמן – הוא חלק מהבריאה
משתנה מן המשתנים שנוצרו בבריאה,
הזמן –
מספק לנו רגעים
כפי החסדים שנעשים בבריאה
כי עולם חסד יבנה

מן הנעלם
נשלפים רגעי אמת
בזמן אמת
מלאים בידיעות נפלאות השייכות
לאותו רגע חסד
שגם הוא גז חיש ועף
כי ההווה כהרף עין
ורגע – זה המון

כי באמת?
יש כאן כאלו שגופם עדיין חי
אבל מתים ריקים הם

הזמן שלהם קפא עמד
וגם אם יעברו עליהם 70 – 80 שנה
עדיין גופם חווה את אותו רגע כל הזמן…

ויש כאלה שנעלמו
בתוך עפר
אלא שחיי הנצח שלהם
ממשיכים לזרום בחסדים
שכבר בנו להם ברגעים שרכשו
בנעלם שנבנה
בלב שוקק אל מעיין החסד…

חחח

אל תסתבך , אם לא החזקת ראש,
לך שתה משהו , וחזור לקטע אחר 🙂

אובך וחום נורא.

כססתי לי עוד קרקר,
ולגמתי מים  שלמרות המזגן שעבד חזק
עדיין היו חמימים…

כי לך אתננה, איזה ארץ נפלאה
ואני
קיבלתי אותה
וכך אני נוהג בכביש.

צריך להגיע לצפת ב – 3
ואני עדיין ב 1 בבית-ליד

אבל משדך השידוכים המקפל ארץ הצבי,
בתוך הרגעים
מקצר.

אפילו הספקתי לאכול
גזר עסיסי בביתי
ב 14:20
כך שבדיוק בזמן
התייצבתי נאמן
אצל שר צבא שלמה המלך
שהכה את הארי ביום השלג

התחננתי לנסים

חיליתי פני מלך עליון,
לעת לידה קלה,
בסיום ההריון,
כך שלמיוסרת יבוא פדיון

ומתוקנת, מקושטת, ומאושרת
אל הבית נאספת
והילד על הגג
יפה עיניים , ואדון !
זמן גאולת ענווים
חגג.
תודה לך אלוהי.

 

 

 

או שאתה עובד את השטן או שאתה עובד את האלוהים – אין באמצע !

את השיר –
אתה חייב לעבוד למישהו – Gotta Serve Somebody
כתב בוב דילן
בסוף שנות השבעים [79]
[המילים יבואו כאן אחרי זה]
מי שמבין את הקונצפט

לא צריך את כל המילים
מספיק להבין שלא משנה מה תהיה
אתה חייב לעבוד
אחד משנים
או שאתה עובד את השטן או שאתה עובד את האלוהים
אין באמצע – ואין מי שיספר שהוא מחוץ לתמונה.

בגלל זה השיר שלו ארוך
הוא היה צריך לכסות את כל הסוגים מכל הגוונים,
זה לא שהוא הצליח להקיף הכל,
אבל זה שהוא התאמץ מוכיח…

או שאתה עובד את השטן או שאתה עובד את האלוהים.
זו אמת אינטואיטיבית ובסיסית הברורה מאליה,
המהווה חוק אבסולוטי.

ההבדל המהותי בין העובד את השטן לזה העובד את האלוהים הוא
שהעובד את השטן יכול לחשוב שהוא עובד את האלוהים.

ואל תמהר להמשיך לקרוא במחשבה שהבנת….

תחזור על זה עוד פעם.
ועכשיו אעזור לך, כל מי שלא עובד את האלוהים
עובד את השטן.
זהו החוק.

אז מקובל לחשוב על "תינוקות שנשבו"
וכל הבלה בלה בלה
של תנועות התשובה למיניהן
שמאפשרות מעבר קל ונחיתה רכה
לאלו שמצליחים להבחין בהתנוצצות
החוק האבסולוטי הנ"ל.

אבל האמת?
אין כלום באמצע.
או שאתה עובד את השטן או שאתה עובד את האלוהים.

זה יכול להיות מאד שיום אחד תעבוד את השטן
ולמחרת תעבוד את האלוהים,
וחוזר חלילה.

זה יכול להיות גם באותו יום, ואפילו באותה שעה.
אבל בדיוק בשל כך נתנו לך 70 – 80 שנות חיים
ומעגל שנה
שחוזר על עצמו כדי לאפשר לך
להגיע אל הברור

את מי אתה רוצה לעבוד?
את השטן או את האלוהים.
אתה חייב להחליט עד הרגע בו אתה
עוצם את עיניך.

זה שתשים את השאלה בצד כי היא מטרידה
ותמשיך לעשות מה בא לך ,
בזה לא פתרת לעצמך
כלום.

זה שתגיד לעצמך שאתה אתיאיסט שאינו מאמין בכלום
זה המגוחך ביותר והוא עובד השטן הגדול מכולם,
כי אם אינך עובד את האלוהים
אתה עובד את השטן.

גם אם ימצאו לך באמתחתך כמה וכמה דברים
השייכים לעובד האלוהים.

כי זה מה שאמרנו למעלה ^^^^
ההבדל המהותי בין העובד את השטן
לזה העובד את האלוהים הוא
שהעובד את השטן יכול לחשוב שהוא עובד את האלוהים.

זה בגלל שיכול העובד את השטן להחזיק לעצמו כמה
מעבודות האלוהים ולחשוב שעם זה הוא יוצא מעבדות השטן.
ולא היא.

אמנם העובד את האלוהים יכול ליפול
למחוזות שבהם עובדים את השטן
אולם העובד את האלוהים ישאף לקום ולחזור
אל עבודת האלוהים שלו ולנקות עצמו מעבודת השטן.

לא כן העובד את השטן.

רק אם ירצה לצאת מעבדות השטן וירצה
לעבוד את האלוהים יוכל אולי
למצוא פתח לצאת מעבדות השטן.

אבל אם תכליתו באיסוף חלק מעבודת האלוהים
זה רק לקשט את עבודת השטן שלו
הרי שכך זה יחשב בחשבונו הסופי.

כלל הדברים היוצא מהאמור

או שאתה עובד את השטן או שאתה עובד את האלוהים.
היכן אתה מונח?

בונה ציון הרשב"י הרב יעקב חי עבו זצ"ל – הסבא של הסבא רבה שלי.

הסבא של הסבא רבה שלי רבי יעקב חי עבו זצ"ל
בנה את ציון הרשב"י זיע"א לצורתו העכשווית.

שישים רבוא בני אדם אנשים נשים וטף מבני ישראל
פוקדים את קברו של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א במירון.
רבי שמעון חי לפני יותר מ 2000 שנה ,
אדם ילוד אשה שזכה להבין את תורת הבורא באופן כזה
שעד עצם היום הזה תורתו מאירה למי שרוצה להבין באמת.
בני משפחתי לאורך הדורות
השכילו להתמודד מול השלטונות הטורקים
וכן מול המנדט הבריטי
שניסו לקחת בעלות על אדמות מירון וחצר הציון
השייכים בקושאן לבני משפחתי.

כשל הדור שלי מבני משפחתי הענפה,
בשמירת הנכסים שלא יסולאו בפז
מול השלטון הציוני
שניכס לעצמו את הבעלות
על חצר הציון ואדמות המשפחה בכפר,
והסתפק בעלה תאנה
בדמות חתן הנשוי לאחת מבנות המשפחה
שמונה לוועדה הממונה על האתר…

מתוך האתר האגדה לבית עבו.

קדמה למירון רכישת קרקע בעלמה ובקדש שבגליל העליון בסיוע משה מונטיפיורי, ב-1839. אולם, בשנות השבעים של המאה הי"ט רכש הרב שמואל עבו את חלקת הקבר של רבי שמעון בר יוחאי במירון והקים שם מבנה בית הכנסת הקיים עד היום. ב-1881 הרב אברהם חיים עבו הלך בעקבות אביו, שמואל עבו ופעל למען הרחבת החצר של רבי שמעון בר יוחאי בבניית בתים וחניון לבהמות והרחבת פתח החצר והתקנת דלת ברזל למבנה המרכזי, שקיימת עד היום הזה. במכתבים של הרב א.ח. עבו, הפונים אל אישים בעלי השפעה, מפציר הוא בהם להמשיך את מפעלו של אביו הקשור ל"שר בית הזוהר" (הוא מרמז לרבי שמעון בר יוחאי), כשהוא מדגיש כי יש להזדרז בשל הגשמים המכבידים על הבנין ומסכנים את יציבותו:

"…ובפרט שבימים האלה נתרועע הרבה ויש בו סכנה גדולה אפשר בימות החורף יפול הבית מריבוי הגשמים…גלוי וידוע לעין כל שתמיד עטרת ראשי הרב מר אבי זצוק"ל היה חשקו ותאוותו להשכיל להיטיב אל הקדש פנימה ובפרט בבנין במקום מקודש שר בית הזוהר…ובעזרת ה' לא אשקוט ולא אנוח עד אם גמרתי הבנין הקדוש הניזכר כאשר יש את רצוני. והנה עלה בדעתי להרחיב הפתח של החצר רחב ולעשות לו ברזל בבנין נאה ומהודר… והן עתה יש אומן ופועלים ועושים רצפת אבנים לקרקע החצר לבהמות שעוד לא יכנסו בחצר המקדש בעזרת האל הכל יהיה בטוב…".
הרב יעקב משה טולדאנו, אוצר גנזים, ירושלים, 1960,ע"ע 179-178.

הרב שמואל עבו קנה מידי בעלי אחוזות כ-7000 דונם אדמה חקלאית בכפר מירון ועודד עשרות משפחות יהודיות מיוצאי כורדיסטאן להתיישב במקום. הללו חילקו את זמנם בין עבודות חקלאיות, בעיקר מטעי זית, ובין לימוד תורה והתעמקות ברזי הקבלה והזוהר בשעות הלילה. לאות הוקרה על פועלו העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו, ובערבי ל"ג בעומר הובל ספר תורה זה מבית כנסת "הצדיק הלבן-יוסף בנאה", לבית משפחת עבו, לבית הכנסת של רבי שמעון בר יוחאי, במירון. זו מסורת מיוחדת, שהפכה, במרוצת הזמן, לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הדתי והעממי של צפת והגליל כולו. שמורה עד היום הזה למשפחת עבו, ה"חזקה" בהובלת הס"ת למירון בחגיגות ל"ג בעומר.
בשנות השמונים של המאה הי"ט ניתווספה לישוב אוכלוסיה יהודית צפון אפריקאית. לורנס אוליפנט, שביקר במירון ב-1883, מספר על קיומה ועלייתה לקרקע בעידוד יעקב חי עבו והודות לו:

"חלק ניכר של הכפר שייך לרבי ספרדי (רבי יעקב חי עבו) ורצונו לעודד את עבודת האדמה בקרב בני דתו. הוא הושיב על האדמה שש משפחות יהודיות יוצאות מרוקו, רגילות בחקלאות והן מצליחות. נוסף אליהן היו גם שתים עשרה משפחות מוסלמיות שביחד מהוות את תושבי הכפר. נתרשמתי רבות למראה הידידות ביניהן…השייח' שיבח את היהודים כאנשי עמל וחקלאים טובים…".
לורנס אוליפנט, חיפה כתבות מארץ ישראל, 1885-1882, ירושלים, 1976

מיכאל גולדשמידט נציג אגודת חיבת ציון באנגליה, המסייר בארץ ישראל ב-1883 מתאר את הישוב מירון. תיאורו מתפרסם בעיתון "המגיד", במקבץ של ידיעות על ארץ ישראל. תמונת המצב המתוארת דומה לזו שמציג אוליפאנט, עם מעט יותר פרטים על אודות קשיי היום יום והאופן בו מתגברים עליהם, ועל אודות היבול החקלאי הענף באופן יחסי, וההדגשה הוא על ייחוס הישוב למשפחת עבו.
האיזכור האחרון של משפחת עבו בהקשר לישוב היהודי במירון, מופיע בעיתון "החבצלת", בו הרב יעקב חי עבו יוצא בקריאה ליהודי התפוצה לסייע בידי הישוב. בדברי קריאתו הוא טווה משנה בה ייעוד ותעודה של בני הארץ המיישבים את ארצם ורוקמים חזון חקלאי והרחבת גבול הארץ והישוב היהודי בה. בלעדי כל אלה, לדבריו, אין כל תוחלת לכל עמלם. דברי עבו מציגים השקפת עולם פרודוקטיבית לצד רעיונות גאולת אדמות ארץ ישראל, משנה חקלאית סדורה הנטועה בראליה של ארץ ישראל:

"…קנינו לנו כברת ארץ גדולה וטובה בהכפר מירון הקדושה הרחוקה מעירנו כשעה וחצי על מנת לעובדה ולשומרה, לעמול וליגע להוציא לחם מן הארץ בעמל ידיים וזיעת אפיים, אדמתינו היא, כאשר אמרנו, הטובה והמובחרה לחרישה וזריעה וגם לנטיעת אילנות ושטחה יעלה עד אלף חמש מאות דונאם, מלבד הגינה אשר עליה העשויה והנטועה בכל עצי פרי שונים, וגם עצי אתרוגים טובים במספר רב וגם אלף וחמש מאות עצי פרי הנותנים יבול כברכת ה'. גם במים תודה לאל ארצינו מבורכת כי שמה שוטף הולך המעיין הגדול והמהולל הנקרא מגידו, מימי המעיין הזה סובבים הולכים במרוצה סביב הגן אשר לנו. בה' שמנו מבטחינו ותקותינו תעודדינו כי נעשה וגם נצליח, ולא יארכו ימים ועבודתינו באדמתינו תעשה פרי ישוה לנו, עמלינו תחיינו ותעשינו מאושרים בארץ ביען כי אנחנו בני הארץ הננו, אשר ידענו את השפה ואת העם, את מנהגיו ואת טבעו…ואנחנו בע"ה על נקלה נוכל לדעתם ולהשיגם, בלי מחיר ובלי פזרון ממון, ובלי הקרבת נסכים מחלב ודם כמוהם; גם אורח החיים הנקל לנו לשאת רב יתר מאלה החדשים אשר כל ימיהם ראו בטיבה, ואנחנו ובארץ הקודש גודלנו בעוני ודוחק, מותרות לא ידענו ולא נהגנו מעולם, ומה גם בבואינו לפרנס מעמל כפינו בעבודה, באדמה, הנקל לנו לחיות חיי איכר חיי פעללאחי בהספקה ובצימצום, אשר זה עיקר גדול ויסוד ראשי בחיי עובד האדמה…אך עתה דאגתנו הגדולה היא על חסרון בתים, על כי יחסרו לנו בתים למחסה ולמיסתור מזרם וממטר, מקום דיר לבהמות, בית אוסף תבואתינו ופרי אדמתינו, אשר זה הוא העיקר, ומבלעדי זאת אין תקווה לכל עמלינו…אין ביטחון לכל רכושינו ויגיענו וזולת אלה כל תבואתינו ופרי אדמתינו ישא הרוח. הנה חכמים ורבני עדתינו בפה עיר הקודש הרשו לנו לשבת – רק עד ימות הגשמים – בבתים אשר בהחצר מקום שם ציון התנא האלוקי הרשב"י זיע"א (שם במירון) ועתה הנה החורף הגיע וימות הגשמים קרבו לבוא, ואנה אנחנו באים. אי לזאת יצאנו לדפוק בשערי רחמי לבב כל גדולי נדיבי אחינו הרחמנים …".

בשלהי המאה הי"ט הישוב מירון מיושב על ידי יהודים ספרדים וצפון אפריקאיים, שאינם חקלאים כי אם בעלי מלאכה. הארכיון הקונסולרי מגלה כי הרשויות העותמניות ניסו להחרים את אדמות מירון, תוך שגירשו תושבים מהכפר וניסו להשתלט על אדמותיה. הן אסתר עבו והן יצחק עבו, אלמנת הרב יעקב חי עבו ואחיו, מבהירים בתקיפות כי מירון והאדמות שמסביב בבעלות בית עבו. דומה כי בעידן שלהי האימפריה העותמנית רכישת קרקעות לא היתה משימה קלה יותר משמירה על הבעלות על הקרקע.
משפחת עבו, פעלה רבות למען האינטרס הצרפתי, שהתחבר עם המעגל העותמני והמעגל היהודי. לארכיון שלנו היבטים ייחודיים לו : היבטים השופכים אור על הפעילות הקונסולרית, הדיפלומאטית, היישובית והרבנית, של "שושלת" עבו בצפון ארץ ישראל; היבטים אלו כרוכים זה בזה ובכך ייחודם, שכן המוטיבציות השונות שבפעילות משפחת עבו, מציירות תמונה רבגונית ורבת תחכום.
ההשתקפות האותנטית והאמינה של פעילות משפחת עבו בתיעוד ארכיוני זה הופכת מקור זה למקור רב חשיבות בחקר ארץ ישראל.

כתובת האקדמית של המחבר:
ד"ר יוסף שרביט, החוג להיסטוריה של עם ישראל,
אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע

הסבא רבה שלי – רבי אליהו עבו זצ"ל יחד עם בן דודו רבי שלמה אלכייאל [הרוכב] עבו ע"ה.
מקימי חוות סג'רה [אילניה] 

לחווה זו הגיע בן גוריון בפעם הראשונה שהגיע לארץ,
שם למד על דרכי האיכרים היהודים בני הארץ.

רבי אליהו עבו נ"ע הוא אביה של סבתי שרה מראד לבית עבו נ"ע.
כאן בתמונה:

לחצו כאן כדי לעבור לראות את בונה ציון הרשב"י, ואת הישוב מירון
הסבא של הסבא רבה שלי רבי יעקב חי עבו זצ"ל

חבורות מטומטמים מימין ומשמאל טוענות – המדינה שלי הלכה פייפן…ואני מה רוצה ?

כל התקופה האחרונה מזה כמה חודשים
אני עובר ורואה קבוצות של "ימניים"
כאילו ליכוד כזה…
אני משתומם לגמרי ממה שחוזות בו עיני.

זה אותו טמטום אבל לחלוטין אותו טמטום
של המקבילים שלהם משמאל.
אלו עם הטיעון
"המדינה שלי הלכה פייפן"
ואלו עם אותו טיעון בדיוק.

ואני מסכים עם שני הצדדים לגמרי.

ואני מתבונן קצת יותר לעומק
ואני רואה אנשים מבוגרים
שבכל סיטואציה שתעמיד אותם, שלא קשורה בפוליטיקה
יכול להיות מאד שתמצא מבוגר אחראי
עם מידת ניסיון בהמון תחומים

לפעמים הם נושאים תארים אמיתיים
המעידים על השכלתם
לפעמים הם שועלי קרבות שיודעים
להצעיד חיילים לקרב

רבים מהם קשורים לארץ הזו עם שורשים
של כמה דורות
רבים מהם אנשים חברותיים שמסוגלים לעניין
קבוצה גדולה של עוקבים עם סיפורי חיים מרתקים,
אבל כשזה מגיע לשיח הפוליטי? זה שקשור ללאום?
זה משהו מטורף.

אתה יכול להיתקל בקיר בטון מזויין
של סוג "דעה"
שתקועה לבן אדם כאילו מישהו העביר אותו
היפנוזה עמוקה,
ופשוט מת מן העולם והשאיר אותו כך
מבלי לשחרר אותו מההיפנוזה….

זה לא יאומן.
אין עם מי לדבר.

רובם בנויים על תבניות יצוקות שמשודרות להם
מאז גיל יניקה
גן ילדים, ביה"ס יסודי, תיכון, צבא,
וחלאס !!
נגמר הסיפור.

אני חושב שחוץ ממני
יש עוד כמה ברי מזל שהצליחו לצאת מהמטריקס
אבל המספרים מעטים,
ואם אני מנסה למצוא מתוך אלו
שכן הצליחו
לשחרר עצמם ממטריקס המנטרות
כמה שהצליחו להגיע למיומנות
של יחידה הפועלת עצמאית לחלוטין
ללא תלות
בהסכמה חברתית או אחרת
אזי אני יכול לספור אותם על אצבעות
יד אחת
ואולי טיפה מהיד השניה.

בשיא הרצינות, ושלא יפגע לי אף אחד כאן.

אני אסביר עוד טיפה:
אני מסוגל להגיע לחברה שיושבים בה
כמה בעלי לשון
שהדיבור שלהם מחובר איכשהו אל המחשבה,
והם מסוגלים לייצר קו רהוט
של משא
עם התחלה אמצע סוף,
המתאר רעיון.

אני מסוגל להקשיב
גם אם זה יהיה הדבר המופרך
ביותר בעולם,

ואז
לקבל את רשות הדיבור
ולהעמיד מול הרעיון [במידה וצריך]
את האמת כפי שאני קורא אותה.

כמה בני אדם מסוגלים לעשות את זה?
באמת.
להקשיב לרעיון ששייך לקטגוריה של רעיונות
שאתה יודע בוודאות שאתה לא מתעסק אתם!
נקודה.

ולעשות את זה מתוך פתיחות המסלקת כל חומה
על מנת
לאתר ולו ניצוצות של אמת
שיתכן וישכנעו אותך
להמשיך את הדיון על הבסיס הזה?

היום כל הטיעונים הלעוסים אלו כלעומת אלו
נזרקים לחלל האוויר
רק כדי לייצר מלחמת רעיונות ולא על מנת להגיע
לאיזשהיא הסכמה
על כיוון משותף
של בסיס נתונים שעליו אפשר לבנות
גשר להבנה.

אף אחד לא רוצה באמת להבין את האחר.

כל זה אני מדבר במקרה ומדובר
באנשי אמת
המאמינים שהם מתעסקים באמת.

רוב אלו שנמצאים שם במרחב הם כאלה
שבכלל לא עוסקים
בוויכוח כי הם מאמינים
באמת כלשהיא.

הם נמצאים שם כי הם נולדו לתוך קבוצה
עם צבע, מבטא, צעיף, משכורת,
ו-וועד שמכוון את תשלומי הפרט לקופה הכללית .
ואלו רבים מיני ספור.

והם מנהלים את השיח.
הם קובעים את אמות המידה,
כי אלו שמזרימים למטריקס את דפי המסרים?
מכוונים בדיוק אליהם.

וכל אחד ואחת מהם?
הוא מלך במלכותו !
כל השאר?

נערים שמשחקים בחצר המלכות שלהם.

בטח בתוך מדיה כמו פייסבוק שנתנה לכל אחד קיר,
וגבול, וגדרות,
ואפשרות לחסל את המטריד .

ולכל העדרים של המלכים הללו
קמו קיסרים רמי דרג.
רוצים לזהות אותם?

תעברו על פוסטים של כמה אושיות פייסבוק
מוכרות
ותבחרו איזה פוסט עם נניח 500 תגובות,
תעברו על התגובות
ואני מבטיח לכם שבתוך שלל ה – "ענק" "גדול מהחיים" וכו',
אתם תמצאו עשרות תגובות – "מ ל ך"……
לא פחות ולא יותר….

אני כבר לא מדבר על מלא שרלילות
שנמסות כמו חמאה ביום חמה
אני לא מדבר על ערסים עם נרגילות.
פילוח רוחבי של המון עמך ישראל
נורמטיבים לחלוטין.

ובקטע של האריסטוקרטים בעיני עצמם?
הפלספנים עם לשון הצפונבון
המשלבת ביטויים רבים בלועזית
ומושגים שחוקים
מהאקדמיה?

זה ממש אותו משחק רק עם דמויות
קצת יותר צבועות
ודפוסי תגובות קצת יותר מתוחכמים,
שנונים, ציניים, מלאי סרקזם,
אבל הקונצפט?
אחד על אחד…

שמאל ? ימין ?

אותו סוג של בני אנוש רק עם צבע שונה
ממש כמו אוהדי מכבי או הפועל או בית"ר.
וכולם אוהדי כדורגל.

אז מה אגיד לכם?
התחבטתי ואני עדיין…
כבר המון זמן,
רק שזה התגבר בזמן האחרון…
מה בעצם אני מצפה בכל הפעילות הזו שלי פה?

במה ? פרסום ? השפעה ? שינוי ???

יש לי ערוץ יוטיוב עם למעלה מ 800 שיעורים
שאינם שיעורים רגילים אלא כולם נוגעים
למצב האומה.

יש לי בלוג [כאן] בו סדרתי פוסטים באופן שהקורא יוכל
לרוץ מהתחלה ולעבור על איזשהוא
קו רעיוני שיספק לו
פלטפורמה שעליה יוכל לבצע בשקט יחסי מהלך
של ניתוח מצב
שיש בו לספק קצוות להתחלה חדשה
של רעיון שיוביל
אל הזהות האבודה אותה אני טורח לשחזר מזה כמה שנים
אצל אחים ואחיות שלי מבני עמי
שאני יודע בוודאות
שזהותם נשאבה מהם,
וחוץ מסמלים חיצוניים
נותרו חלולים לגמרי…[מזהות יהודית מקורית]

היה לי פורום שעדיין קיים מלא בחומר
משנים עברו
בהם פוצצתי מוסכמות ושחטתי פרות קדושות למכביר
והורדתי מסכות מעל פני מתחזים שונים ומשונים
כולל מעל
פני נוכלים שעטו על עצמם מרדעת של חמור
בדמות חלוקה דרבנן….

בפייסבוק אני פועל מזה שנים עם דמות וירטואלית
שבחרתי בקפידה, כדי לקחת אל מחוזות,
שאף אחד לא מדבר עליהם,
ואם כן מדברים עליהם אז ממש לא בזווית החדה
אותה בחרתי…

אני יודע על תוצאות שממש הסבו לי סיפוק גדול
במשך השנים הצלחתי להטמיע רעיונות גדולים הקשורים
לכלל אומת בני ישראל אותה אני אוהב כנפשי ומאודי ככלל
ובדור הזה בפרט.

יש קבוצה קטנה של עוקבים נאמנים של שנים
שיודעים שכל מילה שלי כאן מדודה שקולה וגזורה
בדיוק מרבי.
אני מרגיש שדי מיציתי את המדיה הזו.

להגיד לכם שאני עוזב מחר בבוקר?
לא יודע.
לא נראה לי שזה יקרה כל כך מהר

אע"פ שאם יתרחש איזה אירוע
שיכניס אותי למעשה שאחשוב
שהוא מספיק חשוב
אני נעלם מכאן מחר בבוקר.

אבל לא נראה אחד כזה באופק , לא משהו שאני רואה על כל פנים….
גם אם לא יגיע אחד כזה , כבר אמרתי שנראה לי
שמיציתי את המדיה הזו, והדבר האחרון שבא לי בחיים
זה לבזבז אותם על משהו שאין לי בו יותר עניין.
ולמה אין לי בזה יותר עניין?

מאד פשוט,
בפרספקטיבה של זמן,
נכון שאמרתי שראיתי תוצאות
אבל התוצאות הרצויות מבחינתי
לא יגיעו בקצב האירועים
הנוכחי.

ולכן אני חושב על דרכים חדשות.

למה אני מספר לכם את כל זה?
כי סיפרתי לכם כבר כל כך הרבה דברים,
אז שאת זה לא אספר?

תדעו לכם
אני אוהב כל יהודי כנפשי ומאודי.
אני אוהב את בני ישראל לאורך כל הדורות
בטח שעכשיו.
עקבתי אחר כל ההיסטוריה של בני עמנו
מאז היותי ילד קטן
צמחתי אתה,
מעולם לא עזבתי את דוד המלך
גם כשהוא היה לבד עם הצאן מנודה במדבר
חיסלתי את המצרי יחד עם משה וקפצתי עם נחשון לתוך הים
החזקתי בחרבו של חושים בן דן
כשערף את ראשו של עשו
בניתי עם שלמה את בית המקדש הראשון ועם עזרא ונחמיה את השני
שחטתי בני עמלק עם יואב בן צרויה,
וכיסחתי את עוג מלך הבשן וסיחון מלך האמורי,
תקעתי את הפגיון לתוך משמניו של עגלון יחד עם אהוד בן גירא
והפלתי את העמודים יחד עם שמשון…
וכך על זה הדרך….
זה היה הכל מזמן, בעבר,
אני חי כאן בהווה
ורוצה עתיד.

רוב אלו שהתחילו לקרוא את הפוסט הזה
לא יגיעו לכאן, הם ימשיכו את זרימת המטריקס.
אם הגעת עד לכאן סימן שיש לך את האפשרות
להבין מה אני רוצה….

אני רוצה לראות בית מקדש בנוי על הר הבית.
אני רוצה לראות מלך מזרע דוד מולך על ישראל.
אני רוצה לדעת שהשכינה חזרה הבייתה
אני רוצה לראות את האחים והאחיות שלי בני מלכים
ממלכת כהנים וגוי קדוש.

זהו רצוני עלי אדמות בחיים חיותי.
וקיום רצוני זה תלוי בכל אחד ואחת מכם.
הייתי רוצה לדעת שזהו רצונכם גם כן,
הואיל וזהו רצונו של אבינו שבשמיים ….

התרצו ?

                               

עלבונה של הרוח הנושבת בלב השומע והרואה…

מוזר.
אני מסוגל למצוא עצמי
עם המחשבה
במחוזות בהם אני בן 22
בעל כח אדיר
תרמיל הנדודים על כתפי
מונח ברישול,
הכלבה צועדת לידי
ובאפי עולה ריח ציד.
וכי אני צייד?

או….הו…
וכי איך הגעתי להבין את מה שהבנתי עד הלום? [:)]
נו טוב, לא רק עם הצייד…

אבל צדתי.
הכל.
הלכתי בעקבות.
עקבתי ארוכות.
הנחתי מלכודות.
פרשתי רשתות.
למדתי אורחות.
הקשבתי בלילות.
התעמקתי בזריחות.
נבלעתי בשקיעות.
צללתי בתהומות.

אבל עכשיו…?
אני סבא
חחח

כנשר על גוזליו מרחף

ועדיין ריח הצייד עולה באפי
וממרומי שחקים
יודע אני שלפעמים
גם ציידים
ניצודים
ברשתות של אחרים

כי זה כוחו של צייד
לאמוד מרחקים

ובכלל צייד הוא רק תחביב נזנח שלי
ישן מעת רחוקה
אני כל כך הרבה דברים אחרים.

ומה נזכרתי בזה עכשיו?
כי אני רואה עדרים עדרים ניצודים
מוכנסים למחנות ריכוז
לכודים

ואם אני מגביה עוף
אני רואה עשנים שחורים
מיטמרים…

והריח נורא
צחנה

הכי מזעזע אותי ?
זה השקט
הצייתנות של המובלים לטבח
האור שכבה בעיניים
תנועות הלעיסה
של מנת המזון היומית

מחר?
את מי הוא מעניין?
ואני לא מבין למה.

כי הנה אני עדיין כאן
חחח

ואיך יכול להיות
שלא רואים ?
לא שומעים?

ניחא אם הייתי שקוף
נחבא, מסתתר, שוקט,
אבל לא…

ממש לא,
צריחת הנשר
שאגות הארי נהמות הנמר
טפיפת רהיטת הצבי
המדלג ערוצים חרוצים בין הרים
המחזירים בת קול
הזועקת עלבונה של הרוח
הנושבת בלב השומע והרואה

ועדיין אף אחד לא רואה
אף אחד לא שומע

וזה כל כך מעליב
אבל דיו לעבד להיות כרבו
מלך עלוב
שנעלב ולא עולב
מסתתר בשפריר חביון

עשרה ? לאורך אלפי שנים ?
לא יאומן – לא נמצאו.
שניים? לא התחברו.

אחד ??
מי שומע לו ?

שמע ישראל
ה' אלוהנו ה' אחד.

שמעתם?

 

 

 

אפילו הם מבינים מה שכאן שכחו……

 

כסא לשטן וכת דילה לשלוט בעם הקודש.

בכל המאמרים שכתבתי בשנים הרבות שחלפו
אודות תנועת המזרחי\ציונות דתית\דתיים לאומיים
וזה המון המון מאמרים, הנקודה המובילה של כולם
מתבטאת בכרעי התרנגולת אותה סיפקו מי שישב
בלב לבה של תנועה זו לחבר בין טומאת הכופרים המורדים
באלוהי ישראל לבין הגרעין הטהור והזך של בני ישראל.
הנקודה בה מלבינים את חושך הטומאה הזו על ידי
בני כלאיים שכל תפקידם ומהותם לספק כסא לשטן וכת דילה
לשלוט בעם הקודש, ולהרחיקם מדרך האמת המקורית המגולמת
בתורת משה.

באופן ברור אפשר להבין שככל שקרובים אל טומאה אפלה זו
כך צריכה התחפושת של בני הכלאיים
להיות קרובה ככל האפשר אל המקור.

המפגש שלי עם שמואל אליהו התרחש באתר "מוריה"
כאשר קראתי לפני למעלה מ 10 שנים "פסק הלכה" שלו
שאוסר לנסוע לאומן.
לא המלצה. לא עצה.
פסק הלכה
שאסור על פי תורתנו הקדושה לצאת את ארץ ישראל בראש השנה
כדי להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב.

אנכי הקטן איני קטיל קנים באגמא בכל הקשור לדבר הלכה ב"ה
מבחרותי הנני תלמיד חבר של חכם גדעון בן משה שליט"א
אנכי הקטן גיסו של הרב אליהו שטרית שליט"א שהיה ב 22 שנה האחרונות
החברותא של הרב עובדיה יוסף נ"ע זכות תורתו תהא מגן בעדנו,
שהוציא לאור, עימד וערך את כל ספריו של הרב בשנים אלו.

שימשתי את זקן חסידי ברסלב הרב לוי יצחק בנדר זצ"ל תקופה ארוכה,
הייתי תלמיד חבר עם המשפיע בהא הידיעה של ברסלב [בעיני]
הרב משה ביננשטוק שליט"א משך כמה שנים טובות ,
הייתה לי היכרות קרובה עם הרב יצחק כדורי זצוק"ל.
הייתי בכל בתי גדולי ישראל
בשליחותם של כמה מהצדיקים הנסתרים בדורנו.
ועוד .
כל זאת איני מספר כדי להרבות בשבח עצמי חלילה
אלא כדי לספק לתוהה הרוצה להבין את דברי הבאים רקע.

הערתי על אותה תשובה של שמואל אליהו שלפסק שלו אין סמך תורני.

מאותו רגע נפתחה כנגדי חזית שבה הותקפתי
על ידי כמה מהבריונים שיצאו להגן על 'כבוד רבם'
שהכפישו את שמי בכל מקום בו הוא הופיע כמעט ברשת.
ומי עמד בראש המתקפה נגדי? יודעים?
שמעתם על עזרא שיינברג ?
"רב מקובל" שעמד בראש ישיבה של 500 תלמידים,
ובדק את נשותיהם מקרוב קרוב?
"חברו הטוב" של שמואל אליהו הלז,
הוא יצא למלחמה נגדי ברשת, יחד עם "תלמידיו"….

בני הזוג, נפגעי הרב שיינברג: "הרב שהערצתי פגע באשתי בבית שלנו"

כפי שאמרתי אנכי איני קטיל קנים באגמא,
השבתי מלחמה שערה
ובכל מקום הייתה ידם על התחתונה,
כאשר לסיכום המערכה
פרסמתי קונטרס קטן שהכיל את כל המקורות ההלכתיים
ששמו ללעג ולקלס את "פסקו" המוזר של שמואל אליהו הנ"ל,
ובזאת הסתיימה המערכה.

אלא שאז נתפנתי לפשפש קצת אודות "הרב" הנ"ל, וייחדתי לו
|אשכול שלם בפורום הישן שלי בו עקבתי אחר ענייניו בעין בוחנת.

רק אתמול ערכתי ברור לאחר שנים של תהיות אודות
המחלוקת הגדולה שפשתה בעם ישראל מהקטן עד הגדול וכשאני אומר
|זאת אני מתכוון בעיקר לאנשי תורה.

אתם יכולים לקרוא את הברור הזה בקישור כאן :


הברור הזה מבוסס על דברי מי שברוח קודשו גילה לנו רבים מפתרונות
החידות הנוגעות לאחרית הימים.

המלבי"ם הקדוש.

מסקנת הברור היא ככותרת המאמר:
ישראל גדול מיעקב – יעקב פחותים בערכם מישראל.
תוהים במה מדובר? תקראו את המאמר,
זהו רק חלק מעניינו של הפוסט כאן.

תורף עניין הפוסט הזה הוא שמואל אליהו
ומיקומו במרחב כרעי התרנגולת שמספקת תנועת המזרחי
לשלטון הזדון של הכופרים והמורדים במלכות ה'.

מי שטועה אחר לבושו של שמואל אליהו לבוש אדם חרדי
לחשוב שדעותיו של שמואל אליהו והשקפותיו הן השקפות יהודי
שפועל בדור הזה לבנות בית מקדש ולהחזיר את המלכות לידי זרע דוד
הרי יטעה הוא אחריו עד דעותיו הרפורמיות של יובל שרלו ששניהם
חברים ממש באותה קליקה יחד עם "רעבני" צוהר הרפורמים,
ושאר ועד רבני תנועות המזרחי למיניהם
ותורתם הנפולה שאין בה כל תועלת, תורת שדין יהודאין.

אלא שהוא הרבה יותר מסוכן מהם.

הוא מחופש היטב. לכן גם שולחים אותו לחזית, במתק שפתיים,

בלשון לימודים אותה זכה ללמוד אצל אביו זצ"ל
ושבשמו 
הוא משתמש כל הזמן כקרדום לחפור לו בו תלם
להמשיך את דרכו כביכול.

אני בטוח שלא כל מוח סביל דא לקרוא דברים אלו,
אבל עבור מתי המעט שעוקבים אחרי מאז אותו ויכוח
ויודעים שהמעשה שלי אינו נובע מנטירה או נקמנות,
אלא מלימוד נקי מכל טעם נשיכה שהוא,
על מנת לתקן דרך נאותה לכל הרוצה להבין השקפה נכונה ואמיתית בדור,
שעל זה מסרתי את נפשי, כבודי, תורתי, ממוני, וכל אשר לי,
כדי להציל יקר מזולל.

הסרטון המצורף [אותו הורדתי למשמרת כי סביר להניח ש"הם"
יחסמו אותו באיזה שלב] מוכיח עבורי ללא כל ספק
את היותו של שמואל אליהו מיעקב הפחות מישראל
ע"פ המאמר המצורף בקישור לעיל,
ולא נותר לי אלא בהמשך למה שטענתי כלפיו אז
שיינו יין צעיר תוסס שלא שקטו שמריו,
ולאחר חקירה ודרישה טענתי שהוא חומץ בן יין,
הרי שעכשיו ברור לי לחלוטין שנופת הצופים בה מתאר הלז את
ה"חג היהודי" "יום העצמאות" והשמחה והתודה וכו',
מציבים אותו בוודאות עם אותו המון יעקב הפחותים,
אשר אינם אותה שארית ישראל הנעלים
המייחלים לממלכת כהנים וגוי קדוש אותם מתאר בלשונו הקדוש

המלבי"ם ואצטט עבור העצלים את באורו לפסוק ו' בירמיהו ל"א להלן:

"רנו ליעקב שמחה" תחלה ירונו על השמחה שיהיה ליעקב,

ומה יהיה השמחה "וצהלו בראש הגוים"
שבאחרית ימי גלותם יוסר מעליהם השעבוד,
ויצהלו כי יהיו בראש הגוים,
שהגוים יתנו להם כבוד ויהיו בראשם,
תחת שהיו תחלה נבזים ושפלים ביניהם,
והנה יעקב הם המון עם והפחותים שבהם,{
וישראל הם הגדולים,
והשמחה הזאת שיצהלו בראש הגוים יהיה רק ליעקב
לא לישראל שהם ירצו שישיב שכינתו לציון,
אבל אז בעת ההיא "השמיעו" והכריזו בפרסום "והללו" את ה'
ע"י מה "שתאמרו הושע ה' את עמך" הצדיקים
"את שארית ישראל", שהם רוצים בתשועה האמתית
מקיבוץ גלויות ושיבתם לציון, וכן יהיה אז כי ה' ישיב להם:

ביאור המילות

"יעקב, ישראל". ישראל גדול מיעקב (ישעיה ט' ז'):

ובלשון קלה להבנה –

המלבי"ם הקדוש אומר דברים ברורים:
יש חילוק בין יעקב לישראל, והנביא ישעיה מסביר בפרוש המילות
"ישראל גדול מיעקב"
גם רבי נתן תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב מלמד דבר דומה
אודות בני השפחות המצויים בישראל שהם פחותים בערכם מ"ישראל".

ובכן אומר המלבי"ם ברוח קודשו – מה היא שמחתם של יעקב
עליה עומד הפסוק? שיצהלו יעקב על שהוסר השעבוד
באחרית ימי גלותם [אינו מדבר על 'גאולתם' אלא על אחרית ימי 'גלותם']

ומה שמחתם? שיצהלו כי יהיו בראש הגויים….

[הפייסבוק מלא בסרטונים המתארים את עלייתה המטאורית של מדינת
ישראל (כאן צריך לקרוא לה מדינת יעקב על פי פרוש המלבי"ם)
על פרסי הנובל, והמצאות הטכנולוגיות הרבות, והעוצמה הצבאית הגדולה
שמעמידים את ישראל בראש הגויים (בראש כותרות המדיה ברחבי העולם]

וכאן כדי להסביר אם כך על מה ולמה "ישראל" גדולים מ"יעקב" ?

הואיל ורק יעקב שהם פחותים מישראל שמחים על היותם
בראש הגויים, כאשר לישראל הגדולים מהם – שמחה זו מה עושה?
שכן רוצים הם ישראל קדושים להשיב שכינת ה' לציון
לראותה מקושטת בכל תכשיטיה ולבושיה ותיקוניה בבית הגדול והקדוש
שהיא היא התשועה הגדולה והאמיתית של ישראל.
לכן מסביר המלבי"ם את דברי ירמיהו נביא ה' המנבא כל זאת בעת העתיקה
למרות שמחת יעקב עדיין ישראל הגדולים אומרים להם
בעת שמחתם "הושע ה' את עמך" הצדיקים
"את שארית ישראל", שהם רוצים בתשועה האמתית
מקיבוץ גלויות ושיבתם לציון, ומסיים המלבי"ם הקדוש

את פרושו לפסוק זה – "וכן יהיה אז כי ה' ישיב להם:"

וכל שנותר לי לסיכום הפוסט הזה לאחל לשמואל אליהו שיזכה לראות
את הטוב המונח בדברים אלו אם יגיעו אליו, והטוב הזה מתמצה
בתפילה שלי שיחד עם כל יעקב יתעלה שמואל אליהו למדרגת ישראל.
במהרה בימינו אמן.

הנה הסרטון ששימש לי מקור השראה לכתיבת הפוסט הזה

 

ישראל גדול מיעקב – יעקב פחותים בערכם מישראל. ואיך זה קשור ליום העצמאות?

טוב נו….הנה הפוסט שלי ליום העצמאות התשע"ו
ואתם תצטרכו להחזיק טיפה ראש, למרות עשן המנגל
וכמות הבירות\ערק\וודקה\ויסקי\יין\גראס\חשיש.

תראו
אין דבר שלא מופיע בדברי
נביאי ישראל.

היו לי תכניות רדיו ששידרתי לפני כמה שנים
שהיו מבוססות טקסטים של ישעיהו הנביא, ירמיהו, מלאכי
ועוד ועוד…
זו חוויה מכוננת לגמרי לקרוא
דברי הנביאים
ולמצוא אותם בכותרות
עיתוני הבוקר.

לא יודע אם כל אחד יכול ,
לכן עשיתי את זה במשך כמה שנים,
לכן קראתי לפורום הישן שלי בחדרי חרדים:
"נבואות ואקטואליה באחרית הימים"

לגבי יום העצמאות יש מחלוקת ברורה
בין כמה זרמים מובילים בעם ישראל.

ולגבי שבטים וזרמים אתם מוזמנים לקרוא את המאמר שלי
כאן בקישור המצורף

סקירת "שבטי" ישראל בעת הזו – מרדכי אלוף. ]

אם קראתם או לא,
ברור לכם שיש כמה וכמה זרמים
בעם ישראל בעת הזו,

ויש ביניהם מחלוקות גדולות
בכל מיני עניינים
אחד מהם
זה יום העצמאות והקמת
מדינת ישראל.

ניקח את שני הקטבים
קטב אחד – ראשית צמיחת גאולתנו.
קטב שני – מעשה שטן.

בין שני הקטבים הללו יש קונצנזוס רחב
של שמחה
על עצם העובדה שיש לבני ישראל
סוג של ריבונות על
ארץ ישראל
ושלטון עצמי [כביכול] כישות סוברנית.

אני מדגיש
אני לא נכנס כלל לסמנטיקה וריטוריקה של הזמן הזה
בז'רגון המשומש
ע"י הזרמים בעת הזו.

דיברתי ואני מדבר
על איך אני מוצא את המחלוקת הזו
בדברי נביאי ישראל ומה אני לומד מהם
על היום.

אז בואו נלך כולנו רגע לירמיהו הנביא פרק ל"א פסוקים ה' ו-ו',
[לא צריך ללכת לשום מקום הנה הפסוקים]

"ה כִּי יֶשׁ-יוֹם, קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם; קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
ו כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה, וְצַהֲלוּ, בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם;
הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ, וְאִמְרוּ, הוֹשַׁע יְהוָה אֶת-עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. 

אלו הפסוקים.
[אם אתם רוצים את כל הפרק (מעניין כשלעצמו) הנה הוא בקישור כאן:

http://www.mechon-mamre.org/i/t/t1131.htm ]

אז מה יש בפסוקים הללו?
הפסוק הראשון מדבר על כך
ש"יש יום"
קוראים בו הנוצרים בהר אפרים
קומו נעלה ציון אל השם אלוקנו.

נוצרים הכוונה לשומרים?
או למאמיני יש"ו ?

כך או כך
הם בהר אפרים,
זוכרים מה קרה לבני אפרים
שעלו בהר?

הם כולם מתו.
עכשיו הם אומרים בואו נעלה להר ציון,
ובאיזה סיבה הם משתמשים?

נעלה אל השם אלוקינו.
זה פסוק ה' עד כאן.

פסוק ו'
כי כה אמר ה'….
רנו, שמחו, צהלו, בראש גויים,
השמיעו , הללו,
אם כך, כל כך
למה אומר עכשיו
הושע ה' את עמך את שארית ישראל??
שאלה לא ?

אם אתם כבר בראש גויים,
צוהלים שמחים מהללים,
מה אתם עדיין צריכים ישועה
לשארית ישראל…?
על השאלה הזו עונה ברוח הקודש
המלבי"ם הקדוש
שממנו עיקרים גדולים בכל תורת
אחרית הימים.

הנה פרוש פסוק ו' במלבי"ם בלשונו הקדוש:

"רנו ליעקב שמחה"
תחלה ירונו על השמחה שיהיה ליעקב,
ועל מה תהיה השמחה
"וצהלו בראש הגוים"

שבאחרית ימי גלותם יוסר מעליהם
השעבוד,
ויצהלו כי יהיו בראש הגוים.

שהגוים יתנו להם כבוד
והם יהיו בראשם
תחת שהיו תחלה נבזים
ושפלים ביניהם

והנה יעקב הם המון עם והפחותים שבהם,
וישראל הם הגדולים

והשמחה הזאת שיצהלו בראש הגוים
יהיה רק ליעקב
לא לישראל שהם ירצו שישיב
שכינתו לציון

אבל אז
בעת ההיא "השמיעו"
והכריזו בפרסום "והללו" את ה'
ע"י מה "שתאמרו הושע ה' את עמך" הצדיקים
"את שארית ישראל", שהם רוצים בתשועה האמתית
מקיבוץ גלויות ושיבתם לציון,
וכן יהיה אז
כי ה' ישיב להם.

ביאור המילות
"יעקב, ישראל". ישראל גדול מיעקב (ישעיה ט' ז'):

המלבי"ם הקדוש אומר דברים ברורים:
יש חילוק בין יעקב לישראל,
והנביא ישעיה מסביר בפרוש המילות

"ישראל גדול מיעקב"

גם רבי נתן
תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב
מלמד דבר דומה
אודות בני השפחות המצויים בישראל
שהם פחותים בערכם מ"ישראל".

ובכן אומר המלבי"ם ברוח קודשו – מה היא שמחתם של יעקב
עליה עומד הפסוק?
שיצהלו יעקב על שהוסר השעבוד
באחרית ימי גלותם
[אינו מדבר על גאולתם אלא על אחרית ימי גלותם]

ומה שמחתם?
שיצהלו כי יהיו בראש הגויים..

הפייסבוק מלא בסרטונים
המתארים את עלייתה המטאורית של מדינת
ישראל (כאן צריך לקרוא לה מדינת יעקב על פי פרוש המלבי"ם)
על פרסי הנובל, והמצאות הטכנולוגיות הרבות, והעוצמה הצבאית הגדולה
שמעמידים את ישראל בראש הגויים, בראש כותרות המדיה
ברחבי העולם

וכאן כדי להסביר אם כך על מה ולמה "ישראל" גדולים מ"יעקב" ?

הואיל ורק יעקב
שהם פחותים מישראל
שמחים על היותם
בראש הגויים,

כאשר לישראל הגדולים מהם – שמחה זו מה עושה?
שכן רוצים הם ישראל קדושים
להשיב שכינת ה' לציון
לראותה מקושטת בכל תכשיטיה ולבושיה ותיקוניה
בבית הגדול והקדוש
שהיא היא התשועה הגדולה והאמיתית
של ישראל.

לכן מסביר המלבי"ם את דברי ירמיהו נביא ה'
המנבא כל זאת בעת העתיקה
למרות שמחת יעקב עדיין ישראל הגדולים
אומרים להם בעת שמחתם
"הושע ה' את עמך" הצדיקים
"את שארית ישראל"
שהם
רוצים בתשועה האמתית
מקיבוץ גלויות ושיבתם לציון,
ומסיים המלבי"ם הקדוש
את פרושו לפסוק זה –
"וכן יהיה אז כי ה' ישיב להם:"

עד כאן
דברי פירוש המלבי"ם על פסוק ו' בדברי ירמיהו ל"א.

הא למדת אתה החפץ באמת,
שאכן "יעקב" הפחות מישראל
יוצא בשמחתו מגדרו רק על היותו ראש לכל הגויים
ועל כך שיש לנו ריבונות לאחר שיעבוד לגויים
במשך שנות הגלות

אלא שמי שהוא מישראל הגדולים והצדיקים,
עדיין שמחה זו אינה שמחה עבורו, עד שנראה בית מקדש
בנוי על תילו, שכינת ה' בתוכו, וישראל שוכן לבטח בארצו על שבטיו
משפחותיו, בנחלתם
איש תחת גפנו ותאנתו.

לסיכום דברי הנבואה הללו ,
אני מביא לפניכם מאמר

מלפני 3 שנים ביום העצמאות.

 

יחד עם כל האמור בכל הפוסט הזה אני סבור שלכל בר דעת
נפרסה תמונה ברורה היכן יהודי בר אוריין צריך למקם את
השקפתו, הואיל ומבני יעקב הפחותים יש ויעלה מהם במדרגות לישראל.
וד"ל.

רק מי שהוא עבד לאלוהי ישראל – כבן ישראל – הוא בן חורין.

ככל שהאיומים של כנופיות כוחות האופל
המאיימות לקחת שלטון על העולם הזה
ועל יושביו – בני האדם – גוברים, כך מתעצמת בתוכי תחושת החופש.

ככל יצור אנושי הגחתי לעולם
כאשר שלושה שותפים היו למעשה בריאתי.
אבי ואמי שקיימו את מצוות הבורא שנתן בי את נשמתי.

נולדתי על אדמת ארץ ישראל כנצר למשפחות מבני ישראל
שמצד אמי לא גלו מארץ ישראל מאז כיבוש יהושוע בן נון את הארץ,
ומצד אבי מזרע המלוכה של דוד מלך ישראל חי וקיים.

המדינה שנולדה טיפה לפני, בארץ ישראל,
נתנה לי מספר זהות כשנולדתי,
לא ביקשתי אותו, לא תכננתי אותו,
זהו אחד מסדרי המדינה הזו שנולדתי לתוכה.

בהיותי נער לקחתי חלק פעיל בתנועות הנוער של המדינה
כי כל הנערים בסביבה בה גדלתי,
הובלו בנוסף ל"חינוך" בבתי הספר גם אל תנועות הנוער,
בתחילה הייתי בקן הנוער העובד והלומד [גיל 8-10 ] בשכונה,
כי הסריטו שם סרטים עם מקרן גדול וגלגלי סרט שהובאו פעם בשבוע אל הקן,
אבל מהר מאד הגעתי אל השומר הצעיר [גיל 13]
כשעזבתי את ביה"ס היסודי לתיכון
והכרתי נערים ונערות משכונות אחרות בעיר באר שבע בה גדלתי.

הפערים הגדולים בין מה שחשתי בשיעורי התנ"ך בהם הרגשתי הזדהות גמורה
עם סיפורי יואב בן צרויה שר צבאו של דוד המלך,
בניית בית המקדש של שלמה המלך עם חירם מלך צור,
עם תחושות העצבות למקרא פשעי מלכי ישראל שמרדו באלוהי ישראל,
עם הצגות חנוכה בהם גילמתי דמויות יהודה המכבי במלחמתו ביוונים, ועוד ועוד,
אל מול הגישה של הקומונרים מהשומר הצעיר שבאו מהקיבוצים
אל העיר הדרומית כדי להרביץ בנוער התמים של הפריפריה
"ציונות" מלאה בכפירת ה"ישראלים" השואפים לדו קיום עם הערבים,
ולאינטגרציה עם אומות העולם כ'עם ככל העמים'
תוך כדי נטישת כל סממן יהודי הקשור לבני ישראל,
יצרה אצלי מקום מאד מוגדר מבלי שהייתה בי טיפת שמירת מצוות כפי
המקובל בין יהודים שזכו מלידתם להיוולד לבית של שומרי תורה ומצוות.

אני לא שתקתי.

בכל מקום בו חשבתי שאותם קומנרים מלהגים
את מה שהבנתי מסיפורי התנ"ך כבגידה בערכי האומה
ושמירת קדושת זרע ישראל הרעמתי בקולי,
קול נער מתבגר, חזק ומוביל במנהיגות מוּלדת,
את חברת הנערים והנערות שהיו עמי.

מעולם לא הייתי מאותם שהנהנו כאוטומטים ולגמו בשקיקה כל מילה
של ה"מבוגרים" האחראים שנבחרו להטמיע את דפי המסרים
לתוך המוחות התמימים של בני הנוער שהופקדו על "חינוכם".

כל דבר שקלתי במאזני השכל הנערי שלי,
וכשמשהו לא נראה לי
מיד שאלתי שאלות הבהרה כדי להבין,
כשהתשובות לא נראו לי, או שהבנתי שמורחים אותי,
השבתי מלחמה שערה עם ידע שרכשתי תוך כדי לימוד עצמי,
הן משורשי הנעוצים בבני משפחתי הענפה,
יהודים שורשיים האחוזים באדמות המולדת אלפי שנים,
והן מהורי היקרים שלמרות השתלבותם והיטמעותם
במנגנוני החברה הישראלית המתהווה,
עדיין הפתיחות של השיח בבית,
מעולם הייתה, שמותר לחשוב ולהגיד הכל,
כך שיכולתי להגיד להם עוד בהיותי כבן 8
שאני לא מבין למה משאירים את הערבים בארץ ישראל,
שבוע לאחר מלחמת 6 הימים
בעת ביקורנו בהר הבית בתוך קודש הקדשים !!!

כשקיבלתי את הפנקס האדום כחבר קופת חולים כללית
ניסיתי להבין למה מסבירים לי שזה יתרון….

כהעזתי ופתחתי את תיק השירות שלי בדרכי אל השלישות הראשית
כדי לחקור אותו, וראיתי שבסעיף ההדחה שלי מקורס טייס
כתוב "לא מקבל מרות" – כשאני יודע בוודאות
שזה ממש לא נוגע לכישורי כטייס,
הבנתי שאני זונח את היומרות שהיו לי לגבי השרות הצבאי שלי,
ועושה הכל לגמור עם זה כמה שיותר מהר.

עוד לפני שהשתחררתי מהצבא הספקתי לעשות צחוק מכמה בעלי דרגות
שהשתמשו בדרגות שלהם כדי לפרק את האגרסיות שהצטברו בהם
מצד האינטילגנציה הנמוכה ששכנה בתוכם,
אבל הם היו מקבלי מרות מצויינים, ולכן קודמו במסלול הדרגות.

כשהשתחררתי מהצבא, הייתי לאדם חופשי לגמרי מכל כבל שהוא.
מהר מאד לאחר ניסיון קל בהשתלבות לתוך זרימת "העולם",
מצאתי עצמי לבד במדבר סיני. בחופש מוחלט מכל – המובן מאליו.

זה שהם הצליחו להתערב בסיפור חיי,
לעשות "שלום" ולהחזיר את סיני
ולגזול מכולנו את חלקת האלוהים המדהימה הזו,
זה לא לקח לי את החופש.
אדרבא
עכשיו הפכתי את החופש לרוחני
לאוטנומיה פרטית בתוכי שאין בה כניסה לקלגסי האופל.

אני אדם חופשי.

לא מספר זהות, ולא דרכון, או תעודת מעבר,
ואף לא קלגס אחד,
לא נכנס אל האוטונומיה שלי.

הזמן הזה בו אנו חיים, מאופיין על ידי נטייה של בני החושך למשול בבני האור.

האמת? היו כבר תקופות חשוכות מאלה בתולדות האנושות,
אלא שתוך כדי זמן אמת, בני האנוש לרוב,
חוץ ממתי מעט, אינם מבינים את מהות החופש של בני האור,
שמבינים שאין סמכות, לאף קלגס בשם שום חוק,
למשול ביצור אנושי אחר.
פשוט אין סמכות כזו.

אף קלגס אנושי לא גרם להיוולדותי לעולם,
ואף איום של קלגס כזה לקחת את חיי –
לא יקח ממני את החופש הזה.

אני מוכן לחיות בחברת בני אדם
שלמען הסדר הטוב מוכנים לקבל על עצמם
ניהול של אדם נבחר מתוכם לשרת את כולם
על מנת לשמר סדרי חברה תקינים.
בתנאי שהאדם הזה מחוייב לערכי הטוב באמת.

אבל קלגס אכזר שחושב שיוכל הוא למשול
מכוח איומיו בהגבלת החופש שלי?
להשליט עלי את מרותו המושחתת והמסואבת?
לקבוע לי סטנדרטים של מוסר מזוייף ושקרי
ולעגן אותם בחוקים?
למצוץ את דמי\כספי\ממוני\רכושי
במסים וארנוניות שממררים את חיי,
כדי לקיים בהם את תאוותיו האפלות?
או בגרוע מכך – באיום על חיי ? ?

הקלגס הזה ימות ביסורים וביזיון,
ואני אשאר חופשי עד נשימת אפי האחרונה,
גם אם היא תהיה לפני שאחזה במותו הבזוי.
כי אף אחד לא יכול לקחת לי את החופש בו אני חי,
כי אף אחד חוץ מהאחד היחידי אליו השתעבדתי,
לא נתן לי את החופש הזה לחיות כאדם חופשי.
כבן חורין.

רק מי שהוא עבד לאלוהי ישראל כבן ישראל
הוא בן חורין.

כבן חורין אני מודיע לכל מי שרוצה לשמוע
ערב יום העצמאות ה 68 של מדינת "ישראל" כדלהלן:
קלגסים בני חושך השתלטו על מדינת ישראל,
מורדים באלוהי ישראל
ומקיימים בריתות עם אוייבי ישראל,
תוך גרימת נזקים גדולים לאומה המפוארה ישראל
תוך כדי שפיכת דמם של רבים מבני ישראל הנרצחים,
מבוזים, ומושפלים
בשל שלטונם של קלגסי בני החושך השפלים.

את הצהרת החופש שלי אני מעביר לכם אחי ואחיותי בני ישראל !!
אבינו שבשמים הוא אלוהי ישראל שהתגלה לכולנו בהר סיני
ומסר תורה למשה שמסרה לנו דרך יהושע ונביאים ואנשי הכנסת הגדולה.
הוא מלכנו, הוא אלוהנו, הוא מושיענו !

קלגסים בני חושך אלו המושלים בכם נכון להיום
מורדים בו כולם ללא יוצא מן הכלל,
כולל אלו הנדמים לכם כשומרי מצוותיו
אלא שעלה תאנה המה לבני החושך
ותורתם תורת פלסתר מלאת חן של שקר
שאין בה כל תועלת.

אם חפצים אתם כבני דרור להיות עם חופשי בארצנו
הדרך היחידה היא דרך ההשתעבדות לעול תורה ומצוות
שקיבלנו על עצמנו בהר סיני
באמת לשם שמים.

כל צווחות בני החושך המורדים באלוהי ישראל אודות
"מדינת הלכה" ו"טאליבן" ו"אירן"
עם השוואות לגדולי הנואפים האייטלות בעלי הפאטוואת,
הם הם הפרופוגנדה הארסית של בני החושך שאינם רוצים לחזות
בגאולת ישראל המובטחת על ידי נביאי ישראל.

הם התחילו כקומונרים הבאים לחנך ילדי ישראל ל"סובלנות" ודו קיום,
ולהיות חלק ממשפחות העמים וכו',
והם מסיימים עכשיו את תפקידם ההיסטורי
בהשוואת בני ישראל בעת הזו לנאצים המטורפים של גרמניה ב 1939
ובשפיטת חיילי ישראל המחסלים מחבלים – כרוצחים.

עלי הם לא עובדים – אני אדם חופשי.
אני מכיר כמה שגם עליהם הם לא עובדים – אבל
הם עדיין לא חופשיים להבין
את מה שאני מבין.

אלו – בני החושך – ממש לא קשורים אלינו – בני האור.

את מאמרי זה אסכם כך:

אני בטוח ואמיץ בדברי זה –
ראו אחי בני ישראל
אשר בני חושך אלו כבר קורעים מעל פניהם את מסכת "בני האור"
אשר רכשו לעצמם במשך השנים,
האם הם עושים את זה לעצמם?
לא.
יש מלך.
מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך
שהוא המנהיג היחידי לבריאה
הוא זה אשר קורע מעל פרצוף השקר שלהם
את לבושי האמת שגנבו לעצמם.

קחו לעצמכם בחירה טובה ושמעו לי כל עוד אתם יכולים.
בחרו להיות בני חורין !
אתם אינכם מספר זהות שמישהו נתן לכם.
אתם בחירי האנושות על ידי הבורא להיות לו לבנים עלי אדמות !!
ברגע שתבינו את החופש שלכם,
ושאין לאף אחד, לאף אחד !
סמכות לשדוד מכם את זהותכם,
מיד באחדותכם יפול שלטון הזדון של בני החושך המורדים באלוהי ישראל.

כך או כך זה יקרה.

ההצעה הזו שלי מוגשת לכם כעצת מי
שחמישה עשורים ועוד שלושת רבעי העשור
עברו עליו עלי אדמות כאדם חופשי בן חורין
שלעולם לא יתן לכל סמכות
המורדת באלוהי ישראל
לשלוט בו.

קומו והתקוממו והיו לאומה המפוארה שכבר הייתם בעבר.
חזרו אל האוצרות המופלאים של מורשתכם הגדולה.

כה דיברתי במוצאי יום א' אייר התשע"ו
היום בו הציל אותי בוראי ממות ודאי בידי אחד מבני החושך
שאיבד עצמו לדעת לאחר שסיכל אבי שבשמיים את זממו.
ועל זאת אני מודה לו כבר 25 שנה ביום הזה ,
לא רק על הישארותי בחיים,
אלא אף על החופש בו אני חי את חיי.

בעיני רוחי ובחזוני רואה אני את הבית בנוי על תילו,
ואת מלך המשיח, גואל ישראל, יושב על כסא דוד אביו,
כאשר זקני ישראל חכמיו עטרה לו, עם דברי תורתם המאירה
לממלכת כהנים וגוי קדוש את האור המזריח לכל בני העולם
את דרך רצונו של בורא הבריאה כולה.

אני מקווה שתצטרפו לחזוני זה הוא חזון נביאי ישראל
ותבחרו להיות בני חורין המשליכים מעל צווארם את שלטון הזדון
המורד באבינו מלכנו.

אני מקווה שאכן ממרום יערה בוראי רוח טהורה
על כולנו להבין גודל התרמית
ולהתקומם בכוח ובזכות אבותינו הקדושים
להשיב העטרה ליושנה באמת.

מרדכי היהודי

לה' הישועה !!

עלה נעלה וירשנו אותה !!!

 

אצלי הוא מקבל נבוט בראש….עבר זמן הפוצי מוצי….עכשיו צריך הכרעה !!!

תשובה שנתתי לחברה יקרה [עם עיבוד קל] ששאלה אותי למה אני מדבר בסגנון
קשה לאלו רוצים להתקרב, שהרי צריך לקרב אותם ולא להרחיק,
כי בסה"כ היא אומרת שהיא יודעת שאני ימיני, וכל מי שהוא ימיני צריך
לעסוק בשמירה על ארץ ישראל, ולנסות להגיע לצו פיוס עם כולם….

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

א. אני לא ימיני במובן שאת מתכוונת אליו. לא שייך בכלל למשחק המטופש הזה.

ב. המטרה שלך "בואו נשמור על ארץ ישראל לפני הכל", היא ממש לא המטרה שלי. לגבי דידי הואיל וכבר הוכח לנו בהיסטוריה שארץ ישראל יכולה להלקח מאיתנו,

וזאת בשל נטישתנו את תורת ישראל וקיום מצוותיה, נניח ומטרתי היתה לשמור על ארץ ישראל אזי גם כך לפי שיטה זו מן הראוי בראש ובראשונה לשמור על תורת ישראל שמסתבר שהיא שומרת על עם ישראל ועל קיומו בארצו.

ג. מלחמתה של יהודיה אמיצה כזו או אחרת, בהיותה מרכזת את תמצית מאבקה רק בנוגע לאדמת ארץ ישראל אינה שונה ממלחמתה של חנין זובי, ובשבילי הן היינו הך.

ד. אין לי בעיה עם תהליכים רוחניים פנימיים וזמן עיכולם אצל אף אחד, אבל כאשר מאן דהוא המצוי בליקוי מאורות ברור [מבחינתי ] באשר לזהותו היהודית, ולא משנה בכלל בשל איזו סיבה, והוא מנסה למצב את עצמו במקום בו הוא מורה לאחרים את בילבוליו המטופשים ומציג אותם כ"משנה סדורה" האמורה ליצג את בני ישראל ומורשתם ההיסטורית כביכול – זהו יעודו של עם בני ישראל, ועוד מתווכח הוא בבורות של כסיל החפץ בהתגלות לבו, הרי שבמקום שאין אנשים היה איש – זוהי הנחיית התורה, ובמקום שאין מי שיגער בטומטום ויאמר – הלו הלו סתום ת'פה יא אהבל בשם מי שאתה מדבר בכלל, הרי ששם אהיה כל זמן שאין מישהו אחר. [ ככלל אני חושב שה"אינטילגנט" אינו חושש להחשף לדעות שלא היו מוכרות לו ולהתמודד עמן, וכאן בנדון דידן לא מדובר בדעות, אלא בעובדה

שהמומרים מתווכחים מול צווי התורה מבלי לדעת בכלל את צווי התורה, אין בזה שום אינטיליגנציה אדרבא יש בזה הרבה יותר מסתם טיפשות]

ה.  התחושה האישית שלך הנוגעת למקום בו את אוחזת באמונה, זו תחושה סובייקטיבית הניזונה מכל הפרמטרים המונחים בתוך מאגרי המידע שלך ותלויה בכמה את משקיעה בטיפוחה, אם תתבונני בעין האמת, את תביני שפעולותי ודיבורי עוזרים לך ולא להיפך וד"ל.

ו. תנסי להבין, יש לי ת'דרכים שלי, ואת לא תמצאי מישהו שמדבר כמוני [אם כן, תיידעי אותי בבקשה :)] וזהו בדיוק מה שאני טוען, כל מה שהיה כאן לפני כן לא הוכיח את עצמו, הגיע הזמן לדרך חדשה. יש לי את הכיוון. מי שזה טוב לו מוזמן להצטרף, מי שלא….הבחירה בידו לעשות כרצונו.

הקיטש המרוח חיוכים, של "בעל התשובה", או הדוס מדליק המשואה, ולבטח זה עם חתיכת הבד האוורירית הנעוצה לו על פדחתו בכל צבעי דגלי הגאווה למיניהם, הכנוע, ומלא התשובות סטייל מה יפית, שבנו כאן כל מחפשי הצו פיוס ודומיהם, המשלמים משכורות עתק לעטויי חלוקא ד'רבנן עטורים זנבות שועלים, לובשי טוקסידו של מנצחי תזמורות עם שני כפתורי הפעלה באחוריהם המוגבהים, שיודעים פחות תורה בוודאי מאחיתופל ודואג האדומי כדי להמשיך ולשלוט ביהודי הגלותי ב"ישראל החדשה", שנצרך לטצדקי על כל צעד ושעל בהם הוא מקיים את תורתו, מקבל אצלי נבוט בראש!!

אני מציב את דמות היהודי הקם לדור הגאולה !!

זהו הלב היהודי שלי, וזוהי "דרך הקירוב שלי" :))

שבוע טוב.